- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ק 15100-10-15 לביא נ' משרד הבטחון ממונה על תלונות הציבור
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
15100-10-15
24.7.2016 |
|
בפני השופטת: מי-טל אל-עד קרביס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: שאלתיאל לביא |
הנתבעת : משרד הביטחון עו"ד אמיר השרוני מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) |
| פסק דין | |
פסק דין זה נכתב לאחר שלא התקבלה כל הודעה מהנתבעת (ראו פרוטוקול דיון והחלטה מיום 21.7.16).
לפניי תביעה כספית בסכום של 23,893 ₪.
התובע הוא עובד הנתבעת. בין התאריכים 18-31 ביולי 2014 התובע ביקש לצאת לחופשה, ובקשתו אושרה מבעוד מועד. בעקבות האמור, התובע רכש לו ולבת זוגו נופש זוגי הכולל טיסה ושייט בסכום כולל של 13,893 ₪ (ראו קבלה מתאריך 2.6.14). אלא, שבתאריך 8.7.14 החל מבצע "צוק איתן", ובסופו של דבר, מנהליו של התובע (המחזיק בתפקיד בכיר במערך רשות החרום הלאומית) הודיעו לו בתאריך 16.7.14, יומיים לפני תחילת חופשתו, כי האישור שניתן לה, מבוטל. באותה העת עוד היתה לתובע אפשרות לבטל את החופשה תוך קבלת החזר כספי מסוים, אך לדבריו בתאריך 17.7.14 הודיעה לו האחראית על כוח האדם כי בקשתו לחופשה עולה לדיון מחדש, ובינתיים שלא יבטלה. בערב יום ה – 17.7.14 נדחתה בקשתו לחופשה פעם נוספת, ולא זו אף זו אלא שהנתבעת פעלה להוצאת צו ריתוק אישי אצל הגורם המתאים במשרד הכלכלה (נספח א' לכתב ההגנה).
מחוות דעת משפטית שנערכה אצל הנתבעת עובר לביטול חופשתו של התובע, עולה כי עובדים שלגביהם הוצא צו ריתוק אינם זכאים לפיצוי כלשהוא בגין ביטול נסיעתם, אך הם זכאים להגיש תביעה נזיקית נגד משרד הביטחון בשל חוסר היכולת לממשה והנזק הכספי הישיר שנגרם להם, וכי לעילת תביעתם סיכוי ממשי (ראו נספח ד' לכתב התביעה).
וכך עשה התובע בתביעה שלפניי.
בין לבין, ובתאריך 15.3.16, הוציא החשב הכללי הוראה בדבר "פיצוי לעובד מדינה בגין נזק שנגרם לרכושו שלא במזיד" המאפשרת לפצות עובד בגין הנזק הממוני שנגרם לו, כמו במקרה שלפניי. ובכתב הגנתה אכן הנתבעת מודה כי התובע זכאי לפיצוי בגין עלות הנופש אליו לא יצא (סעיף 7 לכתב ההגנה).
אם כך, על מה המחלוקת ? על עוגמת הנפש בגין ביטול חופשתו. הנתבעת אינה מוכנה לפצות את התובע בגין האמור.
מלכתחילה, התובע פנה לנתבעת וביקש לקבל אך ורק את עלות חופשתו (ראו נספח ה' לכתב התביעה). הנתבעת היא זו אשר הפנתה את התובע לתבוע את זכויותיו בבית המשפט, ורק לאחר הגשת התביעה הכירה בזכותו לפיצוי. לפיכך, זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת הנפש שהיתה כרוכה גם בעצם הנחיצות והצורך לפנות להליך משפטי על מנת לעמוד על זכויותיו.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע את עלות חופשתו בסך של 14,082₪ (שהם 13,893 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד היום) ועגמת נפש בסכום של 1,500₪. סך הכל 15,582₪. בגין ההוצאות להן נדרש התובע בהגשת תביעה זו, לרבות אגרה, תישא הנתבעת בסכום כולל נוסף של 500 ₪.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
