אמידי נ' סאמרה ואח'

1.תביעה זו היא לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב בתאונת דרכים. הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – הפניקס) היא נתבעת בהליך בהיותה המבטחת של הנתבע 1. ביום 18.6.2018 ניתן על-ידי גילוי נאות שלפיו טרם מינויי לכס השיפוט, ולפני למעלה מחמש שנים, ייצגתי כעורך-דין את חברת "הפניקס". ביום 25.6.2018 הגישו הנתבעים "הודעה", שבה ביקשו כי התביעה תועבר לטיפול שופט אחר, "וזאת ללא ניגוד עניינים אשר עלול להשפיע על תוצאת התיק" (בלשונם). ביום 28.6.2018 הוגשה תשובה להודעה זו, שבה התנגדה התובעת למבוקש.

2.המבוקש על-ידי הנתבעים הוא למעשה פסילה של השופט. לא מצאתי שהוצגה עילה לכך. נסיבות העניין אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, שהוא המבחן לפסלות שופט מלדון בהליך (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). כמו כן, על-פי כללי הפסילה הנהוגים, נוכח הזמן שחלף מאז טיפולי בעניין ייצוג החברה אין הדבר מקים עילת פסלות (ראו, סעיף 15(ב)(4) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, המורה כי: "שופט לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה... בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בענינו של אותו בעל דין או אותו עד"; ע"א 6758/13 ברייטברט נ' מרכז משען בע"מ, פיסקה 7 (16.10.2013): "...בחלוף חמש שנים מאז היה בעל הדין לקוחו של השופט קודם למינויו, מתבטלת מאליה מניעות השופט מלדון בתיק").

3.זאת ועוד, הגילוי הנאות הנזכר ניתן על-ידי כדבר שבשגרה בתיקים הנדונים לפניי שבהן הפניקס היא בעלת דין. כבר נתתיו עשרות פעמים בעבר. אין זה ברור מהודעת הפניקס עתה, מה נשתנה לגבי תביעה זו להבדיל מיתר התביעות הנדונות בפניי שבהן הפניקס היא בעלת דין. יתרה מכך, ככל שהיה בסיס לטענת הפסלות, דומני שמצופה היה שזו תועלה על-ידי בעל הדין שכנגד, ולא על-ידי הפניקס עצמה.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתן להגיש ערעור על החלטה זו לנשיאת בית המשפט העליון תוך עשרה ימים מהיום שבו הודע לנתבעים על ההחלטה.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: