ת"ק 14762-12-15 דואני ואח' נ' אנוך ואח'

התובעים שכרו דירה מהנתבעים. הסכם השכירות הסתיים ב-31/8/12, אולם התובעים נותרו רשומים כדיירי הנכס למשך שנה נוספת ונאלצו לשם חשבונות מים, חשמל וארנונה אף שלא התגוררו בדירה.

התובעים דורשים פיצוי בסך 5,992 ₪ בגין הוצאות אלו ששילמו אף שלא גרו בדירה וטוענים כי בפועל שילמו סכומים גבוהים אף יותר אולם לא נשמרו בידיהם כל הקבלות.

הנתבעים משיבים כי החובה לשנות ברשויות את זהות המשלם מוטלת על הדייר ולא על בעל הדירה ולכן האחריות לכל המצב מוטלת על התובעים שלא ביקשו מהרשויות לשנות את שם הדייר. חרף זאת הם הסכימו להשיב לתובעים סכומים כסף ששילמו כשלא גרו בדירה אולם התובעים לא העבירו להם חשבוניות מתאימות. הנתבעים מוכנים לשלם בשל החשבוניות שצורפו לכתב התביעה אך מבקשים לקזז מסכומים אלו פיצוי מוסכם של 750 ₪ בשל שלושה ימי אחור ותשלום בסך 2,000 ₪ ששילמו לצבעי משום שהתובעים לא צבעו את הדירה בעת עזיבתם.

התובעים מגיבים כי דווקא פנו לרשויות אולם אלו לא הסכימו להעביר את זהות הדייר ללא אישור הבעלים (הנתבעים) שלא ניתן, וכי דווקא כן צבעו את הדירה לפני עזיבתם.

אעיר כי טרם הגשת כתב התביעה התכתבו הצדדים באמצעו עורכי-דין וחלופת מכתבים זו לא תרמה להפחתת הלהבות. ראוי היה כי טרם הגשת התביעה יועברו החשבוניות והצדדים יגיעו להסדר שהיה חוסך את זמנם בבית-המשפט.

הכרעה

אין חולק כי הנתבעים חייבים לשפות את התובעים בשל תשלומים בסך 5,992 ₪ ששילמו לרשויות בתקופה שלא גרו בה בדירה. הנתבעים מכירים, בהגינות, בחובתם זו. טרונייתם העיקרית היא על שנגררו לבית-המשפט וטענתם המרכזית היא, כאמור, לקיזוז.

הואיל ואין מחלוקת כי התובעים אחרו שלושה ימים בפינוי הדירה, ומאחר וחוזה השכירות אכן כולל פיצוי מוסכם של 250 ₪ ביום, מתקבלת בקשת הנתבעים לקיזוז של 750 ₪ מסכום הפיצוי.

אין ראיות לטענת הנתבעים לגבי צביעת הדירה ועלותה. התובעים טוענים כי צבעו את הדירה. ואילו הנתבעים לא הציגו ראיה או תמונה של הדירה לאחר עזיבת התובעים, וגם בחלופת המכתבים שבין עורכי הדין לא הוזכרה הטענה. לפיכך הטענה לקיזוז סכום זה נדחית.