ציונה נ' גלעד ואח'

 עסקינן בתביעה שעניינה נזק אשר נגרם לכלי רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 09.10.17.

לטענת התובעת, בכתב התביעה, עת החלה בפניה שמאלה כדין לפתע סטה לנתיבה רכב הנתבע שאף הוא ביצע פניה שמאלה בנתיב הסמוך ופגע ברכבה בחלקו האחורי שמאלי והסב לו נזקיו.

לטענת הנתבע, בכתב ההגנה, עת החל בפניה שמאלה נאלץ לעצור ובעודו עומד לפתע הגיחה התובעת עקפה את רכבו תוך סטייה לנתיבו ופגעה ברכבו.

בעדותה בבית המשפט חזרה התובעת על האמור בכתב תביעתה וטענה כי היה מופע ירוק ברמזור וכי החלו בנסיעה ועמדה על כך כי ביצעה את הפניה כדין. כמו כן, דחתה מכל וכל את טענות הנתבע כי נאלץ לעצור במהלך הפניה בשל משאית או כלב.

הנתבע, בשונה מהאמור בכתב ההגנה, העיד כי לא חווה כל התנגשות בין הרכבים. "לא הרגשתי כלום, פתאום התובעת יצאה עם הנייד וצילמה. לא הבנתי למה. לא הרגשתי התנגשות" (פרוט' עמ' 4 ש' 20-21). כך גם :" אני לא מבין בכלל מה קרה" (עמ' 4 ש' 19).

עדותו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הנטען בכתב ההגנה, קרי, כי רכב התובעת סטה לנתיבו ופגע ברכבו. שכן, לדבריו כלל לא חש פגיעה וכל שראה אישה יוצאת מרכבה ומצלמת בזמן שהוא כלל אינו מבין את פשר התנהגותה.

כמו כן, העיד כי נאלץ לעצור בצומת נוכח משאית שהייתה לפניו והתאונה התרחשה עת רכבו עמד. במכתב המפורט אשר העביר לחברת הביטוח, לא עלה זכרה של המשאית הנטענת, שם טען שכנראה עצר בגלל שהנתיבים היו צרים והייתה תנועה ערה.

זאת ועוד, העלה אפשרויות נוספות לעצירתו לאחר תחילת הנסיעה בפניה כגון, ילד או כלב שחלפו במקום. על כן, מצאתי כי טענתו לעצירה בצומת בשל אילוץ אינה מבוססת דיה והגעתי לכלל מסקנה כי התאונה התרחשה עת שני הרכבים היו בתנועה בפניה שמאלה בצומת זה לצד זה בנתיבים סמוכים.

אשר על כן ולסיכום, מצאתי כי הנתבע אחראי בשיעור של 85% להתרחשות התאונה. ודוק. ככלל, כאשר מדובר בפניה שמאלה ממספר נתיבים על הנהגים לנקוט משנה זהירות ולהיות ערים לרכבים הסובבים אותם. במקרה דנן, נוכח מוקד הנזק ואפי הנזק ברכב התובעת בחלקו האחורי, אני למדה כי רכב התובעת כבר חלף ברובו על פני רכב הנתבע עת התרחשה הפגיעה, ומכאן קביעתי שעיקר האחריות לקרות התאונה מוטל על שכם הנתבע שהיה עליו להבחין ברכב התובעת אשר חלף על פניו, לשמור מרחק ובכך למנוע את התאונה. עם זאת, מצאתי שלתובעת אשם תורם בשיעור של 15% הואיל ועל אף שרכבה חלף ברובו על פני רכב הנתבע היה עליה לבצע את הפניה תוך זהירות יתרה ביודעה שאף הוא מבקש לפנות שמאלה.