אבקסיס נ' בר אור

בפני תביעה על סך של 20,767.46 ₪ בגין נזק לרכב התובע, מס' רישוי 96-104-14 , ביום 10/4/16

מרכב הנתבע, מס' רישוי 57-126-67. רכב התובע נפגע במגן אחורי, פנס אחורי ימני, כנף ימני וצמיג אחורי ימני. הנתבע טען כי רכב התובע פגע ברכבו . ברכב הנתבע הפגיעה היא בצד שמאל קדמי תחתון מתחת לפנס הראשי בפינה. הפגיעה נראית כשפשוף כעולה מצילום הרכב מוצג נ/1. כל צד דיווח על התאונה למבטחת שלו .הדיווח של התובע הוגש עם כתב הטענות שלו והדיווח של הנתבע הוגש בדיון וסומן נ/3. על פי הדיווח של התובע למבטחת שלו הוא נסע ברחוב וינגייט והגיע לכיכר ונכנס לנתיב הפנימי. לפי הדיווח רכב הנתבע נכנס לכיכר מיציאה שניה מבלי לתת לו זכות קדימה ופגע ברכבו. הנתבע דיווח כי הוא נסע בכיכר בנתיב ימין ורכב התובע הגיע מהנתיב השמאלי במהירות וחתך לכיוון הנתיב שלו וגרם להתנגשות. 

רכב התובע צולם על ידי השמאי מטעמו ובדיון הוגשו גם צילומי צבע. כן הוגשו צילומי חלקו הקדמי של רכב הנתבע וסומנו נ/ 1 ו- נ/2.

בדיון העיד התובע כי הוא נכנס לכיכר ראשון בנתיב השמאלי והוא שמר מרחק סביר מהמדרכה. הצדדים אינם חולקים כי בכיכר 2 נתיבים . לדבריו כשהוא היה קרוב לסיום הכיכר הוא אותת ולדבריו הנתבע הגיע והתפרץ לתוך הנתיב שלו ורכבו פגע ברכב התובע. עדותו של הנתבע הייתה כי הוא נסע בנתיב הימני לפני שהוא נכנס לכיכר וכך הוא גם נכנס לכיכר ונשאר בנתיב הימני . לפי גרסתו הוא היה לבד. הוא התכוון להמשיך ישר אך התובע הגיע במהירות מצד שמאל וחתך את הנתיב בו הוא נסע  . התובע השיב כי הוא התכוון לעשות סיבוב פרסה ולחזור מהיכן שהוא הגיע. אני מאמינה לנתבע כי היה בנתיב ימין גם בכיכר שכן גרסאות התובע אינן אחידות ואני קובעת על פי הראיות כי הוא נסע בנתיב הפנימי, השמאלי בכיכר.

מהפגיעות ברכבים עולה כי רכב הנתבע פגע ברכב התובע. אך לפי גרסת הנתבע האחריות לכך היא של תובע שנכנס לנתיבו. גרסה שהיא במחלוקת.

לאחר ששקלתי את גרסאות הנהגים ואת הפגיעות ברכבים השתכנעתי כי התאונה קרתה כי הנתבע פגע ברכב התובע בעת שהתובע נכנס מהנתיב השמאלי, הפנימי , לנתיב הימני, כדי לצאת מהכיכר. החבות נופלת על שני הנהגים. התובע שעבר מנתיב שמאל לנתיב ימין שלא היה פנוי והנתבע שלא היה ער מספיק לנהג בנתיב השמאלי המבקש לצאת מהכיכר .

אני מחלקת את האחריות לתאונה לפי החבות בתקנות התעבורה – 70% על התובע על מעבר מנתיב לנתיב מבלי לוודא שהוא פנוי – חיוב ברור וחד משמעי (תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ) וזאת בנוסף להוראה שהיה עליו לנסוע בנתיב הימני כי לשיטתו הנתבע לא היה בכיכר ולכן הוא היה צריך לנסוע בנתיב הימני ולא בנתיב העקיפה – הנתיב השמאלי. אני קובעת כי חלקו של הנתבע הוא : 30% כי הנתבע לא שמר מרחק מספיק ולא נסע בהתאם לתנאי הדרך שלוקחים בחשבון יציאת רכבים מהכיכר תוך מעבר בין נתיבים .

סכום התביעה מורכב מסך של 19,817.46 ₪ נזק על פי חוות דעת שמאי מיום 13/4/16 וכן סך של 950 ₪ שכ"ט השמאי. הסכום לפיצוי הוא 30% .

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובע סך של 6,230.23 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/4/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל. לנוכח התוצאה כל צד יישא בהוצאותיו.