ת"ק 14454-08-15 קלפר נ' תמיר טפירו חומרי בניין בע"מ

בתאריך 14.7.15 נהג התובע את רכבו מסוג דודג' מ.ר. 93-554-12 (להלן: "רכב התובע"), ברח'

העצמאות בחדרה. בעודו חולף על פני משאיתה של הנתבעת מ.ר. 39-669-72 (להלן: "המשאית"),

נפגעה המראה הימנית קדמית של רכב התובע כתוצאה מפגיעתה ברשת ברזל שהיתה מונחת על

המשאית ובלטה החוצה ממנה.

בתביעתו עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 7,841 ₪ הן בגין הצורך בהחלפת המראה

שניזוקה והן בגין השחתת זמנו ועוגמת הנפש שלטענתו נגרמה לו.

בעדותו בבית המשפט תיאר התובע את האופן שבו התרחשה התאונה, כך: "... המשאית עמדה חלק על הכביש וחלק על המדרכה. כשהגעתי לכיוון המשאית מצד שמאל בא רכב חולף (מהכיוון הנגדי – ר.ס.מ) וברגע האחרון הבחנתי שיש לו רשת שבולטת לתוך הכביש, כמעט ולא רואים אותה, במיוחד לא כשאתה נוסע. ברגע האחרון סטיתי טיפה שמאלה כדי לא להתנגש ברכב שבא ממול, מזל שזה רק פגע במראה... המשאית עמדה בצד, ראינו אותה, את הרשת ראיתי ברגע האחרון כי היא בלטה לכביש. מה שהותיר לי ממש מאית שניה לעשות קצת סטיה שמאלה כי גם היה רכב ממול ואז במזל נפגעה רק המראה ולא משהו אחר. מזל שזה רכב גבוה כי אם זה היה פרייבט זה היה חותך לי גם את הגג".

מנגד טען נהג המשאית, מר תומי יחיאלוב, כי אופן עמידת המשאית תאם את דרישות החוק וכי הרשת שהיתה מונחת עליה לא בלטה אל תוך הכביש שכן היא היתה מונחת לאורכה של המשאית ובלטה כמטר אחורה ממנה, ולא לרוחבה – ר' התצלומים – נ/1. לשאלתי מדוע חנתה המשאית כשהקצה השמאלי אחורי שלה בלט אל תוך הכביש, השיב הנהג: "...אני נהג משאית מקצועי, זה מקום שמכוניות חונות שם ובמקרה הזה אני עמדתי שם ובגלל שהמשאית רחבה אז עמדתי קצת על הכביש וקצת על המדרכה...". הנהג הוסיף וטען כי סימן את הרשת בכך שקשר לקצותיה הבולטים סרטים (ר' בתצלומים הנ"ל) וציין כי הוא לא הבחין בפגיעת רכבו של התובע ברשת וכי הלה לא פנה אליו כלל.

בעליה של הנתבעת, מר תמיר טפירו תמך בטענות נהג המשאית ואמר: "...התובע לא פנה לנהג, הוא התקשר אלי בשעות הערב...שאלתי אותו אם פנה לנהג והוא אמר שלא ושצילם מרחוק. הוא לא פנה לנהג. הכביש הזה הוא 8.80 מ' רוחב... לפי החוק אנחנו יכולים לברוח עם הרשת מטר החוצה... למשאיות מותר לבלוט מטר החוצה ואנחנו בלטנו והשתמשנו בכל אמצעי הזהירות שזה סרט אדום. פרקנו לבית סחורה... שמנו סימנים... אני אומר שהתובע לא נכנס במשאית. אנחנו טוענים שזה בשום פנים ואופן לא קרה כמו שהתובע אומר... אני חושב שהוא מלביש את התיק עלי".

בתגובתו לטענות אלה, אמר התובע: "...לא הבחנתי ברשת שהיא מסומנת בסרט עלוב וקטן, הרשת בלטה לכביש. אני פניתי לנהג.., זה שקר להגיד שלא פניתי אליו, אני צעקתי עליו למה הוא עומד ככה. לא לקחתי ממנו פרטים. צילמתי את המשאית... הרשת בלטה אחורה לכביש אבל חסמה חלק מהכביש...".

לאחר ששמעתי את עדויות התובע, נהג המשאית ובעליה של ועיינתי בראיות שהוצגו בפני, דעתי היא כי את האחריות לתאונה ותוצאותיה יש לחלק בין שני הצדדים באופן שנהג המשאית יישא ב- 75% ממנה ואילו התובע ב- 25% הנותרים. ואלה הם נימוקי:

• נהג המשאית החנה אותה במקום בו ארעה התאונה באלכסון, כשמרביתה היה אמנם על המדרכה אך חלקה השמאלי אחורי בלט אל תוך נתיב נסיעת התובע בכביש שהינו דו- סטרי וכלי הרכב הנוסעים בו צריכים לחלוף האחד על פני האחר מבלי שיש להם שטחי תמרון לצד נתיבי נסיעתם.