ת"ק 14278-09-13 ספדי ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1. בפניי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעים, לטענתם, בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 16.12.12 בין משאית התובע 1 (להלן: "המשאית"), לבין רכב מסוג מיצובישי מגנום (להלן: "הרכב") שבבעלות הנתבע 1.

הנתבעת 2 ביטחה בזמנים הרלוונטיים את הרכב בביטוח צד ג'. לטענת התובעים, כמפורט בכתב התביעה, בעת שהמשאית חנתה בחנייה בכפר מסעדה, פגע בה הרכב שנסע ברוורס ,בצד הקדמי ימיני של המשאית.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאית על פיה נגרם למשאית נזק בסך 15,638 ₪ ובתוספת שכר טרחת השמאי בסך 1,196 ₪ , נגרם לתובעים כנטען, נזק בסכום של 16,834 ₪.

2. הנתבעת2 (להלן: "המבטחת"),טענה כי יש לדחות את התביעה כנגדה שכן על פי דו"ח חקירה שערך חוקר מטעמה ולאור הסתירות שמצא בעדויות שגבה, עולה חשד כבד לגבי התרחשות התאונה, אם בכלל.

המבטחת טענה כי בנסיבות חלים סעיף 23 (ב) ו – 25 לחוק חוזה ביטוח, על פיהם פטורה המבטחת מחבות.

3. מטעם התובעים העיד התובע 1 – בעל המשאית אשר לא היה בתאונה והעיד רק כי התובע 2 – הנהג שלו, התקשר אליו לאחר התאונה בשעות הבוקר וסיפר לו על הפגיעה. כמו כן, העיד התובע 2 כי עצר את המשאית וירד לקנות תוסף דלק לרכב. על פי עדותו, כשחזר למשאית ראה שהרכב כבר פגע במשאית.

כמו כן העידו הנתבע 1 – בעל הרכב וכן מר אבו סעדה ואיל – הנהג שנהג ברכב (להלן: "ואיל").

מטעם המבטחת העיד החוקר אשר ערך את דו"ח החקירה מיום 23.7.13.

המבטחת טענה כי מדובר בקנוניה בין התובע 1 לנתבע 1 ובהשאלת פרטי כיסוי ביטוחי של הרכב על בסיס יחסי חברות וקשרים עסקיים.

הסתירות אליהן הפנתה המבטחת על פי דו"ח החקירה הינן: שעת התאונה - בבוקר בשעה 7.00 כגרסת הנתבע 1 וואיל או ב – 10.00, 11.00 כגרסת התובעים, הצדדים שהחליפו ביניהם פרטים, מקום חניית המשאית – לטענת המבטחת, ואיל מסר כי המשאית חנתה במפרץ חניה של אוטובוסים, מעבר לכביש, דבר שאינו מאפשר את התרחשות התאונה. כן הפנתה המבטחת לסתירות ביחס להיכרות בין הצדדים ולכך שבעוד שהתובע טען ,כי הוא מכיר את הנתבע 1 היכרות שטחית, טען הנתבע 1 לטענתה, כי הוא מכיר אותו כשותף עם אחיו בעסק לחומרי בניין, ממנו הוא קונה חומרים באופן קבוע. עוד נטען, כי בחקירת החוקר הכחיש ואיל את גרימת הנזק לפגוש הקדמי ימני של המשאית.

דיון: