ת"ק 14248-08-15 כלפון נ' שוורץ

ביום 10.2.2016 ניתן פסק דין בהעדר הגנה לאחר שכתב התביעה הומצא כדין לנתבע ביום 16.8.2015 ולא הוגש כתב הגנה מטעמו.

פסק הדין הומצא לידי המבקש ביום 23.2.2016 ולמרות זאת רק ביום 15.3.2016, בחלוף 13 ימים מהמועד אשר נקבע בתקנות להגשת בקשה לביטול פסק דין, הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין.

המבקש אינו מפרט בבקשתו מדוע לא הגיש כתב הגנה במועד למרות שכתב התביעה הומצא לו כדין וכן אינו מפרט מודע הגיש את הבקשה לביטול באיחור. די בכך לדחות את הבקשה, אך מצאתי להידרש לטענותיו באשר לסמכות העניינית.

לגופו של עניין טוען הנתבע כי פסק הדין ניתן בהעדר סמכות עניינית מאחר ובתקופה הרלוונטית לתביעה זו הוא שימש ככונס נכסים לשם רישום בית משותף בלשכת רישום המקרקעין מכוח מינוי של ביהמ"ש המחוזי בב"ש ועל כן כל הפעולות מטעמו נעשו מתוקף תפקידו ככונס נכסים. לפיכך כל טענות המשיב נגד המבקש במסגרת תפקידו יכולות לעלות אך ורק במסגרת בקשה בתיק במסגרתו מונה המבקש ככונס נכסים ועל כן בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתיק.

המבקש אינו מפרט את המועדים בהם שימש ככונס נכסים ולא צירף מסמכים כלשהם התומכים בטענותיו, לא פרוטוקול ,לא החלטה ואף לא מס' תיק של ביהמ"ש המחוזי, זאת על אף שהמבקש הוא עו"ד בהשכלתו.

המשיב התייחס לבקשה וטען כי התביעה הינה נגד התנהלות המבקש עוד טרם שמונה ככונס נכסים. לדידו, בשנת 2004 נשכרו שירותיו של המבקש ע"י ועד הבית לרשום את הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין והוא אף החל בגביית התשלומים מבעלי הדירות עבור פעולה זו והוא מפנה לקבלה משנת 2004. לפיכך טוען כי אין כל קשר בין גביית הכסף שנעשתה מצד המבקש לבין מינויו לבסוף ככונס.

לפיכך משלא הוגש לפניי כל מסמך המעיד אחרת ולאור החלטת נציגות הועד מיום 16.11.2004 המורה על ההתקשרות עם הנתבע כעו"ד לצורך ביצוע הרישום וקביעת שכר הטרחה, אני מקבל את הטענה כי גביית שכר הטרחה ע"י הנתבע נעשתה בנפרד ולא מתוקף תפקידו של המבקש ככונס נכסים.

מכל המקובץ, משלא הוגש כתב הגנה במועד למרות שכתב התביעה הומצא כדין למבקש לא מצאתי כי נפל פגם במתן פסק הדין.