ת"ק 13858-06-14 אור ואח' נ' מדינת ישראל

התובעת טוענת שהיא עמדה בכניסה לחנייה של "יינות ביתן" כפי שמתואר בת/1 אשר שורטט על ידה, כאשר רכבה מסומן במילים "רכב התובעת". בתמונות ת/2 ניתן לראות את פינת המדרכה בה עמדה לכאורה התובעת לדבריה.

התובעת אמרה שעמדה והמתינה שם לבעלה כדי שיבוא וייקח אותה למקום עבודתה (פרו' היום עמ' 1 שו' 10 – 15 ושו' 26). לגרסתה היא ישבה ברכב העומד כאמור וצלצלה לבעלה לברר מדוע אינו מגיע כפי שסיכמה איתו, כך עד שלפתע שמעה "בום" מאחור וגילתה שג'יפ צה"לי פגע בה מאחור (שם, שו' 20 ושו' 24).

התובעת הגישה את התמונה ת/3 ממנה עולה כי הנזק לרכב הינו דווקא בפינה הקדמית השמאלית שלו ולא מאחור. הנתבעת הביאה לעדות את מי שנהג ברכב הצה"לי, סמ"ל עומר נשיא ואת מפקדו שישב לידו ברכב, סר"ן (במי"ל) חנן בוואני. לגרסת החיילים רכבה של התובעת עמד על המדרכה, היא שוחחה בטלפון והחלה בנסיעה בדיוק כאשר הג'יפ בו נסעו היה באמצע הכניסה לחניון ואז פגעה התובעת בג'יפ בחלק הקדמי השמאלי של רכבה.

בעלה של התובעת, מר מאיר סרוסי, העיד גם הוא ולטענתו הוא והתובעת גרים ממול לחנייה של יינות ביתן, הם סיכמו שהוא יגיע אליה לאחר שהיא ביצעה את הקניות, הוא ייקח ממנה את הקניות והיא תמשיך לעבודתה. כאשר הוא הגיע, לדבריו דקות ספורות לאחר התאונה, הוא הבין לדבריו שהג'יפ הצה"לי "לקח פנייה חדה מידי" ופגע ברכב התובעת עם הגלגל האחורי של הג'יפ וגרם נזק לפגוש הקדמי של רכב התובעת. מר סרוסי ראה לדבריו שהג'יפ הצה"לי לא נפגע (עמ' 4 שו' 2).

מר סרוסי גם מאשר, שלא כדברי אשתו, שהג'יפ הצה"לי לדבריו לא פגע בה מאחור אלא בכנף הרכב שלה (עמ' 4 שו' 29).

התובעת אישרה שהמקום היה צפוף מאוד, אנשים רבים יוצאים ונכנסים מהחנייה והמקום היה עמוס, מה שמסתדר היטב עם הטענה שמדובר היה ביום שישי בשבוע, עובדה ששני הצדדים אינם חולקים עליה, מה גם שבכתב התביעה נרשם שהתאונה ארעה ביום 02.08.13 שהוא יום שישי בשבוע.

התובעת העידה כי היא לא ראתה את הג'יפ הצה"לי עד אשר שמעה לפתע בום ולמרות זאת היא סותרת את עצמה וטוענת שהג'יפ הצה"לי נסע מהר מידי (עמ' 3 שו' 7).

העולה מכל האמור לעיל הוא שאין מחלוקת שהתובעת ישבה ברכבה ושוחחה בטלפון בעת התאונה, כאשר עדותה של התובעת סותרת את עצמה ואת עדות בעלה כפי שפרטתי לעיל, והעובדות מתיישבות יותר עם טענת העדים מטעם הנתבעת כאשר שניהם טוענים שהנתבעת עמדה על המדרכה, טענה הגיונית לאור העובדה שהמקום היה צפוף ביותר והתאונה ארעה בכניסה לחניון ולא הגיוני שהתובעת תעמיד שם את רכבה בצורה הגורמת להפרעה של ממש לכניסה ויציאה מהחניון בעת שהיא מחכה לבעלה שיגיע והוא מתעכב.

התובעת כאמור טענה שהיא נפגעה מאחור על אף שאין מחלוקת שהפגיעה ברכבה קרתה לכאורה בחלק הקדמי. מיקום הנזק ברכב התובעת תומך בגרסת הנתבעת שכן כפי שניתן לראות מת/3, הנזק ארע בפינה הקדמית שמאלית של פגוש הרכב ולפיכך סבר יותר שרכב התובעת הוא שפגע בג'יפ הצה"לי ולא ההפך.