ת"ק 13697-06-16 ברזני נ' אוחנה ואח'

לפני בקשת הנתבעים להיתר ייצוג בהליך.

הבקשה הועברה לתגובת התובע אשר התנגד לה .

2.סע' 63 לחוק בתי המשפט [נ"מ], התשמ"ד-1984, קובע כי "(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו...." (ההדגשה של הח"מ – ל.ש.ח).

הוראה זו נועדה, בנוסף להסדרים אחרים בחוק, לאפשר לבית המשפט לתביעות קטנות להיות בית משפט נגיש, פשוט, ויעיל הפוסק בסכסוכים אזרחיים בנוגע לסכומי כסף נמוכים

יחסית (ראה, לדוגמא, רע"א 292/93 אריה סרבון נ' אופק בע"מ, פ"ד מח (3) 177).

ומכאן, על ביהמ"ש להקפיד כי ההסדרים לעניין הייצוג ייושמו באופן שוויוני וסימטרי, ככל שניתן, כאשר "התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים".

(רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ).

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לא מצאתי כי יש מקום להתיר את הייצוג כמבוקש שכן באם יותר הייצוג ובכדי לא להפר את השוויון בין הצדדים, ביהמ"ש יאפשר גם לתובע להיות מיוצג, דבר אשר יכול ויפגע בקיצור ההליכים ופישוטם ויחייב את המשיב להוציא הוצאה כספית לא מבוטלת בגין שכירת שירותיו של עו"ד, כאשר ייתכן ופנייתו מלכתחילה לבימ"ש לתביעות קטנות נעשתה על מנת שלא יצטרך לעמוד בהוצאות אלו.

4.עיינתי בבקשה דנא ולא מצאתי בה נימוקים העולים כדי טעם מיוחד, כדרישת סע' 63 הנ"ל, תוך שמעיון במסמכים אשר צורפו לתשובה עולה כי הנתבעים אף היו צד להליך שנוהל ללא ייצוג משפטי , ומכל האמור לא מצאתי כי יש מקום לקבל את הבקשה והנני מורה על דחייתה.

ככל והמבקשים זקוקים לשירותי תרגום ידאגו לעשות כן לפני מועד הדיון הקבוע.