ת"ק 13175-07-16 רוזנסקי ואח' נ' לב אלרון ואח'

בפני תביעה כספית ותביעה שכנגד, הראשונה על סך של 14,926 ₪ והשניה על סך של 17,832 ₪, שעניינן נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

תביעה ותביעה שכנגד אלו עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 7.3.16 בפתח תקוה. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 14,926 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי ועגמת נפש. התובעים שכנגד טוענים לנזקים בסך כולל של 17,832 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי ועגמת נפש.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר נסע בחניון, כשרכב הנתבע הגיח משמאל ומבלי לתת זכות קדימה, חסם את דרכו של התובע וגרם לתאונה.

הנתבע מאשר את נסיבות התאונה אך טוען כי נסע באיטיות, במטרה למצוא מקום חניה פנוי, וכי רכב התובע הוא זה שנסע במהירות והוא זה שפגע ברכבו. הנתבע טוען כי יש לדחות את הטענה בדבר אי מתן זכות קדימה, שכן רכבו הוא זה שנסע בדרך ראשית והתובע הוא שהשתלב אליה מדרך צדית.

לבד מהצדדים, נשמעה עדותו של עד מטעם התובע, אולם זה הגיע למקום התאונה לאחר שזו התרחשה ולא ידע להעיד על נסיבותיה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסתו של התובע – בשים לב למיקום כלי הרכב בעת התאונה (על פי השרטוט המוסכם שהוגש לתיק בית המשפט) ולאחר ששוכנעתי כי היה על הנתבע להאט ולתת זכות קדימה לרכב הבא מימין בצומת הדרכים בה נגרמה התאונה. לא שוכנעתי כי התובע אכן הגיע מדרך משנית והשתלב בדרך ראשית – כאשר שתי הדרכים הן נתיבי נסיעה בתוך חניון (וכאשר התמונות שהוצגו אף מלמדות כי הנתבע נסע, למעשה, על פני מקומות חניה מסומנים ולאו דווקא בדרך מוסדרת). רשמתי לפני גם שלפני הצומת, מכיוון נסיעת התובע, היה פס האטה – דבר שעשוי ללמד על מהירותו האפשרית של התובע לפני הצומת.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע ועליו לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לעגמת נפש אני דוחה רכיב זה של התביעה.