ת"ק 1306-10-14 שם טוב נ' השטיח המעופף בע"מ

1. מונחת בפני תביעה כנגד השטיח המעופף לפיצוי התובעים בגין הפרת הזמנת חבילת נופש לאי כרתים.

2. על פי כתב התביעה הזמין התובע, ביום 30.7.14, חבילת נופש הכוללת טיסה, בית מלון 5 כוכבים על בסיס "הכל כלול" למשך 3 לילות כאשר הוזמנו 2 חדרים מסוג "סופיריור", והעברות לשדה התעופה וממנו. מועד היציאה היה למחרת ביום 31.7.14.

לאחר שיחת טלפון עם מוקד ההזמנות של הנתבעת אושרה ההזמנה והשוברים לבית המלון נשלחו לתובע בדוא"ל. על שוברי ההזמנה שהונפקו לתובע נרשם כי אושרו לתובע 2 חדרים במלון: "Blue Sea resort & Spa" (להלן: "מלון הספא").

לטענת התובע כבר בנחיתתם בנמל התעופה שבאי כרתים הבין כי דבר מה אינו כשורה, שכן שמו ומספר הזמנתו לא הופיעו ברשימת מערכת ההסעות לבתי המלון שהיתה מצויה בידי נציג הנתבעת, שהיה במקום. כמו כן, עם הגעתו למלון, נמסר לו בידי פקידת הקבלה כי המלון בתפוסה מלאה וכי ההזמנה לא אושרה מלכתחילה אלא אושר להם מלון אחר המרוחק מהמלון המקורי כ – 600 מ' וברמה נמוכה ביותר.

לטענתם כל נסיון התדברות עם הנהלת המלון עלה בתוהו. הוא ואשתו ניסו להתקשר אין סוף פעמים עם נציגי הנתבעת בישראל, לאחר שהנציגה המקומית אמרה להם שאין זה מתפקידה לטפל בכל נושאי ההלנה, שכן היא רק מוכרת טיולי שטח מקומיים. רק בשעה 16:00, ולאחר שלא קבלו את המגיע להם במלון הספא, הם התפנו למלון האחר אליו הופנו (להלן: "מלון הווילג'"). באותו מלון הווילג', לא היו כלל חדרים מסוג "סופיריור" כמו במלון הספא, ואף המציא את פרוט החדרים בשני בתי המלון כפי שהדבר מופיע באתר האינטרנט של המלון.

3. הנתבעת מצדה הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה וטענה כי שני המלונות שוכנים במתחם אחד גדול, מופעלים על ידי אותה הרשת, הם מדורגים בדרוג זהה וכי היא סיפקה לתובעים חדר "סופיריור" ופארק מים, באותו המחיר. כמו כן, היא טענה כי במקרים של תפוסת יתר, היא רשאית להעביר לקוח ממלון אחד לאחר בתנאי שיהיה באותה רמה או רמה דומה כפי שמופיע בתנאים הכלליים של ההזמנה.

4. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועדיהם, עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בראיות ובתמונות שהוצגו בפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה נימוקי:

א. אף שנטל השכנוע רובץ באופן רגיל על כתפיו של התובע הרי שחובת הראיה עוברת מבעל דין אחד לשני. חובת הראיה מצד הנתבע איננה "חובה" במשמעותה הרגילה, שכן היא רק מתריעה בפניו שהיה ולא יפעל למלאה יכול בית המשפט לקבוע שהתובע הוכיח את תביעתו.

כאשר מרים התובע את נטל הבאת הראיות המספיקות לביסוס תביעתו, עובר הנטל את הנתבע להביא ראיות לסתור, אשר ישמיטו את הבסיס מתחת לראיות אשר הובאו לחובתו, במקרה ומחליט הנתבע שלא להביאן יכריע בית המשפט על סמך הראיות אותן הביא התובע (ראה י. קדמי "על הראיות – הדין בראי הפסיקה" (חלק רביעי), תש"ע – 2009, 1757).