ת"ק 13038-09-16 ליאור ואח' נ' לוי ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 15.2.16 בפתח תקוה. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 19,621 ₪ בגין עלות תיקונים והוצאות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעים טוענים כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעים נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה כדין, ואף המשיך בצומת בנסיעה ישר על אף שהסימונים על גבי הכביש מראים כי עליו לפנות ימינה או שמאלה בלבד.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובעים הוא זה שנכנס לצומת במהירות ובחוסר זהירות וכי בעת שנכנס רכבם לצומת היה הצומת פנוי. לגרסת נהגת רכב הנתבעים – לא ראתה את רכב התובעים עד שחשה במכה. לבד מהנתבעת 1 העיד אף בעלה, שישב לצדה ברכב, וחזר על אותה גרסה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסת התובעים – אף לאור העובדה כי נהגת הנתבעים העידה כי לא ראתה את רכב התובעת עד לפגיעה ולאור העובדה כי ניכר שהמשיכה בנסיעה ישר בצומת המיועדת לפניה ימינה ושמאלה בלבד (אף שתוואי הכביש, כעולה מהתמונות שהוצגו, יכול ללמד על הסיבה לטעות זו).

יחד עם זאת, ונוכח מיקום הפגיעה ברכב הנתבעים (בחלקו האחורי) המלמד כי עלה בידי הנתבעים לחצות את הצומת כמעט לחלוטין כאשר נפגעו – יש להטיל אחריות אף על התובעים.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים והתובעים גם יחד, כשהנתבעים ישאו ב-70% מהאחריות לתוצאות התאונה ולפיכך עליהם לשאת בחלק היחסי של תוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס להוצאות אני דוחה רכיב זה של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 13,385 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 196 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

נוכח התוצאה אין צו להוצאות, ואף לא מצאתי לפסוק שכר לעדים (ובשים לב לכך שממילא היו שתי הנהגות בעלות דין, ועד נוסף העיד מטעם הנתבעים שנמצאו אחראים לתאונה).