אבו מוך נ' אוזן ואח'

רקע

1.בתאריך 22.9.17 סמוך לשעה 07:30, בצומת שבין כביש מס' 9 לכביש מס' 581 (להלן: "הצומת"), ארעה תאונה של התנגשות בין רכבו של התובע מסוג פורד פוקוס מ.ר. 53-971-65 (להלן: "רכב התובע") לרכבו של נתבע 1 מסוג רנו מ.ר. 72-864-12 (להלן: "רכב הנתבע").

במועד התאונה היה רכב הנתבע מבוטח על ידי נתבעת 2.

2.התובע טוען כי בהתקרבו אל הצומת, בעת שנסע על כביש מס' 9 מכיוון מזרח למערב, דלק ברמזור שבכיוון נסיעתו אור ירוק וכי בחצותו אותה במהירות של כ- 70 קמ"ש, התפרץ אליה רכב הנתבע על אף האור האדום שדלק ברמזור שבכיוון נסיעתו מדרום למזרח, ופגע בו.

3.הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען כי היה זה דווקא התובע שלא ציית לאור האדום שדלק בכיוון נסיעתו וכי הוא עצמו נכנס אל הצומת רק לאחר שהאור ברמזור שבכיוון נסיעתו שמאלה התחלף מאדום לירוק.

4.בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, כמו גם בעדותו בבית המשפט, טען הנתבע כי עובר לתאונה עמד לצדו רכב של שירות בתי הסוהר וכי נהגו היה עד ראיה למה שארע (להלן: "נהג רכב השב"ס").

5.גרסאות שני הנהגים ועדויות בני משפחתו של הנתבע שעמו ברכב בעת התאונה נשמעו בפני ביום 29.3.18 . לאחר שהסתבר לי כי מדובר בתאונה שנסיבותיה נחקרו על ידי המשטרה ומכיוון שהתובע טען כי הוא כלל לא הבחין באותו רכב שב"ס שלגרסת הנתבע היה עד למתרחש, הוריתי על הגשת העתק תיק החקירה של המשטרה לתיק זה וציינתי כי היה ויימצאו בו פרטי נהג רכב השב"ס כנטען, כי אז יוכלו הנתבעים לבקש את זימונו לעדות.

6.העתק תיק חקירת המשטרה הוגש בהמשך ובמהלך עיוני בו מצאתי כי בוחן תאונות הדרכים שטיפל בתאונה אכן איתר בשעתו את נהג רכב השב"ס - מר שנאן מתעב, אשר מסר לו כי "כשהיה בדרך הביתה מהעבודה, בפניה שמאלה עם רכב הרנו (רכב הנתבע – ר.ס.מ) והם התחילו לפנות בירוק, הגיע רכב הפורד (רכב התובע – ר.ס.מ) מהכיוון הנגדי, עבר באדום ופגע ברכב שהיה לפניו משמאל...".

דא עקא, שמאז – כך לטענת נהג רכב השב"ס, הוא עבר טראומה משפחתית ואינו זוכר דבר מפרטי התאונה (ר' הודעתו מיום 28.2.18).

במצב דברים זה לא מצאתי מקום לקיים דיון נוסף לשם שמיעת עדותו של עד הראיה הנ"ל והכרעתי בתביעה המונחת לפני תינתן על בסיס העדויות ששמעתי והראיות שהוגשו.