אברהם ואח' נ' אבן קיסר בע"מ

לפני תביעה על סך 6,000 ₪.

בכתב התביעה טוענים התובעים כי משטח שיש שרכשו למטבחם נמצא פגום וכי נותרים עליו כתמי מים גם לאחר ניגובו. התובעים טענו כי לא זכו ליחס ראוי מהנתבעת וכי נותרו עם עגמת נפש רבה מהמקרה.

מלכתחילה הוגשה התביעה נגד הנתבעת, יצרנית משטח השיש, ונגד נתבעת נוספת שמכרה ושהתקינה את משטח השיש. בדיון שהתקיים ביום 30.3.17 הוסכם כי הנתבעת הנוספת תימחק מההליך (ור' הודעת התובעים מיום 2.5.17).

הנתבעת טענה, בכתב ההגנה, כי התובעים אישרו בחתימה את שביעות רצונם ממשטח השיש שהותקן בביתם. עוד נטען כי הפגמים המוזכרים בכתב התביעה אינם פגם בייצור וכי הם ניתנים להסרה בקלות על ידי חומרי ניקוי מתאימים. נטען עוד כי סכום התביעה מופרז, עולה על מחיר ההתקנה, ומלמד על כוונתם האמיתית של התובעים.

בדיון שהתקיים ביום 30.3.17 הודיעו התובעים, בהמשך לדיון מחוץ לפרוטוקול, כי יבקשו לתקן את כתב התביעה ולצרף חוות דעת מומחה שתתמוך בטענותיהם. ב-2.5.17 הודיעו כי הם פועלים לקבלת חוות דעת כאמור.

בדיון שהתקיים ביום 12.9.17 הודיעו התובעים כי לא עלה בידם לקבל חוות דעת מומחה. לטענתם, בעלי המקצוע אליהם פנו עובדים עם הנתבעת ולא רצו "להרוס את פרנסתם". הצדדים חזרו על טענותיהם מכתבי הטענות והשלימו טיעוניהם בעל פה.

התובעים הציגו סרטונים ותמונות מהם ניתן לראות כי על גבי משטח השיש נותרים כתמי מים (למשל, בהנחת כוס רטובה) ואשר סימנם ניכר גם לאחר ניגוב המשטח.

הנתבעת, מנגד, העידה מנהל טכני מטעמה (ושני עדים נוספים התייצבו אף הם לדיון אך הוסכם כי ניתן יהיה לוותר על עדותם נוכח העדות שנשמעה בפועל). העד טען כי משטח השיש תקין ועומד בתקינה המקובלת, וכי בעת שבחן את משטח השיש בבית התובעים מצא אותו נקי.