ת"ק 12779-07-16 דודיאן נ' כבירי ואח'

התובע רכש מהנתבעים (או מי מהם), רכב מסוג רנו מגאן, במועד כלשהו שלא הוברר במדויק, במחצית שנת 2015.

לטענת התובע, במעמד המכירה התחייבו הנתבעים לתקן נזק שנגרם לרכב, בחלקו הקדמי, בתאונה. בכתב התביעה טען התובע לקיומה של התחייבות בכתב לתקן את הנזק וכי על אף פניות רבות שלו שבתשובה להן הובטח לו כי הדבר יטופל, מסרבים כעת הנתבעים לתקן את הנזק.

התובע צרף לכתב התביעה שתי הצעות מחיר לתיקון הנזק הנטען לרכב (אחת בסך 4,187₪ מיום 22.3.16 והשניה בסך 3,520₪ מיום 18.5.16). עוד צרף התובע לכתב התביעה קבלות בגין הוצאות נוספות שהוציא ביחס לרכב (סך 280 ₪ מיום 29.10.15 בגין בדיקה ואבחון של תקלה וסך 1,550 ₪ מיום 6.11.15 בגין החלפת משאבת מים +טיימינג). התובע העמיד את תביעתו על סך של 5,000 ₪.

לכתב ההגנה צירפו הנתבעים את הסכם המכר (שאינו נושא תאריך, להלן: "ההסכם"). לטענתם, התובע נהג מספר פעמים ברכב ומצא אותו תקין ומתאים לצרכיו, כפי שגם נרשם במפורש בהסכם. עוד נטען כי התובע הוסיף בכתב ידו בתחתית ההסכם שיש להסדיר את הבעיה ברדיו, וכי אין כל זכר להתחייבות נוספת כלשהי, המוכחשת על ידם. לגרסתם, ימים ספורים לאחר הקניה הוסדרה הבעיה ברדיו ובכך מילאו חובתם כלפי התובע.

הנתבעים הוסיפו וטענו בכתב הגנתם, כי בעת המכירה המכונית היתה במצב מצוין, נראתה מצוין וללא כל תאונה. לטענתם, הם אינם יודעים אם המכונית עברה תאונה לאחר המכירה ומכל מקום "לא מכרו לתובע ביטוח רכב לכל החיים". הנתבעים הוסיפו והדגישו, כי התיקון במנוע, בהתאם לקבלה שצורפה, בוצע כחצי שנה לאחר הקניה. לפיכך עתרו הנתבעים לדחית התביעה ופסיקת הוצאותיהם.

בדיון שהתקיים, הבהיר התובע, בין השאר, כי הקבלות שצרף ביחס להוצאות שהוציא לתיקון הרכב אינן כלולות בכתב התביעה. התובע גם הגיש במהלך הדיון מכתב מיום 12.8.16 מ"מנעולי הנשיא" הממוען ל"מאן דבעי" לפיו "החלפת זוג רמקולים ברכב רנו מגן 500 ₪" (ת/1).

עוד טען התובע בדיון כי הוא מרכיב משקפיים (מס' 1.5) וכי לא היה עם משקפיים בעת שחתם על ההסכם. "אם הייתי יודע שאני צריך לחתום על מסמכים הייתי מביא את המשקפיים". הוא הוסיף וטען, כי "הנתבע החתים אותי ולא ראיתי על מה אני חותם, אני חתמתי". לשאלה כיצד הוסיף הוא עצמו בכתב ידו את המשפט בענין תיקון הרדיו השיב "אני מבחין בין כתב לדף ריק". לשאלה מדוע לא הוסיף גם את ענין תיקון נזק התאונה הנטען ("הדפיקה") השיב "זה סיכמנו לפני כן, והבנתי שזה מה שאתה כתבת".

הנתבע הוסיף והבהיר כי נתן אמון בנתבעים. עוד טען הנתבע בדיון, כי הנתבעים סידרו את הפנס הקדמי בצד ימין וכי הנתבעת 2 נסעה איתו למוסך לתקן את הדפיקה אולם נסיון התיקון לא צלח ודרש החלפה שהנתבעת לא אישרה מחמת עלותה. לגרסתו של התובע, עצם העובדה שהנתבעת 2 נסעה עימו למוסך מלמדת על התחייבותה לתיקון האמור, אולם זה מעולם לא בוצע.