שוורץ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי תביעת נזק רכוש, שנגרם לרכב התובע, מונית, בחלק האחורי ימני, ונזקים הנובעים ממנו.

התובע עקף את רכב הנתבעת מס' 3, שעצר בימין הכביש סמוך לפניה ימינה, פנה ימינה, וכאשר רוב רכבו היה ברחוב, אליו פנה, ארעה ההתנגשות.

הנתבעת המשיכה בנסיעה ישר, ועצרה מעבר לצומת.

הנתבעת מס' 3 טוענת כי בעת שהיתה בעצירה מלאה, פנה הנתבע ימינה ופגע ברכבה בצד השמאלי שלו. הנתבעים מכחישים את הנזק העקיף.

בדיון לפניי העידו רק התובע והנתבעת מס' 3, למרות שלתובע היה נוסע ברכב, שנזכר גם בטופס ההודעה על תאונה, והנתבעת הורידה נוסעת במקום העצירה, עובר לתאונה.

התביעה נגד הנתבע מס' 2, הרשום כבעל הרכב, נדחית מאחר ולא נהג ברכב, ונהיגת הנתבעת מס' 3 מכוסה בביטוח על ידי הנתבעת מס' 3.

התובע הציג תמונות כלי הרכב ממקום התאונה (ת/1), הנתבעת הציגה מסמך הודאה באחריות, שערכה וביקשה להחתים את התובע עליו (נ/1), הוא לא חתם, אך מסר לה את מס' פוליסת הביטוח שלו, והנתבעת רואה בכך הודאה באחריות לתאונה. הנתבעת הציגה במכשיר טלפון נייד תמונות רכבה, שצילמה לדבריה בבוקר הדיון, ולאחר הדיון הגישה אותן בצבע. בתמונות ניכר בצד שמאל של המגן הקדמי שפשוף צבע, ובמרכז מימין ללוחית הרישוי מכה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ועיינתי בתמונות אני קובעת כי גרסת התובע, לפיה התאונה ארעה בעת שהנתבעת החלה בנסיעה ללא תשומת לב הינה סבירה יותר מגרסתה, לפיה התובע פגע ברכבה עם חלקו האחורי ימני, בעת שהיתה בעצירה מלאה.

אני קובעת כי מבלי לקבוע באמצעות איזה חלק של רכבה פגעה הנתבעת ברכב התובע, התמונות (ת/1) מלמדות כי התובע פנה ימינה בצורה רחבה, לאחר עקיפת הנתבעת, שאין חולק כי עמדה במקום אסור לעצירה, והורידה נוסעת במקום אסור לכך לפי התמרור. רכב התובע עבר ברובו את הפניה, וקשה לתאר מצב, בו רק החלק האחורי יפגע אם לא היה שינוי במיקום רכב הנתבעת. הנזק ברכב התובע הינו מסוג מכת מעיכה ולא שפשוף, כפי שהיה אמור להיות לו גרסת הנתבעת היתה נכונה, כי רכבה עמד בעת שהתובע חלף על פניו.