ת"ק 1267-05-15 ליפשיץ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ ואח'

 1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעת התובע לעניין גובה הפיצוי, בגין הליקויים להם טוען, ככל שיימצאו, לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט ללא הנמקה; וליתן פסק דין מנומק בשאלה על מי מהנתבעות יש להטיל את חובת הפיצוי.

2.מצאתי להעמיד את הפיצוי לתובע על סך של 20,000 ₪. הסכום כבר כולל הוצאות משפט והחזר הוצאות חוות דעת מומחה.

3.בשאלת האחריות מצאתי להטיל מלוא החבות על הנתבעת 1.

אבהיר המסקנה.

התביעה בגין הליקויים הוגשה נגד 2 נתבעות: הנתבעת 1 כיזם, ממנה רכש התובע את הדירה (להלן: גינדי) והנתבעת 2 כקבלן מבצע (להלן: שגראווי).

לטענת גינדי, בחוזה רשום במפורש שהאחריות לליקויים היא על הקבלן המבצע, שהרי הוא מי שביצע את הבנייה בפועל ולפיכך כל ליקוי הוא עקב כשליו ומחדליו. לעניין זה הפנתה גינדי לסע' 10.1 להסכם המכר.

לטענת שגראווי במסגרת הליכי בוררות שבין הנתבעות לבין עצמן חילטה גינדי ערבויות שהפקידה שגראווי ובמסגרת זו מי שהתחייב לבצע את התיקונים היא גינדי.

4.התובע רכש דירתו מאת הנתבעת 1. ההתקשרות החוזית נעשתה מולה והיא מי שהתחייבה במסגרת הסכם המכר למלא אחר חיוביה החוזיים (נספח 1 לכתב התביעה). הנתבעת 1 רשאית אמנם לבצע את חיוביה כלפי התובע כרוכש דירה באמצעות קבלנים וקבלני משנה ואולם אין בכך כדי לפטור אותה מאחריותה לביצוע אותם חיובים.

יושם לב שהנתבעת 1 אף לא הכחישה שעשתה נסיונות לתיקון הליקויים באמצעות חברה מטעמה "צוות לעניין" ללא קשר לנתבעת 2.

5.אני ער לסע' 10.1 להסכם המכר לפיו אחראי הקבלן המבצע על ליקויים ככל שיתגלו בבניין. ספק אם במישור היחסים של הנתבעת 1 והתובע לא מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. נדמה כי לא ניתן לפרש את הסעיף אלא ככזה שקובע מעין הסדר שיפוי – בעין או בכסף – בין הנתבעת 1 לבין הקבלן המבצע. ואולם, אין באותו סעיף כדי לשלול לדעתי את אחריותה הישירה של הנתבעת 1 כלפי רוכש דירה.

דומה הדבר לנסיון של הנתבעת 1 להמחאת חבות. אלא שזו דורשת הסכמה מפורשת של רוכש הדירה כנושה (סע' 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969), תוך שהוא מודע להשלכות על יכולת האכיפה של דרישותיו.

מכל האמור אני מוצא להטיל את האחריות לפיצוי התובע בגין הליקויים בדירתו על הנתבעת 1.

פתוחה הדרך לנתבעת 1 לפעול על-פי כל דין נגד הקבלן המבצע בגין חיוב זה.