ת"ק 12548-12-15 אפרתי נ' דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ ואח'

לפניי תביעת התובעת כנגד הנתבעות בגין נזקים שנגרמו לטענתה לרכבה, בעקבות תדלוק רכבה ביום 6/8/15 בתחנת דלק השייכת לנתבעות.

אין חולק כי בנה של התובעת תדלק את הרכב בדלק מסוג 95 התואם לרכבו. לטענת הבן, לאחר נסיעה של מס' קילומטרים שבק מנוע הרכב. מס' שעות לאחר מכן שב התובע לתחנה ומילא בקבוק בדלק מסוג 95.

לדבריו, צבע הדלק בבקבוק וכן ריחו העידו על שהינו דלק מסוג 95, בעוד אשר הריח שבקע מתא הדלק של הרכב היה ריח של סולר.

למחרת היום, נגרר הרכב למוסך, ובבדיקה מצא המכונאי סולר במיכל הדלק. הדלק נשאב מהמכל, מזרקי הרכב שנפגעו תוקנו, והוחלפו משאבת הדלק והפלגים של הרכב. התובעת נשאה בהוצאות התיקון בסך של 3,127 ₪.

התובעת פנתה לנתבעת במכתב דרישה מיום 12/8/15, בו פרטה את נסיבות האירוע וציינה כי ברשותה דגימות דלק מהמכל שבמכונית ומהמשאבה. (הכוונה לבקבוק).

פניות התובעת בכתב ובע"פ נדחו ע"י הנתבעות, בטענה כי איש מלקוחות התחנה לא התלונן על תקלה דומה. כן נטען כי משאבות הדלק והסולר הינן נפרדות וכי לא תיתכן מהילה של דלקים משתי משאבות שונות. כמו כן נטען כי יכול ועסקינן בתדלוק מתחנה אחרת וכי לא הוצגה כל בדיקת מעבדה המוכיחה כי הדלק היה מהול בסולר.

בעקבות טענות הנתבעות, מסרה התובעת לבדיקת מכון התקנים את הדלק שנשאב מרכבה. הבדיקה העלתה כי הדלק מכיל 80% סולר. בדיקה זו לא נסתרה.

בדיון, אישר נציג הנתבעת 2 כי לא בוצעה על ידה בדיקת מעבדה של הדלק שהיה במשאבה ממנה תדלק הבן את הרכב, ושב וחזר על טענותיו בכתב ההגנה. הנציג לא נתן מענה של ממש לשאלת ביהמ"ש מדוע לא המציא את ממצאי בדיקת האיכות המתבצעת כדבר שבשגרה מידי יום ואשר יכול והיה בה כדי לסתור את ממצאי בדיקת מכון התקנים.

עדותו של הבן אמינה בעיני בדבר נסיבות האירוע, שאיבת הדלק מהרכב, שמירת דגימה ממנו ומסירתו למכון התקנים.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי הבן נהג ברכב ממקום עבודתה של התובעת אל מכון הרישוי שבסמוך, עבר בהצלחה את בדיקת הרישוי, תדלק בתחנת הדלק שבסמוך וכי מס' ק"מ לאחר מכן שבק מנוע הרכב. הנתבעות, מטעמים השמורים עמן לא הגישו את בדיקות האיכות, ומשכך לא נסתרה טענת התובעת כי הדלק שנרכש היה מהול ברובו בסולר.