ארונוביץ נ' שהאב ואח'

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 7.7.16 בכביש 4 לכיוון צפון (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מס' רישוי 53-127-31 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), רכב נתבע 1 מס' רישוי 77-821-64 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1) והמבוטח בנתבעת 3, ורכב נתבעת 2 מס' רישוי 57-446-72 נהוג בידי נתבעת 2 (להלן: "רכב נתבעת 2") והמבוטח אף הוא בנתבעת 3.

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזר לרכב ע"פ דו"ח שמאי בסך של -. 10,721 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של -. 1,250 ₪.

ג. עוגמת נפש בסך של -. 200 ₪.

ד. הוצאות בסך של -. 100 ₪.

להוכחת הנזקים הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי מסמכים ותמונות.

התובעת אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 7.7.16 נהגתי ברכב מסוג סובארו, שהוא בבעלותי ומספרו 77-821-64 בכביש 4 לכיוון צפון. התובעת נהגה ברכב שלה בנתיב הימני ביותר שבכביש ואני נהגתי ברכב שלי בנתיב האמצעי, כלומר לשמאלה אבל, לא במקביל לרכב שלה אלא יותר לאחור כך שראיתי את החלק האחורי של הרכב של התובעת שאני נוסע בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבי נסיעה שהיו בכיוון נסיעתי. נסעתי רגיל לכיוון צפון פתאום הרגשתי מכה חזקה מאוד בחלק האחורי של הרכב שלי, וכתוצאה מכך הרכב שלי נדחף ונהדף לעבר הנתיב הימני שבו נהגה התובעת ברכב שלה, כתוצאה מכך פגעתי עם חלק אחורי ימני של הרכב שלי בחלק האחורי שמאלי של הרכב של התובעת. הרכב שלי נזרק כתוצאה מהמכה שקיבל מרכב צד ג' שהסתבר שאחרי שפגע ברכב שלי הוא עף קדימה והתהפך על הגג. מספר הרכב שפגע ברכב שלי וגרם לכך שהרכב שלי נהדף לעבר הרכב של התובעת ופגע בו הוא 57-446-72. הרכב שפגע ברכב שלי היה נהוג על ידי נתבעת 2 ומובטח על ידי נתבעת 3 שהיא המבטחת של הרכב שלי. אחרי התאונה אני והתובעת החלפנו פרטים, חיכינו במקום שיבואו שירותי ההצלה כי הרכב של צד ג' נשאר על הגג והיו צריכים לחלץ את הנהגת שהייתה כלואה בו שהיא נתבעת 2. לא קיבלנו במקום התאונה את הפרטים של הנתבעת 2, אבל אני שהודעתי לחברת הביטוח שלי על התאונה הם אמרו לי שהם ביררו ונתבעת 2 שפגעה ברכב שלי גם היא מבוטחת אצל נתבעת 3. יש לציין שגם הרכב שלי נפגע גם הוא בתאונה ונגרמו לו נזקים. הרכב שלי קיבל מכה כל כך חזקה מהרכב של נתבעת 2 שעל פי חוות דעת שמאי הוא הוכרז כאובדן מוחלט (טוטל - לוסט)".

נתבעת 2 אשר נהגה ברכב נתבעת 2 עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 7.7.16 נהגתי ברכב שמספרו 57-446-72 זה רכב בבעלותי שהיה מבוטח בנתבעת 3. נהגתי בכביש 4 לכיוון צפון. בכביש היו 2 נתיבים ויש חצי נתיב קטן שיוצא מקניאל ופונה ימינה להשתלבות בכביש 4. האירוע של התאונה היה בכביש 4 לכיוון צפון במקום שבו בכביש 3 נתיבים. אני נסעתי בנתיב הימני ביותר שבכביש לכיוון צפון, נהגתי לא מהר. לפניי אני מניחה שנסעו כלי רכב אבל אני לא יכולה לזכור בדיוק, מכל מקום אני נסעתי בנתיב הימני מבין שלושה נתיבי נסיעה לכיוון צפון .פתאום הרגשתי מכה חזקה בחלק האחורי וגם קיבלתי מכה בחלק הקדמי, הרכב שלי התהפך , ונשאר על הגג שלו ואני הייתי לכודה בפנים, הגיעו מכבי אשר והם חתכו את חגורת הבטיחות שלי והוציאו אותי מהדלת השנייה. כמובן שהיה נס שניצלתי. הם הוציאו אותי מהרכב, פתחו את הדלת הושיבו אותי ואמרו לי לא לזוז, וחכינו לאמבולנס ומשטרה, האמבולנס הגיע, קיבלתי בדיקה ראשונית ופינו אותי לבית החולים בכפר סבא. אני רק יכולה לומר ששבריר שניה הסתכלתי במראה שלי הפנימית ברכב שלי עוד לפני התאונה והפסקתי לראות רכב גדול שחור שבה במהירות. אני לא ידעתי בסופו של דבר מה קרה בכביש כי התהפכתי עם הרכב, בערב בעלי לקחת אותי לתחנת המשטרה ושאלתי אותם אם זה היה רכב שחור שמעורב בתאונה ואמרו לי שכן. אני רק יכולה להגיד שקיבלתי מכה בחלק האחורי של הרכב שלי, וגם מקדימה ברכב שלי יש מכה, אולי המכות הם מההתהפכות, מכל מקום גם הרכב שלי הוכרז כרכב אובדן מוחלט. (טוטל לוסט)".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עליי לציין כי מהימנה עליי ללא כל סייג עדותם של התובעת.עדותה הייתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לתובעת כל פרטי התרחשות אירוע התאונה, וניתן לסמוך על גרסתה הנתמכת בחוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי תמונות ומסמכים שהוגשו ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי.