ת"ק 12473-11-13 ברק נ' מבדק מכוני בדיקה פתח תקוה בע"מ

התובע, הביא את רכבו לבדיקה במוסך הנתבעת לפני מכירתו לצד ג'. לטענת התובע, כאשר הביא את הרכב לבדיקה היה תקין, אך במהלך נסיעת מבחן בלתי זהירה, יצר הבוחן, עובד הנתבעת, נזק למנוע הרכב.

ומכאן תביעתו.

לטענת התובע, ביום 22.03.13, לאחר בדיקה ראשונית של הרכב, הוסכם בינו לבין מר אוהד דפני , כי רכב התובע ימכר למר דפני בתמורה לסך 63,000 ₪.

ביום 24.03.13, לבקשת מר דפני, הביא התובע את רכבו לבדיקה במוסך בו עבד מר דפני באותה העת. הבדיקה העלתה, כי הרכב תקין. לאחר האמור, לבקשת מר דפני, נלקח הרכב לבדיקה במוסך הנתבעת. הבודק שבחן את הרכב ביצע מספר בדיקות שלאחריהן ציין, כי מצבו של הרכב תקין, אך ביקש לקחת את הרכב ל"סיבוב" לבדיקה נוספת. לאחר כחצי שעה, חזר הבוחן מן הנסיעה, ואז נחרד התובע לגלות כי המנוע מרעיש ודופק, וכי מצבו של הרכב שונה לחלוטין מזה אשר היה עובר לנסיעת הבוחן. לטענת התובע, בנהיגתו הרשלנית של הבוחן, גרם לנזק במנוע, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. עוד טען, כי בעטיו של הנזק למנוע, נמכר הרכב לבסוף, בעבור 38,000 ₪ בלבד.

בגין האמור, עתר התובע, כי אחייב את הנתבעת לפצותו בסך 26,000 ₪, עבור אובדן ערך של הרכב.

מנגד, טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי התובע מבקש בחוסר תם לב להטיל דופי בנתבעת. לטענת הנתבעת, חסר כתב התביעה ראיות מהותיות להוכחת התביעה. עוד נטען, כי התובע ביצע שינויים במערכות המנוע, באופן אשר נוגד את הוראות היצרן, ואלו הובילו בסופו של דבר לנזק במנוע. כן, נטען כי למנוע היה בלאי טבעי גבוה וכי מהסטורית הטיפולים של הרכב עולה, כי הרכב לא עבר טיפולים נדרשים לתחזוקת הרכב והמנוע בפרט. הנתבעת הכחישה, כי הבוחן ציין דבר מה ביחס למצב הרכב בטרם סיום הבדיקה וכן הכחישה את ההיתכנות של יצירת נזק למנוע במנסיעה בת מספר דקות בלבד. הנתבעת עתרה לדחיית התביעה, מן הטעם שהתובע לא הוכיח טענותיו בדבר הנזק ובדבר אחריות הנתבעת לנזק.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ומר דפני, כי העיד מטען הנתבעת מר זאב בן ארי – בוחן הרכב.

דיון והכרעה:

לאחר שקראתי טיעוני הצדדים בכתב, שמעתי עדויותיהם ועיינתי בראיות שהובאו בפני. נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות, מן הטעם שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו. ואלו נימוקיי:

אמנם התביעה דנא מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר בפניו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, קרי החובה להוכיח את תביעתו, על פי הכלל ש"המוציא מחברו, עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את העובדות שבבסיס תביעתו, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.