פריינטה נ' גלנט ואח'

עניינה של החלטה זו הינן בבקשות הנתבעים לסילוק על הסף של תביעת התובע כנגדם.

עסקינן בהליך המתנהל כתביעה קטנה במסגרתה עותר התובע, שחקן כדורגל בעיסוקו, לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגין הפרה נטענת של הסכם העסקה שנחתם עימו במסגרתו הוא היה אמור להימנות על סגל השחקנים בקבוצת הפועל פתח תקווה למשך התקופה שבין 1/8/16 ועד ליום 31/5/17. התביעה הוגשה רק כנגד שני גורמים שונים בקבוצה.

הנתבעים הגישו, כל אחד, בקשה לסילוק התביעה על הסף, במסגרתה טענו, בין היתר, טענות סף שונות להעדרה של סמכות עניינית לדון בתביעה, העדר יריבות ועוד.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, ולרבות בתגובות התובע לבקשות הסילוק, נחה דעתי כי יש להורות על סילוקה של התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים.

ההסכם עליו מלין התובע כי הופר צורף כנספח א' לתביעה, וממנו נלמד בנקל כי ההתקשרות שבין התובע הינה למעשה עם הקבוצה בה הוא יועד לשחק - "מועדון הפועל פ"ת כדורגל בע"מ (חל"צ) ח.פ. 514807726". העובדה שעל ההסכם קיימת תחת החותמת של החברה גם חתימתו של הנתבע 1, אינה יכולה להכליל את האחרון כצד לחוזה אשר מקים לתובע יריבות אישית עימו. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כלפי הנתבע 2 אשר שמו או חתימתו כלל אינם מופיעים בחוזה, והעובדה שהוא שימש במועד הרלוונטי כמנכ"ל הקבוצה (כפי שפתח וציין בסעיף 1 לתגובתו מיום 22/6/17) אינה מקימה יריבות אישית בינו לבין התובע. מן העבר השני, מלבד חזרה על טענה להתנהלות נטענת שהביאה לפגיעה אישית בו, התובע לא הביא בכתב תביעתו כמו גם בתגובותיו, קצה קצהו של נימוק המצדיק את הגשת התביעה באופן אישי כנגד מי מבין הנתבעים וכפי שבחר לעשות.

אם לא היה די באמור, אם היה התובע מגיש תביעתו כנגד גורם רלוונטי, ממילא היה מקום להורות על עיכוב ההליכים בתיק מאחר ובנסיבות העניין מקומה של התביעה דנן הינו להתברר במסגרת הליך בוררות על פי תקנון ההתאחדות לכדורגל זאת על-פי הוראות חוק הספורט והתקנון האמור הרלוונטיים לענייננו.