ת"ק 12317-03-15 רטא ואח' נ' מוטהדה

1. התובעים והנתבעת הם שכנים. דירת הנתבעת נמצאת קומה אחת מעל דירת התובעים.

2.התובעים טוענים, כי במהלך שנת 2014 התגלה כתם רטיבות בתקרת חדר האמבטיה שבדירתם. לאחר שפנו לבעל מקצוע הוא אמר להם שהרטיבות נובעת מדירתה של הנתבעת.

3.לדברי התובעים, לאחר פניות חוזרות ונשנות לנתבעת, היא הואילה להזמין בעל מקצוע מטעמה, אך סירבה לתקן את הנזק. יחד עם זאת הוסיפו, כי ביום 25.5.14 הזמינו את חברת הביטוח שלהם לבדוק את סוגיית הרטיבות, אך אף זו לא איתרה את המקור לבעיה. מכאן התביעה.

4.התובעים טוענים כי נגרמו להם הנזקים הבאים: 9,000 ₪ בגין דמי שכירות שלא נגבו במשך שלושה חודשים, הוצאות בעלי מקצוע וביטוח 2,400 ₪, חוות דעת מומחה 1,600 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

5.הנתבעת טוענת מצידה, כי לאחר שהתובע פנה אליה והפנה את תשומת לבה לבעיית הרטיבות היא הזמינה מומחים מטעמה, על מנת לטפל בבעיה ולפתור אותה. המומחה הראשון בצע תיקון, אשר התברר עם הזמן כתיקון שלא צלח. לטענתה של התובעת, התובע חדל משלא הודיע לה באותו זמן כי הזמין מומחה מטעמו והיא נאלצה להוציא הוצאה כספית מיותרת בשל מחדלו.

6. בתחילת שנת 2015 לאחר שהתובעים פנו אליה שוב, ערכה הנתבעת ביום 16.3.15 שיפוץ כולל בחדר האמבטיה ובעיית הרטיבות תוקנה.

7.שכן חב חובת זהירות כלפי שכנו. לעניין חובת הזהירות בין שכנים ראה את פסק דינה של כב' השופטת דנון בתא 1830/89 אבינועם נ' דניה סיבוס בע"מ, פ"מ נב (4) 506, בעמ' 520 בבית משפט השלום בחיפה:

"חברת השופרסל הינה שכנתם של התובעים ובתור שכזו מוטלת עליה חובה מושגית וקונקרטית להשתמש בחנותה באופן שלא ייגרם נזק לחנות התובעים אשר מתחתיה".