ת"ק 1224-07-14 פיינרו ואח' נ' תום ואח'

תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבם של התובעים, בתאונה שאירעה בתאריך 10.5.14, בה היה מעורב רכב של הנתבעת 2, נהוג על ידי הנתבע 1.

התובעת העידה כי התאונה אירעה ביום שבת. היא נהגה ברכבה שבו היו גם אמה ובנה. כיוון נסיעתה היה לכיוון קרים ים, אולם לפני הפניה שמאלה שמה לב שבנה היושב מאחור החל להקיא. לדבריה, על מנת לטפל בבנה, עצרה את הרכב בצד, בצומת בו הכביש נחסם בשבת, שכן הוא מוביל אל השכונה הדתית קרית שמואל.

התובעת העידה כי כאשר הסתכלה לאחור ראתה את רכבו של הנתבע כשהוא נוסע לכיוונה, וצפרה לו על מנת שיראה שהיא עומדת בצד הכביש, אך הוא דיבר בטלפון ולא הבחין בה, ואז פגע ברכבה בצדו הימני אחורי.

הנתבע העיד, כי התובעת לא עצרה את רכבה בצדי הכביש, כי אם באמצע הכביש, וכי בעת קרות התאונה נסעה לאחור, על מנת להשתלב שוב בכביש.

הנתבע שרטט סקיצה של הצומת בו אירעה התאונה (נ/1), והעיד כי התובעת עצרה את רכבה בתחילת הכביש שהכניסה אליו היתה חסומה, בנתיב השמאלי, ולא בשוליים. מהשרטוט עולה כי על מנת להשתלב בחזרה בכביש, לשם פניה שמאלה לכיוון קרית ים, כפי שהעידה התובעת שביקשה לעשות, היה עליה לנסוע לאחור, על מנת לפנות שמאלה, אל אותו כביש שאליו ביקש הנתבע להיכנס כשנסע ישר.

עדותו של הנתבע לפיה הנתבעת נסעה לאחור שניות לפני קרות התאונה מקובלת עלי, אולם גם אם לא נסעה לאחור, די בכך שעמדה במקום בו עמדה, שלא כדין, על מנת לקבוע כי התאונה אירעה ברשלנותה.

המקום בו העמידה התובעת את רכבה לא היה בשולי הכביש, אלא בנתיב השמאלי של הכביש, שאמנם היה חסום לנסיעה באותו יום, אך העובדה שרכב הנתבע שנסע ישר פגע בה, מעידה על כך שעמדה כשרכבה בולט אל עבר נתיב נסיעתו, או על כך שנסעה לאחור על מנת לפנות שמאלה. הדבר נלמד בבירור מעיון בשרטוט.

הנתבע נסע ישר, ולא היתה לו כל סיבה לסטות ממסלול נסיעתו, ולפיכך, העובדה שפגע ברכב התובעת מלמדת כי רכבה בלט אל עבר נתיב נסיעתו.

עדותו של הנתבע היתה ברורה ועקבית, והיא מתיישבת היטב עם מוקדי הפגיעה בכלי הרכב. עדותו של הנתבע מהימנה בעיני ואני מעדיפה אותה על פני עדותה של התובעת.