כהן נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

פסק הדין שניתן ביום 12.2.18, בוטל.

1.ע"פ כתב התביעה, בתאריך 12.9.16 טס התובע ביחד עם בנו למונטנגרו לטיול ג'יפים בחברת "ישראייר".

בהגיעם למונטנגרו התברר שמזוודתו של התובע לא הגיעה וכשפנה לנציגת "ישראייר" נאמר לו שהמזוודה תגיע למחרת. מאחר והיה חייב לקחת את הג'יפ ולצאת לטיול, עזב את המקום והיה בקשר עם הנתבעת תוך שהוא רוכש ציוד ובגדים.

ע"פ כתב התביעה, המזוודה הגיעה אליו רק בתאריך 19.9. לדברי התובע הוצע לו פיצוי ע"ס 100$ פיצוי אותו דחה.

התובע העמיד את סכום התביעה על 10,000 ₪.

2.הנתבעת, בכתב ההגנה, מאשרת כי המזוודה אכן לא הגיעה עקב טעות בשינוע של רשות שדות התעופה, כאשר המזוודה אכן נשלחה לקייב. כן נטען כי הנתבעת אינה אחראית לשינוע המזוודה למקום הנכון ומכל מקום, היא ממליצה על ביטוח כבודה לכל נוסע.

בהמשך כתב ההגנה נטען כי התובע יכול היה להקטין את נזקיו ע"י רכישת נעליים מתאימות. לטענת הנתבעת הוצע לתובע פיצוי בסך של 200$ אך הצעתה נדחתה.

כן נטען כי דרישת התובע לפיצוי בסכום של 10,000 ₪ אינה מידתית ומוגזמת.

3.במהלך הדיון שהתקיים בפניי, מעלה התובע טענות רבות כלפי הנתבעת והתנהגותה ומדגיש כי לא הופעל הביטוח שרכש.

הנתבעת, בדיון שהתקיים, טוענת שנעשה כל אשר יכלו לעשות לגבי איתור המזוודה וכי הוצע לתובע פיצוי בסכום של 200 דולר.

4.סעיף 10 לחוק התובלה האווירית קובע את עקרון ייחוד העילה לפיו אחריות המוביל תהא במקום אחרות לפי כל דין אחר. סעיף 19 לאמנת מונטריאול מטיל על המוביל את האחריות בגין איחור בהגעת הכבודה, אלא אם כן נקט המוביל בכל האמצעים למניעת הנזק או שנקיטת האמצעים כאמור היתה בלתי אפשרית.

במקרה זה, הכבודה לא הועלתה כלל למטוס אלא נשלחה למקום אחר (קייב). הטענה שרשות שדות התעופה היא הממונה על השינוע ועל כן הנתבעת אינה אחראית, דינה להידחות.