ת"ק 11382-06-14 כהן נ' גוטליב ואח'

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 04.06.12.

במסגרת הדיון שהתקיים היום בפני העידו התובע והנתבע 1.

לטענת התובע, נהג על אופנועו ברח' צר, מתעקל ובשיפוע חד. לטענתו, בעודו יוצא בנסיעה איטית מעיקול ימינה במורד הרחוב, כאשר אין לו כל שדה ראיה, הגיע לעברו במהירות מופרזת, בעליה, רכב התובע ופגע בו. בעדותו מסר התובע, כי כלל לא ראה את רכב התובע עד לרגע הפגיעה, וכי רכב התובע פגע בו בעוצמה.

לשאלת ביהמ"ש, הדגים התובע על רכב הדגמה את מקום הפגיעה ברכב התובע, ומסר כי היה זאת חזית בצד "ימין אמצעי". עוד טען: "מה שקרה לאופנוע שהוא העיף אותי עם האופנוע וגרר אותי על הריצפה" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 21). לטענת התובע, מיד לאחר התאונה, הודעה הנתבע 1 באחריותו להתרחשות התאונה.

לאחר התאונה, הוגדר רכב התובע כ"אובדן גמור" והושבת.

התובע עתר כי אחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים לרכבו, עלות שכ"ט שמאי, אובדן ימי עבודה, סה"כ 10,890 ₪.

הנתבעים הגישו כתב הגנה, במסגרתו טענו כי רכב הנתבע 1 נסע בכביש צר ותלול בעליה, במהירות נמוכה. רכב התובע, שהגיח ממולו במהירות לאחר יציאתו מעיקול, איבד שליטה ופגע ברכב הנתבע 1. לטענת הנתבעים, היה זה התובע אשר נהג ברשלנות, מבלי ליתן זכות קדימה לרכב העולה ובמהירות שלא תאמה את תנאי הדרך. בעדותו בפני, מסר הנתבע 1, כי כאשר היה "באמצע העלייה" הגיע אופנוע התובע ממולו. הנתבע 1 מסר, כי הבחין באופנוע ועצר את רכבו. התובע, בלם, איבד שליטה על האופנוע והאופנוע החליק על הכביש ונעצר מתחת לצידו הימני הקדמי של הרכב. כן מסר הנתבע 1, כי לרכבו לא נגרם כל נזק.

לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות מרחוב התאונה, בתמונות הנזקים ובחוות דעת השמאי, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע 1 באשר לנסיבות התרחשות התאונה. ואלו נימוקיי:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הבהירה והעקבית של הנתבע 1 והיא מהימנה עלי. תשובותיו של הנתבע 1 היו ספונטניות והוא ענה על כל שאלה באופן שעלה לכדי מסכת עובדתית שלמה והגיונית. מנגד, גרסת התובע נראתה לי כבלתי סבירה ומהוססת. התובע נמנע מלהשיב באופן ישיר לשאלות נציג הנתבעת 2, ושב פעם אחר פעם לאותם טיעונים שניכר כי הוכנו מראש.

זאת ועוד, עלו ספקות באשר למהימנות גרסת התובע, שעה שזו עומדת בניגוד לדיווח הראשוני שניתן על ידו לחברת הביטוח, לפיו "המבוטח ניסה לבלום, החליק". התובע לא ידע להסביר בעדותו את הפער בין שתי הגרסאות שמסר באשר לנסיבות התאונה.

יצוין, כי גם טענת התובע כי לא ראה את רכב הנתבע 1 עד לרגע הפגיעה, שעה שהוא מגיע בירידה ולאחר יציאתו מן העיקול יש לו שדה ראיה אל עבר כלי הרכב המגיעים מול, הינה בעיני בלתי סבירה.