ת"ק 11041-04-15 יחיאלי טאקו נ' נחום ואח'

לפני תביעה כספית שהוגשה בגין נזקי רכוש, שלטענת התובעת, נגרמו לרכבה בעטיה של נהיגה רשלנית של הנתבעים בתאונת שרשרת.

בעלה של התובעת, אשר נהג ברכב התובעת, העיד כי בעמדו ברמזור שהמופע שלו היה אדום בצומת בית עובד, הוא חש חבטה עזה מאחור. בעלה של התובעת העיד כי הוא ראה שפגע בו רכב הנתבע 1 ומאחור פגע בו רכב הנתבע 2 והוא השיב: "אני נוטה לחשוב שהיו שני בומים, אני לא בטוח" – שורה 13.

התובעת העידה כי שעה שרכבה עמד בצומת בית עובד, שמופע הרמזור בו היה אדום, הם חשו חבטה עזה, אך היא לא זכרה אם נשמעו שתי חבטות או אחת.

הנתבע 2 העיד כי הוא פגע ברכב הנתבע 1 וככל הנראה רכב אחר 'חתך' את נתיב הנסיעה של מאן דהוא, בוצעה בלימת חרום, אך הוא לא הספיק לעצור ופגע ברכב הנתבע 1. הנתבע 2 לא ידע להעיד באם רכבו הטיח את רכב הנתבע 1, לעבר רכב התובעת.

הנתבע 1 העיד כי בהתקרבו לצומת שמופע הרמזור בו היה אדום, היתה שיירת מכוניות, הוא עצר את רכבו במרחק של 2 – 3 מטרים מרכב התובעת וראה במראת רכבו את הנתבע 2 מתקרב במהירות גבוהה יחסית לפני הדרך ופגע בו.

איש מהנתבעים, בהגינות, אינו מבקש להטיל אשם על התובעת או בעלה. המחלוקת בין הנתבעים היא האם הנתבע 2 אשר פגע ברכב הנתבע 1, הטיח את רכבו של נתבע 1 ברכב התובעת, או שמא, הנתבע 1 פגע ברכב התובעת ואזי, פגע רכב הנתבע 2 ברכב הנתבע 1.

לאחר שבית המשפט שמע את הראיות, הדעת נותנת כי יש לקבל את עדות הנתבע 1, כי הלה עמד ברמזור שהמופע שלו היה אדום ואזי, פגע בו רכב הנתבע 2, שהטיח אותו לעבר רכב התובעת. גם הנתבע 2 עצמו העיד כי הוא פגע ברכב הנתבע 1 וההיגיון וניסיון החיים מלמדים שפגיעה כזו גורמת להטחת הרכב הנפגע לעבר רכב שעומד מלפניו.

משכך, התביעה נגד הנתבע 1, נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה נגד נתבעים 2 ו- 3 (הנתבעת 3 היא מבטחת רכב הנתבע 2), מתקבלת.