ת"ק 11029-04-16 מוכטרי ואח' נ' שינפלד ואח'

1.לפניי תביעה קטנה, ותביעה קטנה שכנגד, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לשני הרכבים המעורבים בתאונה, בעטיה של תאונת דרכים מיום 13.1.16 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה ביום שישי בשעה 1430, בדרך בית לחם שבירושלים.

2.בתאונה היו מעורבים רכב התובע והנתבע שכנגד נהוג בידי רחמים מוכתרי (להלן: "התובע") ורכב הנתבעת והתובעת שכנגד נהוג בידי אסתר שינפלד (להלן: "הנתבעת").

3.המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לנסיבות התרחשות התאונה.

4.במסגרת כתב התביעה טען התובע, כי ראה את רכב הנתבעת עומד בנתיב הנסיעה ושהנהגת בו מתכוונת לפנות שמאלה. לטענתו, עמד מאחורי רכבה של הנתבעת, צפר לה מספר פעמים ואז הרגיש מכה חזקה ברכבו מסוג וולוו. כשיצא מרכבו הבחין, כי פגוש ימני ברכבו נפגע וכן נשבר פנס איתות ימני. לדבריו: "נתתי מכה ביד על שמשה אחורית של הנתבעת". לטענתו, התקשה להשיג את פרטיה של הנתבעת וכן לגבות את נזקיו. לטענתו, הוא צירף שתי הצעות מחיר לנזקו והוא תובע כי הנתבעת תפצה אותו בסך של 1,135 ₪ וכן בגין בזבוז זמן בסך של 700 ₪. כך, שבסה"כ תביעתו מסתכמת בסך של 1,835 ₪.

5.לטענת הנתבעת, היא המתינה על מנת להחנות את רכבה בחניה שהתפנתה, אך התובע לא שמר מרחק מרכבה והוא שפגע ברכבה בצידו האחורי שמאלי. לטענתה, לאחר התאונה התובע יצא מרכבו והיכה בשמשה האחורית של רכבה וכן היכה בפלח של תא המטען של רכבה ועיקמו. לטענתה, על התובע לשלם לה בגין פגוש שנשרט וכן בגין עגמת נפש, וכן בגין הפסד ימי עבודה סך של 15,000 ₪.

6.התקיימו לפניי שני דיונים בהם נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה. הואיל ומדובר בתביעה קטנה, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי.

דיון

7.לאחר שמיעת העדויות ולאחר ניתוח חומר הראיות ובכלל זה תמונות של מקום התאונה, תמונות הנזק ויתר הראיות אני סבור, כי האחריות לגרם התאונה מוטלת על התובע, אם כי לא הוכח שנגרם נזק לרכב הנתבעת.