ת"ק 11012-02-15 טוביא ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

ביום 8.1.15 ארעה תאונה בין רכב התובעים, שהיה נהוג בידי התובע 2, לבין רכב הנתבע 2. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות, כאשר כל אחד מהם טוען כי רעהו נכנס לצומת ברמזור אדום.

הצומת בה אירעה התאונה היא צומת "הנשרים" בחיפה. התובע 2 טוען כי עצר ברמזור אדום. כאשר התחלף הרמזור לירוק החל לנסוע ופנה ימינה לכביש 752. בשלב זה פגע בו הנתבע 2 בצדו השמאלי וגרם לו נזק.

לעומתו, טוען הנתבע 2 כי נסע מחיפה לכיוון כללי מגדל העמק, בנתיב השמאלי. הנתבע 2 טוען כי חצה את צומת "הנשרים" כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו ירוק, אך לפתע התפרץ לנתיב נסיעתו רכב התובעים שפנה ימינה, פגע ברכבו בצדו הימני הקדמי והדפו אל עבר אי התנועה אשר במקום.

שני הצדדים לא העידו עדים.

בחנתי את גרסאות הצדדים, את ההודעות שמסרו, את תיאור הנזקים בחוות דעת השמאים ואת התמונות שהוגשו. אמנם עדותו של התובע 2 הנה עדות יחידה, אך עדותו הייתה אמינה עלי ולהלן אפרט את הנימוקים שהביאוני להסתפק בעדות זו.

התובע 2 המתין ברמזור אדום טרם קרות התאונה. התאונה התרחשה מיד לאחר שהחל בנסיעה. מנגד, הנתבע היה בנסיעה רציפה בעת קרות התאונה. על מנת לקבוע שהתאונה אירעה כאשר האור ברמזור של התובע 2 היה אדום, עלי לקבוע כי הוא החל בנסיעה באור אדום, הגם שעמד והמתין לאור שיתחלף. הדבר, כמובן אפשרי, וזאת במיוחד אם קיים רמזור לכיוון נסיעה אחר שיכול להטעות את הנהגים ואולם, התובע הכחיש שקיים רמזור לכיוון אחר וטען כי הוא מכיר היטב את הצומת שכן זוהי דרך נסיעתו מידי יום. עדותו לא נסתרה. מכאן, שהאפשרות שהתובע 2 הוא שטעה ונסע באדום, נמוכה. מנגד, הסבירות שהנתבע עבר באור אדום, גבוהה יותר מהאפשרות האחרת, שכן הוא חצה את הצומת בנסיעה רציפה.