ת"ק 1087-11-16 חן ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

1.התובע הינו בעלים של קו טלפון נייד שהשירות לגביו ניתן על ידי הנתבעת. התובעים 2 ו-3 רשומים אצל הנתבעת כבעלים של שני קווים נוספים, כאשר התובע 1 משלם את החשבונות בגינם. לטענת התובע 1, נשלחו לשלושת הקווים, אחד ברשותו והשניים הנוספים שברשותם של התובעים 2 ו-3, מסרונים שמהווים פרסומת אסורה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 (להלן: חוק התקשורת).

2.בדיון שנקבע במעמד הצדדים, התובעים 2 ו-3 לא התייצבו ולכן הוריתי על מחיקתם מכתב התביעה. מעבר לכך, במעמד הדיון נציגת הנתבעת הבהירה שקווי הטלפון שמשמשים את הנתבעים 2 ו-3 רשומים על שמם באופן אישי ולא על שמו של התובע 1. לפיכך, פסק הדין יתמקד רק בהודעות שלטענת התובע נשלחו על ידי הנתבעת לקו הטלפון הנייד שרשום על שמו.

3.דין התביעה להידחות. אפרט להלן את כל ההודעות שנשלחו ואשר בעיני אינן מזכות את התובע בקבלת פיצוי כלשהו מהנתבעת:

א. המסרון המתואר בסעיף 6 לכתב התביעה: כאן מדובר במסרון שקיבל התובע לטלפון הנייד שברשותו, לטענתו ביום 13.3.16. מעיון בנוסח המסרון מדובר בדבר פרסומות לכל דבר ועניין והינו הצעה לרכישת חבילה של גלישה באינטרנט, תוך ציון המחיר ונפח הגלישה. נציגת הנתבעת הבהירה שמסרון זה לא נשלח כלל על ידה לטלפון הנייד שברשותו של התובע וזאת בהסתמך על בדיקה שנערכה ברישומיהם. טענת נציגת הנתבעת מקובלת עליי והיא לא הופרכה על ידי התובע. לפיכך, רכיב זה בכתב התביעה דינו להידחות.

ב.המסרונים שמתוארים בסעיף 7 לכתב התביעה: התובע טען שב-15 מועדים שונים קיבל מסרונים לטלפון הנייד שברשותו מהנתבעת שמודיעות לו כי ניצל מעל 75% מנפח הגלישה שברשותו ובסיום הנפח יואט קצב הגלישה ומומלץ שירחיב את נפח הגלישה באופן קבוע בהצעה משתלמת תוך ציון לינק לאתר האינטרנט של הנתבעת שרדכו ניתן לבצע את הרכישה. הנתבעת טוענת שלא מדובר בפרסומת כמשמעותה בסעיף 30א לחוק התקשורת, אלא במסרון שכל מטרתו "מתן שירות" ללקוח על מנת לעדכן אותו לגבי נפח הגלישה שכבר נוצל מתוך חבילת האינטרנט שרכש מהנתבעת, כחלק מהסכם ההתקשרות ביניהם. טענה זו מקובלת עליי. הנתבעת גם סמכה את ידיה על פסק דינו של סגן הנשיאה כבוד השופט יצחק ענבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 29.6.14, שניתן במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית וזאת ב-ת"צ 16392-06-13 כהן חללה ואח' נ' אי איי ג'י חברה לביטוח בע"מ. מפאת חשיבות הדברים שנאמרו בו לענייננו, אביא את פסק הדין כלשונו:

"במהלך הדיון המקדמי הצפתי את הקושי הבסיסי שבו מתקבלת בקשת האישור והוא, האם ניתן לומר על מסר שאחת ממטרותיו העיקריות היא לכאורה מטרה שירותית, שהינו מהווה "דבר פרסומת" כמשמעו בחוק התקשורת.

נוכח הקשיים, כפי שתועדו דלעיל בפרוטוקול הצעתי למבקשים להסתלק מהמבקשים ללא שיעשה צו להוצאות, ולאחר שיקול הודיעו המבקשים שהם מקבלים את הצעתי.

נוכח האמור לעיל, אני מאשר את ההסתלקות.

בנסיבות העניין, איני רואה צורך לפרסום ההסתלקות בעיתונות או לנסות לאתר מבקש חלופי."