ת"ק 10752-09-16 שנהב נ' עיריית פתח תקווה

לפני תביעה על סך 14,656 ₪. לטענת התובעת, קרס על רכבה עץ וגרם לו לנזקים הנתבעים. הנתבעת טוענת, מנגד, כי אינה אחראית לנזקיה של התובעת.

מכתב התביעה עולה כי התובעת החנתה את רכבה ברחוב כרמלי בפתח תקוה וכששבה לרכב מצאה כי עץ סמוך קרס עליו. שמאי שבדק את הרכב ביום האירוע מצא כי נגרמו לו נזקים בשיעור 10,516 ₪ וכן ירידת ערך של 3,204 ₪ נוספים.

בדיון אישרה התובעת כי טרם תיקנה את הנזקים, וזאת בשל חוסר כדאיות כלכלית בין שווי הרכב כולו לשווי התיקונים הנדרשים.

התובעת טענה כי אף אם היה מדובר ביום חורפי לא היתה בו סופה או "משהו מיוחד".

מכתב ההגנה עולה, מנגד, כי לטענת הנתבעת כלל לא הוכח שהעץ בבעלותה ויכול להיות שמדובר בעץ נטוע בשטח פרטי.

את הנטל להוכיח טענה זו יש להטיל על כתפי הנתבעת, ולא מצאתי כי הוצגה כל ראיה התומכת בסברה שאין מדובר בעץ המצוי בשטח העירייה הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי ביום האירוע התחוללה ברחבי הארץ סופה וכי קריסת עצים במצב דברים זה לא נובע מרשלנות של העירייה. לכתב ההגנה צורפה חוות דעת מטאורולוגית.

חוות הדעת המטאורולוגית מתייחסת לאירועי מזג האוויר בתאריכים 19-20.10.14 (המועד מצוין בחוות הדעת, שנערכה שנה לאחר מכן, במספר מקומות). כתב התביעה מתייחס, לעומת זאת, לאירוע שהתרחש באוקטובר 2015 (כעולה מכתב התביעה עצמו ומחוות דעת השמאי). משמע, כי חוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה כלל אינה רלבנטית לתביעה שלפני.

הנתבעת טענת עוד כי הכינה את רחבי העיר לקראת החורף אולם האירוע אירע בסתיו, וסיבת קריסת הענף (שכן לעמדתה – ענף הוא שקרס ולא עץ) לא נובעת מהתנהלות רשלנית מצדה אלא, כאמור, בשל מזג האויר.

בדיון עצמו העיד גם מנהל מחלקת הגיזום של הנתבעת שטען כי עד חודש וחצי לפני האירוע בוצעו עבודות גיזום והכנה (ובמקום האירוע עצמו – בחודש מרץ, כחצי שנה לפני האירוע).

מן המקובץ עולה כי לא עלה בידי הנתבעת להציג ראיות הסותרות את טענות התובעת, ובוודאי לא במידה הנדרשת על מנת להטות את מאזן ההסתברויות. הנתבעת הסתמכה על חוות דעת מטאורולוגית שהתייחסה לאירועים שהתרחשו שנה לפני מועד האירוע נשוא התביעה; טענה כי ביצעה עבודות תחזוקה שבועות וחודשים לפני האירוע; והסתפקה בהעלאת טענה כללית אודות האפשרות שאין מדובר בעץ (או בענף, לצורך העניין) הצומח בשטחה אלא בשטח פרטי.

התובעת, מנגד, תמכה תביעתה בחוות דעת שנערכה – כאמור – בעקבות בדיקה ביום האירוע עצמו. השמאי לא הוזמן לעדות ולא נחקר על חוות דעתו, וממילא לא הוטל ספק באשר למסקנותיה.