ת"ק 10622-10-16 גבאי נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

רקע

1.לפניי תביעה לחיוב הנתבעות 1 ו-2 לשלם פיצויים בסך כולל של 6,775 ₪ לתובעת, בגין נזקים שגרם רכב הנתבעת 1 בעת שהיה נהוג בעת התאונה על ידי הנתבעת 2, לרכב בבעלות התובעת בה נהגה בעת התאונה ביום 21/6/2016.

עדויות הצדדים

2.התקיים לפני דיון ביום 21/02/17 במסגרתו העידו התובעת והנתבעת 2 (כל ההדגשות בציטוטים מפרוטוקול הדיון אינן במקור).

התובעת העידה כי:

3."ביום 21/6/2016, בשעה 08:30 נסעתי מאשקלון לרחובות, היו שם שני נתיבים כשהרמזור הירוק היה דלוק, יש שם שלושה נתיבים, שני נתיבים ישר ונתיב אחד שפונה שמאלה לאשדוד, הנתבעת 2 עמדה מאחורי משאית והם כנראה היו מחכים עד שהכביש התפנה או שהיה אדום, ואז תנועה זורמת עם הירוק, הנתבעת 2 רצתה לעקוף היא יצאה מהנתיב ישר לתוך המכונית שלי, המראה שלי התקפלה כלפי אחורה והנתבעת 2 שפשפה לי את שתי הדלתות, יש לי את התמונות והמכה, אחרי זה עמדנו בצד והחלפנו כתובות ופרטים". (שורות 8-18 ע' 1 לפרוטו')

 הנתבעת 2 העידה כי:

4."נסעתי בנתיב האמצעי מתוך שלושה נתיבים כאשר שני הנתיבים הימניים הם ישר, התובעת נסעה בנתיב הימני במקביל אלי, התובעת סטתה לצד שמאל לנתיב שלי ופגעה בי. אני לא יודעת איך התובעת סטתה כי לא ראיתי. התובעת סטתה מהנתיב שמאלה ופגעה פגיעה קלה במראה הימנית למכוניתי. עצרנו בצד להחליף פרטים באותו מעמד היא הודתה שהיתה מבולבלת והתנצלה על התאונה, אני לא ראיתי מקום לתבוע כי זה עולה משהו כמו 100 ומשהו ₪. אני לא יודעת מאיפה נגרם לה מה שהיא אומרת שנגרם. לא יכול להיות שכתוצאה מזה שהיא פגעה בי נגרם לה הנזק שלו היא טוענת. לא ראיתי גם נזקים קודמים במכונית התובעת. חוץ מהמראה לא ראיתי נזקים אחרים במכונית שלה וגם לא היה בשלי". (שורות 5-12 ע' 2 לפרוטו')

5.הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה כי התנהלותה של התובעת במקרה דנן לוקה בחוסר תום לב ומהווה ניסיון של התובעת לעשיית עושר ולא במשפט. כמו כן, טענה הנתבעת 1 לשיהוי ניכר בהגשת חוות דעת השמאי, שכן התאונה ארעה ביום 22/6/2016 בעוד שבדיקת רכב התובעת על ידי השמאי בוצעה ביום 8/8/2016, ומשום כך אין כל קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק ברכב התובעת, שכן המדובר בפער של כמעט חודשיים בין קרות התאונה לבין בדיקת השמאי.

דיון והכרעה

6.כידוע על התובעת החובה להוכיח את תביעתה בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).