שלומי נ' שפר שפיר ואח'

תביעה ותביעה שכנגד אלו עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.9.17 בתל אביב. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 10,092 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי והוצאות ובזבוז זמן. התובעת שכנגד טוענת לנזקים בסך כולל של 7,046 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי, השבתת רכב, הוצאות ובזבוז זמן. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד ביקש התובע (הנתבע שכנגד) לעדכן את סכום התביעה ולהעמידו על סך 13,842 ₪ - לאחר שמצא כי רכיב ההוצאות ובזבוז הזמן בתביעה המקורית (1,200 ₪) נתבע על הרף הנמוך. מאחר שלא נתבקש תיקונו של כתב התביעה וממילא לא הותר ייבחנו טענות הצדדים על פי כתבי הטענות המקוריים ועל פי הסכומים שננקבו בהם.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים, שנסע מימינו, סטה לנתיבו ופגע בו.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובע נסע בנתיב שמאלי וכאשר הצטמצם נתיב זה סטה רכב התובע לנתיב נסיעת רכבם ופגע בו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התמונות ממקום התאונה ואת תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של התובע – בעיקר בשים לב למיקום כלי הרכב על גבי הנתיבים לאחר התאונה, כאשר רכב התובע במרכז הנתיב ורכב הנתבעים ממוקם כשחלקו על הנתיב האמצעי וחלקו על הנתיב הימני.

לא שוכנעתי בסבירות טענת הנתבעים כי רכב התובע דחק את רכבם לימין – שכן לו היה כך היה המגע בין כלי הרכב מתבטא בשלב מוקדם יותר ורכב התובע היה מצוי במעבר בין הנתיבים, ורכב הנתבעים היה רובו ככולו בנתיב האמצעי.

באשר לטענה כי מיקום המראה של רכב הנתבעים מלמד על דחיקת רכבם על ידי רכב התובע – מצאתי שניתן להסביר זאת בכך שרכב הנתבעים הקדים במעט את רכב התובע ונוכח זוית נסיעת כלי הרכב (שהיתה כמעט מקבילה זה לזה) נעצרו כפי שנעצרו.