פרי נ' ג'ריס

התביעה שלפני הוגשה לאחר מריבה על מקום חניה.

ביום 20/5/15, הגיע התובע לרחוב סליזיאן בחיפה וביקש להיכנס לחניה שעמדה להתפנות. לטענתו, הנתבע פנה אליו והודיע לו כי החניה שלו אולם התובע סרב לקבל טענה זו, וכאשר החל להיכנס לחניה , נכנס הנתבע לרכבו ונדחק בין התובע לשאר הרכבים החונים, ופגע בצידו השמאלי של רכב התובע. התובע המשיך וטען כי הנתבע סרב למסור את פרטיו כך שהתובע נאלץ לפנות למשטרה כדי לקבל את פרטי הנתבע. התובע תבע נזק בסך של 2,200 ₪, הכולל המתנה למשטרה, נסיעה כפולה למוסך, תיקון הנזק והוצאות משפט.

הנתבע טען כי מעולם לא סרב למסור לתובע פרטים וכי התובע לא פנה אליו לגבי תיקון הרכב , התובע לא צרף הערכת שמאי ואין קבלה של שכ"ט לגבי הוצאות עריכת כתב התביעה. לטענת הנתבע, התובע הבחין בו כשהוא נכנס ברוורס לחניה ואז נדחף הוא לחניה וגרם לשפשוף הנטען.

בדיון חזרו הצדדים על תיאור המקרה. התובע העיד כי פנה לנתבע לאחר שקיבל את פרטי הנתבע מהמשטרה והנתבע הודיע לו כי אינו מתכוון לתקן דבר ברכב. התובע הסביר, על פי תשריט שצורף, כיצד קרתה התאונה וכיצד שופשף חלקו השמאלי הקדמי של הרכב . הנתבע טען כי לא פגע בתובע וכי התובע הוא זה שנדחף כאשר הנתבע נסע רוורס . הנתבע אישר כי אכן טלפן אליו התובע, אבל היות ומבחינתו לא קרתה תאונה לא התכוון לתקן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

1. עדותו של הנתבע בדיון לפני לא תאמה את האמור בכתב הגנתו . כך למשל, בכתב ההגנה אין טענה כי הנתבע לא פגע בתובע , לעומת הדיון היום, בו טען הנתבע כי כלל לא פגע בתובע. אם הייתי מקבלת את טענת הנתבע כי לא פגע התובע, הרי שלא ניתן להבין את טענתו בסעיף 2 לכתב ההגנה, שם טען כי אם היה נוצר עימו קשר , היה מפנה את התובע למוסך וכי התובע בחר ללא ידיעתו את המוסך. כמו כן, הנתבע נשאל אולם לא נתן הסבר מספק, מדוע צילם את השפשוף בצידו השמאלי של רכב התובע, אם כלל לא היתה תאונה.

2. הנתבע גם האריך בדיון בנוגע לנסיבות קרות הכניסה לחניה, גירסה שנעלמה לגמרי מכתב ההגנה.

3. עוד סתר הנתבע את האמור בכתב הגנתו, כאשר טען בסעיף 3 כי התובע לא יצר עימו קשר לאחר התאונה אולם בדיון היום אישר כי אכן התקשר אליו התובע.