הוד נ' צלול טיהור וסינון מים בע"מ

תביעת התובע לחיוב הנתבעת בסך של 13,014 ₪ בגין עסקה מחודש 09/16 לרכישת מתקן מים וסודה.

לטענת התובע, העסקה הכוללת עמדה על סך של 10,764 ₪ אשר ישולמו ב- 36 תשלומים בסך 299 ₪ כל אחד, אך הנתבעת לא מסרה לתובע טרם ביצוע העסקה על עלות העסקה הכוללת. התובע סבר כי מדובר בעסקה כנגד תשלום חדש פעמי בסך 299 ₪ כאשר הסתבר לו בדיעבד, לאחר החיוב הראשון בכרטיס האשראי, כי 299 ₪ הינם תשלום אחד מתוך 36 תשלומים.

כמו כן, טוען התובע כי המיכלים שסופקו על-ידי הנתבעת היו לא תקינים ונדרשה החלפתם בפרקי זמן קצרים ביותר, בעוד שבדרך כלל מיכלי גז אמורים להחזיק לתקופה של כשנה.

מעבר לכך, טוען התובע כי לאחר אספקה של מספר מיכלים בודדים הנתבעת החלה לגבות ממנו תשלום בסך 450 ₪ במזומן וללא קבלה עבור כל מיכל. לטענת התובע, מדובר בתשלום מופרז, ובכל מקרה המיכלים היו צריכים להיות חלק מהעסקה. התובע מוסיף וטוען כי כיום לאחר שהוא רוכש מיכלים תקינים ממקום אחר, המכשיר שרכש מאת הנתבעת משרת אותו.

ביום 25.7.18 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, במסגרתו הוריתי כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,764 ₪ שהם ההפרש בין מחיר העסקה לבין המחיר המוערך על-ידי התובע כעלות סבירה של המכשיר שרכש. בנוסף, הוריתי כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 450 ₪ שהוא התשלום שנגבה עבור המיכל שהיה לא תקני, לטענת התובע, וכן סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות הגשת התובענה, ובסך הכל חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,214 ₪.

כמו כן, הוריתי כי יתרת התשלומים בגין העסקה, אשר ממשיכים להתבצע באמצעות כרטיס האשראי של לאומי קארד, תבוטל. היינו, שהתובע ימלא את הטופס הנדרש לחברת האשראי ויפעל לשם ביטול יתרת התשלומים, וחברת האשראי (לאומי קארד) יפעלו לביטול התשלומים בהתאם.

בהתאם, קבעתי כי ככל שהתובע יקבל אישור מחברת לאומי קארד כי יתרת התשלומים בוטלה וכי לא יתבצע חיוב נוסף, ולאור דברי התובע כי נותרו 13 תשלומים בסך 299 ₪, הרי שיופחת מחיוב הנתבעת לתובע שצוין לעיל, סך של 3,887 ₪ (שהם 13 כפול 299 ₪) וסכום החיוב של הנתבעת לתובע יועמד על 5,327 ₪.

ביום 13.8.18 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק דין. בבקשתה טענה הנתבעת כי כתב התביעה לא הובא לידיעת בעליה וקיומו נודע לו לאחר שהתקשרו אליו ממזכירות בית המשפט ועדכנו אותו כי הדיון שהיה קבוע ליום 24.7.18 בוטל, אך בעלי הנתבעת לא הבין כי נקבע מועד אחר לדיון. בדיעבד, נודע לו על קיומו של הדיון לאחר קבלת פסק הדין לידיו.

לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי לה נימוקי הגנה טובים. לטענת הנתבעת היא פעלה ללא דופי בהתנהלותה מול הנתבעת, החל מהחלפת הסננים במסגרת השירות והתחזוקה, וכלה במחווה צרכנית של אספקת שני מיכלי סודה לתובע ללא עלות ופעם נוספת בהנחה של 50% (ובסך הכל בעלות של 450 ₪), בגינם הופקו חשבונית וקבלה, וזאת לפנים משורת הדין.