צורף ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

(אישור תובענה ייצוגית )

המבקשים הגישו ביום 16.8.16 בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן "בקשת האישור"), שעניינה הוא הנזק שנגרם ללקוחות המשיבים בשל התנערות המשיבים מקיום חובתם לבדוק את התאריך הנקוב לפירעון השיק שהוגש לבנק, כך שהלכה למעשה שיקים רבים שטרם הגיע מועד פירעונם, מכובדים ונפרעים על ידי המשיבים, וזאת בניגוד לס' 73 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן "פקודת השטרות").

1. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית

    

   1. בקשת האישור הוגשה כנגד המשיבים, שלושה בנקים הפועלים בישראל: בנק הפועלים בע"מ; בנק לאומי לישראל בע"מ; ובנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן בהתאמה "בנק הפועלים", "בנק לאומי" ו- "הבנק הבינלאומי") אשר בבעלותם, בין היתר, מספר סניפים בהם ניהלו המבקשים את חשבונותיהם.

   2. ס' 73 לפקודת השטרות מצוי תחת הפרק השלישי לפקודת השטרות (סימן א'),תחת הכותרת שיקים המשוכים על בנקאי . ס' 73(א) לפקודת השטרות מגדיר מהו שיק; ואילו סעיף קטן (ב) קובע כי שיק הנושא תאריך מאוחר ליום הוצאתו (להלן "שיק דחוי"), לא יהיה בר-פירעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו. להלן נוסחו :

      73.(א)שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.

      (ב)שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.

       

      המבקשים טענו כי סעיף זה מעגן בחוק את מעמדו של מוסד השיק הדחוי, וקובע מפורשות כי הבנק אינו רשאי לפרוע שיק במועד מוקדם מהמועד הנקוב בשיק והשיק לא ניתן לקיבול, וזאת ללא קשר לסכום השיק. קיבול הוגדר בפקודת השטרות ס' 16 –

      16 (א)קיבול שטר פירושו גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך.

       

      נמשך שקבל עליו את השטר נקרא קבל. רק הנמשך יכול להתחייב בתורת קבל.

   3. המבקשים טוענים כי ס' 73(ב) לפקודת השטרות מטיל על הבנק חובה לסרב לכבד ולפרוע שיקים דחויים המוצגים לפירעון בטרם זמן, ולא בכדי בחר המחוקק – בשנת 1980 – לבטל את הסעיף הקודם שקבע כי שיק שהוצא לפני היום הרשום בו כתאריך השיק או שאינו נושא תאריך יהיה בר פירעון עם הוצאתו - ולהחליפו בסעיף הקובע כי השיק הדחוי יהיה בר פירעון מהתאריך הנקוב על גביו. לטענת המבקשים, המשיבים אינם מקיימים את הוראות פקודת השטרות, והתחוור להם כי קיימים מקרים רבים בהם נפרעו שיקים המשוכים מחשבונותיהם על אף העובדה שטרם הגיע מועד הפירעון הנקוב בהם, וזאת אף בניגוד לחובת הזהירות והנאמנות שחבים המשיבים ללקוחותיהם. כך, למשל, שיק שמסר המבקש 1 (להלן "מר צורף") נפרע ביום 15.11.15, על אף העובדה שמועד הפירעון הרשום על גביו היה 20.11.15; שלושה שיקים שנמסרו על ידי המבקשת 2 (להלן "גטסבי") לפסגות נפרעו ביום 20.11.14, על אף העובדה שמועד פירעונם היה דצמבר 2014; ינואר ופברואר 2015. בדומה, שיק שנמסר על ידי המבקשת 3 (להלן "האיטלקית"), ושמועד פירעונו החוקי חל ביום 20.1.16, נפרע כבר ביום 26.11.15; וכך גם לגבי שיקים נוספים שמסרו המבקשים, ובכלל זה המבקשת 4 (להלן "גב' שני"), מתוך חשבונות הבנק שלהם אצל המשיבים.