נציגות הבית המשותף ברחוב ניסנבוים 12 חיפה נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה שאלת התשלום עבור החשמל שצורכת די.בי אס. שירותי לווין (1998) בע"מ (להלן: "המשיבה" וגם "yes") מנקודת החשמל המספקת את החשמל לשטח הציבורי המשותף לכלל דיירי הבית המשותף.

המשיבה, חברת תקשורת המשדרת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין (הידועה יותר בשמה yes) מתקינה מערכות קליטת שידורים בבניינים משותפים כדי שתוכל לספק את שירותיה לדיירי הבניינים. לשם הפעלת מערכות הקליטה המוזנות בחשמל מתחברת המשיבה למונה החשמל הציבורי של הבית המשותף, זה המספק חשמל לשטחי הרכוש המשותף בבניין (ולא זה המתפצל לדירות הפרטיות), וצורכת מהחשמל שבתשלומו נושאת נציגות הבית המשותף; לטענת המבקשים צריכת החשמל של yes על חשבון הדיירים בבית המשותף נעשית בלא שקיבלה את הסכמת נציגויות הבניינים ולא את הסכמת הדיירים, לרבות לא את הסכמת הדיירים אינם מנוייה. זוהי בתמצית עניינה של בקשת האישור דנא.

הרקע לבקשה

המבקשות 1 ו-2 הן נציגויות בתים משותפים. המבקש 3, הוא דייר המתגורר בבית משותף והיה בעבר מנוי של המשיבה.

תחילה הגיש המבקש 3, לבית משפט זה, בקשה לאשר תובענה ייצוגית ("הבקשה המוקדמת") בעניין צריכת החשמל כאמור, ובהמשך הגישו המבקשות 1 ו-2 בקשת אישור באותו נושא לבית המשפט המחוזי בחיפה. המשיבה עתרה לבית המשפט בחיפה להעביר את הדיון לבית משפט זה אליו הוגשה הבקשה המוקדמת, ובהחלטה מיום 10.9.14 נעתר כבוד השופט א' קיסרי לבקשה והורה לאחד את הדיון בשתי הבקשות שהיו לפניו ולהעבירן לבית משפט זה אליו, כאמור, הוגשה הבקשה המוקדמת. ביום 13.10.15 התקיים לפני דיון מקדמי בבקשות ועל דעת הצדדים אוחד הדיון בשלושת הבקשות. ביום 24.12.15 הוגשה בקשת אישור תובענה ייצוגית מתוקנת המשותפת לשלושת המבקשים ובעניינה הדיון דנא.

טענות הצדדים 

בקשת האישור

1.כדי לאפשר לדייר בבית משותף להיות מנוי של המשיבה, עליה להיות מחוברת תחילה לבניין בו הוא מתגורר ולהתקין את המערכות המאפשרות את קליטת שידורי הלוויין של המשיבה, לשם כך מתקינה המשיבה אנטנת קליטה על גגות הבתים אותה היא מחברת לממיר המחובר לטלוויזיה שבדירת המנוי. בבתים משותפים, השידורים נקלטים באמצעות צלחת הממוקמת על גג הבית המשותף, ואותות השידורים הנקלטים מהצלחת מועברים למנויים באמצעות כבל היוצא מהצלחת אל נקודת חשמל בשטח המשותף וממנה מתבצע פיצול לדירות המנויים בבניין. כדי להעביר אות בהספק ראוי המאפשר צפייה ברמה נאותה לכל המנויים בבניין, מתקינה המשיבה מגברי אות הפועלים באמצעות חשמל.

2.לטענת המבקשים, החשמל הנדרש לציוד של המשיבה המותקן בבתים המשותפים (בהיתר, ואין הדבר במחלוקת) ניזון מהמונה הציבורי המצוי בשטח הרכוש המשותף בבניין, כך שאת עלות צריכת החשמל (בטרם הפיצול לדירות הפרטניות) משלמת נציגות הבית המשותף שמשלמת את חשבונות החשמל עבור צריכת חשמל ברכוש המשותף בבניין המשמש את דיירי הבניין, ולמעשה עלות צריכת החשמל שצורכת מערכת המשיבה, בטרם מתפצלת לדירות מנוייה, משולמת על ידי כלל דיירי הבניין באמצעות הנציגות, בין אם הם נמנים על מנויי המשיבה ובין אם לאו. לטענת המבקשים המשיבה מעולם לא ביקשה ו/או קיבלה את רשות הנציגויות לצרוך חשמל ללא תשלום לצורך הפעלת הציוד שלה. חשבון החשמל משולם על ידי נציגות הבניין ללא הבחנה בין עלות צריכת החשמל של מערכות המשיבה המיועדות לשרת את מנוייה בבניין, ובין עלות צריכת החשמל של המערכות המשותפות בבניין המשותף דוגמת תאורת השטח המשותף, תאורת מגרש החנייה, חדרי המדרגות, המעליות ועוד.

3.המבקשת 1 צירפה לבקשתה את האישור שנתנה למשיבה להתקנת תשתיותיה בבניין בשנת 2000, ואין בו כל אזכור להסכמה של נציגות הבניין שהשימוש שעושה המשיבה בחשמל של הרכוש המשותף יהיה על חשבון דיירי הבניין, נהפוך הוא - בטופס הודגש באופן בולט כי "רשמנו לפנינו כי התקנת הצלחת והתשתית בבניין יעשו על חשבונכם וללא כל חיוב מצידנו הדיירים" (נספח 2 לתצהיר אורית אטיה, חברת ועד הבית במבקשת 1).

4.המבקשים ערכו בדיקה בבתים משותפים אקראיים במשך מספר חודשים והתברר להם כי המגברים של המשיבה המחוברים לתשתית החשמל המשותף בבניין וממנה צורכים המגברים חשמל 'חינם' בלי להשתתף בעלות צריכת החשמל המשותף בבניין. המבקשים לא הסתפקו בכך והתקינו מוני חשמל קבועים שמדדו את צריכת החשמל של מערכות המשיבה מהחשמל המשותף בבניינים שנבדקו, ומתוצאות הבדיקה הסיקו המבקשים, לטענתם, כי מאז תחילת פעילותה בשנת 2000, צרכה המשיבה חשמל על חשבון הבתים המשותפים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים. לתמיכה בבקשתם צירפו המבקשים תצהירים של מי שערך את הבדיקות - חשמלאים שהתקינו את המונים, וקוראי המונים (דיירים ואנשי חברות אחזקה של הבניינים), כן צורפו תמונות של המונים, דו"חות הקריאה ודו"חות ניתוח של הממצאים (נספחים ו'-ט' לבקשת האישור).

5.המבקשים גם צירפו לבקשתם חוות דעת מומחה של המשיבה משנת 2003 בעניין העלות הכספית של צריכת החשמל של ציוד המשיבה הניזון מהמונה הציבורי בבניין המשותף בו הוא מותקן, וממנה עולה כי עלות ממוצעת של צריכת חשמל חודשית שצורכת המשיבה בבתים המשותפים היא 1.68 ₪ לבניין (נספח ד' לבקשת האישור).