מדינת ישראל נ' בן דוד

כתב האישום והסדר הטיעון

1. בתאריך 15.7.2024 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, כמפורט בהכרעת הדין, ב-8 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" ו/או "החוק") ובעבירות לפי סעיפים 117(א)(3) ו-117(א)(7) לחוק מע"מ.

    

2. על פי עובדות כתב האישום, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, בחודש אוגוסט 2016 (להלן: "התקופה הרלוונטית לכתב האישום") היה הנאשם רשום כ"עוסק" כהגדרת סעיף 1 לחוק מע"מ ושימש כמנהל הפעיל בעוסק, בענף "מכירה קמעונית בחנויות המתמחות בשעונים ותכשיטים".

    

3. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בין התאריכים 30.8.2016-31.8.2016, ניכה הנאשם מס תשומות בסך 1,010,950 ₪ באמצעות שני מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו לו ע"י עוסק מורשה סימיון מיאייב בסך של 6,957,717 ₪ מבלי שסופקו בפועל השירותים או הטובין המפורטים בחשבוניות. במעשיו אלה מסר הנאשם ידיעה לא נכונה בלא הסבר סביר בניגוד לחוק מע"מ.

    

4. על פי עובדות כתב האישום, במסגרת התקופה הרלוונטית לכתב האישום, בין התאריכים 4.8.2016-18.8.2016, הוציא הנאשם לחברת "יניב רותם שיווק תכשיטים" (להלן: "יניב רותם") 8 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס בסך כולל של 6,976,239 ₪ אשר סכום המע"מ הנובע מהן הינו בגובה של 1,013,643 ₪ מבלי שבוצעו בפועל העסקאות נשוא החשבוניות. יניב רותם קיזז חשבוניות אלה כתשומות בדיווחיו החודשיים למע"מ. במעשיו אלה הוציא הנאשם חשבוניות מס מבלי שהיה זכאי לעשות כן.

    

5. על פי עובדות כתב האישום, במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם ניהל פנקסי חשבונות ורשומות אחרות שהיה עליו לנהל, בסטייה מהותית מההוראות והכין או הרשה לאחרים להכין או לנהל פנקסי חשבוניות כוזבים באופן שכללו בספריו חשבוניות כוזבות אשר אותן קיזז כתשומות.

    

6. סכום המחדל הפלילי המיוחס לנאשם בכתב האישום עומד על כ-2,024,593 ₪.

    

7. בתאריך 8.8.2024 הפניתי את הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו.

    

   תסקיר שירות המבחן

    

8. בתאריך 26.3.2025 הוגש לבית המשפט תסקיר שירות המבחן אשר סקר את מצבו האישי, הכלכלי והתעסוקתי של הנאשם.

    

9. לפי תסקיר שירות המבחן, הנאשם בן 32 נשוי, אב לשלושה ילדים בגילאי 3-7, מתגורר עם אשתו וילדיו בבית הוריו בראשון לציון, עומד לסיים תואר ראשון במשפטים ועובד מזה כשנה כעוזר מנהל חדר כושר בבעלות אחיו.עוד פירט התסקיר כי הנאשם הינו בעל השכלה תיכונית מלאה, לרבות תעודת בגרות, שירת בצה"ל כלוחם, אך שוחרר לאחר כשנה עקב פציעה. בנוסף פירט התסקיר כי לאורך השנים ניהל הנאשם עסקים עצמאיים כאשר את העסק הראשון פתח בגיל 23, במסגרתו אף ביצע את העבירות נשוא כתב האישום ולאחר מכן רכש חנות ונקלע לחובות וכיום הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל. עוד עולה כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ולחובתו מב"ד משנת 2021 בגין חשד לביצוע עבירת סחיטה באיומים.

    

10. שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ואינו בעל דפוסים שוליים או מרמתיים מוטמעים. בנוגע להערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום, שירות המבחן זיהה מחד מוקדים מרכזיים המגבירים סיכון לעבריינות בהם אי יציבות בתחום התעסוקתי, דפוסי הסתרה בכך שלא שיתף את קרוביו בהליך הפלילי המתנהל כנגדו ומאידך מוקדים המקדמים סיכוי לשיקום בהם לימודי המשפטים וחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות וקבע בעניין זה: "בשקלול גורמי הסיכון אל מול גורמי הסיכוי, אנו מעריכים כי פחת הסיכון להישנות מעורבותו עם החוק בהקשר דומה, כשניתן יהיה לחזק עוד מגמה זו באמצעות שילובו בטיפול". משכך, המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה קונקרטית בדמות צו של"צ בהיקף 80 שעות, הטלת צו מבחן למשך שנה במהלכה הנאשם ישולב בקבוצה טיפולית וביטול הרשעתו שכן זו תפגע באפשרויות התעסוקה שלו בעתיד בשים לב לכך שהוא לומד משפטים.

     

    תמצית טיעוני הצדדים לעונש

     

11. הטיעונים לעונש נשמעו בפניי בתאריכים 26.5.2025 ו-9.6.2025.

     

12. טרם שמיעת הטיעונים לעונש, נשמעו בפניי ראיות לעונש מטעם הנאשם. מטעם הנאשם, העידו עו"ד גרינברג, ורעיית הנאשם, הגב' אודל בן דוד.

     

    ראיות לעונש

     

13. עו"ד גרינברג העיד בתאריך 26.5.2025. עו"ד גרינברג ציין כי הוא מייצג את הנאשם במסגרת הליך אזרחי של חדלות פירעון, בעבר שימש כבא-כוחו בהליך שבפניי והסביר כי הנאשם ויתר על חיסיון עורך דין-לקוח, וביקש כי ימסור עדות בעניינו. לדבריו, העבירות המיוחסות לנאשם בוצעו לפני זמן רב ומאז הנאשם עושה כל שלאל ידו על מנת לחזור למסלול חיים נורמטיבי לרבות לימודי משפטים שעומדים לפני סיום. עוד ציין כי הנאשם מצוי בהליכי חדלות פירעון מאז שנת 2018, וכיום מתגורר עם אשתו וילדיו בבית הוריו שכן מצבו הכלכלי קשה. לדבריו, הענישה המשמעותית בתיק שלפניי הינה ההרשעה בשים לב לכך כי הנאשם עומד בפני סיום לימודי משפטים.

     

14. גב' בן דוד, רעיית הנאשם, העידה בתאריך 9.6.25. גב' בן-דוד סיפרה כי היא מתגוררת עם הנאשם ועם ילדיהם בבית הוריו. לדבריה, הנאשם עובד אצל אחיו ולומד משפטים במקביל לעבודתו, דבר שהיווה עבורו מפלט לתקופה הקשה שחוו כמשפחה והשפיעה על מצבו הנפשי. עוד סיפרה כי הנאשם משקיע מזמנו בהתנדבות למען אחרים, ומסייע לאנשים רבים הנמצאים במצוקה.

     

15. ב"כ הנאשם הגיש אסופת מסמכים (נ/1) הכוללים מכתב של הנאשם לבית המשפט, אישור לימודים ממכללת קריית אונו על היקף לימודי הנאשם לתואר במשפטים בשנת 2025, מכתבי המלצה לבית המשפט והחלטות בית המשפט בהליכי הפש"ר וחדלות הפרעון בעניינו של הנאשם.

     

    טיעוני התביעה

     

16. ב"כ המאשימה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים (במ/1), במסגרתו הוסכם כי הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום שהוגש במסגרת פרשיית הזהב, הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח כאשר ב"כ הנאשם יימנע מלטעון לאי-הרשעה.

     

17. ב"כ המאשימה טענה כי כתב האישום מתאר אירוע אחד ועל כן יש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. עוד טענה כי מתחם העונש ההולם בעבירות שלפניי לפי סעיפים 117(א)(5), 117(א)(3) ו-117(א)(7) בהם הורשע הנאשם, נע בין 10-20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית של קנס הנע בין 5%-10% מסכום המחדל, מאסר ע"ת והתחייבות להימנע מעבירה. לדבריה, הגם שהעבירות בהן הורשע הנאשם נמצאות במדרג הפחות חמור של העבירות לפי חוק מע"מ שהינן טכניות באופיין ונמשכו על פני חודש, הנזק אשר גרם הנאשם לקופה הציבורית הוא משמעותי ועומד על כ-2 מיליון ₪.

    ב"כ המאשימה הגישה לבית המשפט גזרי דין שניתנו בפרשייה אשר לדבריה יש להם קשר עקיף לתיק שבפניי בהם ת"פ 58518-12-23 מדינת ישראל נ' אסף דוד מור [לא פורסם] (10.3.2025) (להלן: "עניין מור"), ת"פ 25145-06-21 מדינת ישראל נ' מיה מסחר בזהב בע"מ ולירן אברמוביץ [לא פורסם] (29.4.2025) (להלן: "עניין אברמוביץ'"), ת"פ 64005-07-22 מדינת ישראל נ' מ. תכשיטי המלך בע"מ וטל חגי [פורסם בנבו] (3.2.2025) (להלן: "עניין טל חגי") ות"פ 58428-12-23 מדינת ישראל נ' משה קדוש [פורסם בנבו] (10.3.2025) (להלן: "עניין קדוש").

    לדבריה, העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר וחלקו בפרשה נמוך משל המעורבים האחרים בשים לב אף לכך שאיננו הנהנה העיקרי מפירות העבירה מציבות אותו בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם ומשכך היא עותרת להטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל, קנס הנע בין 5%-10% מסכום המחדל, מאסר ע"ת והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. עוד ציינה כי יש לזקוף לחומרה את העובדה כי המחדל נשוא כתב האישום לא הוסר.

    ב"כ המאשימה השיבה לשאלת בית המשפט כי חלקו של הנאשם שבפניי נמוך אף מחלקם של הנאשמים בעניין קדוש ובעניין טל חגי – אשר נגזרו עליהם 6 ו-9 חודשי עבודות שירות בהתאמה - אך הדגישה כי יש לזקוף לחובת הנאשם את היקף הנזק שנגרם לקופה הציבורית, אשר גדול בהרבה מהנזק בעניין קדוש ובעניין טל חגי ואת העובדה כי לא הסיר את המחדל נשוא כתב האישום. בהמשך ביקשה לחזור בה מההשוואה לעניין קדוש ועניין טל חגי וטענה כי מתחם העונש ההולם והעונש בתוכו אותו היא מבקשת בעניין שלפני גבוה מעניין קדוש ועניין טל חגי בשל היקף הנזק לקופה הציבורית והעובדה כי המחדל לא הוסר (פרוטוקול הדיון מיום 9.6.25 עמ' 14 ש' 1-8).

    באשר להמלצת תסקיר שירות המבחן טענה, בהפנותה לפסיקה, כי בעבירות מס יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות של הנאשם ושיקולי שיקום, המלצת שירות המבחן היא בבחינת המלצה בלבד כאשר הפוסק האחרון הוא בית המשפט וממילא בעניינינו המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם של"צ ולבטל את ההרשעה אינה עולה בקנה אחד עם הסדר הטיעון בין הצדדים במסגרתו התחייב ב"כ הנאשם שלא לטעון לאי-הרשעה.

     

    טיעוני ההגנה

     

18. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בעניינינו נע בין מאסר על תנאי ל-9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית וביקש למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולגזור עליו מאסר ע"ת, של"צ, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

    ב"כ הנאשם טען שיש לזקוף לקולא את חלוף הזמן המשמעותי מביצוע העבירות עת הנאשם היה צעיר בן 23, העובדה כי מדובר בעבירות טכניות, חלקו הקטן של הנאשם בביצוע העבירות בשים לב אף לגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות ולכך כי לא הבין לעומק את המטריה. עוד הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר כיום הינו בן 32, נשוי ואב לשלושה אשר מתגורר בבית הוריו לאור מצבו הכלכלי הקשה והעובדה כי הוא נמצא בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. בנוסף ציין כי הנאשם נעדר עבר פלילי, וכיום הוא עומד לפני סיום לימודי משפטים מתוך מטרה לשקם את חייו ולבנות עתיד יציב ונורמטיבי.

    בנוסף, שב וטען כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, כאשר העבירות בוצעו ע"י הנאשם לפני כמעט למעלה מעשור ומאז עבר הנאשם תהליך משמעותי במסגרתו הוא עושה מאמץ אמיתי להשתקם כפי שעולה מהתסקיר בעניינו.

     

19. הנאשם בדברו האחרון לפניי תיאר בהרחבה את מצבו הכלכלי והאישי הקשה ואת הנסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות נשוא כתב האישום. הוא הוסיף כי משפחתו לא ידעה עד לאחרונה על כתב האישום שכן לא סיפר להם על כך מפאת בושה על מעשיו. עוד ציין כי כיום הוא נמצא בהליך חדלות פירעון ופשיטת רגל וביקש כי בית המשפט יקל עמו בבואו לגזור את הדין בשל מצבו האישי והכלכלי הקשה ויימנע מלהטיל עליו עבודות שירות או קנס משמעותי.

     

20. בתאריך 22.7.2025 הגיש הנאשם לבית המשפט מכתב בו הוא שב ומפרט את נסיבותיו האישיות לרבות מצבו הכלכלי הקשה ובו הוא מבקש כי בית המשפט יטיל עליו של"צ ויימנע מלהטיל עליו קנס.

     

    דיון והכרעה-קביעת מתחם העונש ההולם

     

    כללי

     

21. תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקובעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין).

     

22. בעניינינו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

     

    מידת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת

     

23. באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות – עסקינן בעבירות מס לפי סעיפים 117(א)(5), 117(א)(3) ו-117(א)(7) לחוק מע"מ שהינן עבירות מס מסוג עוון. מדובר בעבירות קלות יותר במנעד עבירות המס לפי חוק מע"מ שהינן טכניות באופיין.

    כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרע מהקופה הציבורית סכום משמעותי בהיקף של 2,024,593 ₪ כאשר מעשי הנאשם נפרשו על פני תקופה קצרה יחסית של פחות מחודש. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק. מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה היא מחמירה בדרך כלל ומושפעת ממידת התחכום והתכנון, משך ביצוע העבירות, השיטתיות שבביצוען וסכומי המס אשר נגזלו מהקופה הציבורית.

     

24. באשר לנסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפניי סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית הינו, כאמור, בהיקף של 2,024,593 ₪, העבירות נפרשו על פני תקופה קצרה של פחות מחודש וחלקו של הנאשם בפרשה היה קטן יחסית לחלקם של מעורבים אחרים, כך אף לשיטת המאשימה. משכך, במקרה שלפני, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה בינונית נוכח סכום המס שנגרע מן הקופה הציבורית, חלקו הקטן של הנאשם בפרשה, העובדה כי מדובר בעבירות טכניות באופיין והתקופה הקצרה בה בוצעו העבירות ע"י הנאשם.

     

25. באשר למדיניות הענישה הנוהגת –באשר לענישה בתיקי מס, הדגיש בית המשפט העליון ברע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.18), את החומרה שבעבירות המס ואת הפגיעה בערכים המוגנים כך: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל ..." (ר' גם רע"פ 8292/22 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] פסקה 10 (12.12.2022); רע"פ 2478/21 זיאדנה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.5.2021) ; רע"פ 8038/22 שרון שילון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.11.2022); רע"פ 5052/21 בן שלמה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.8.2021).

    עם זאת במקרים המתאימים הוטלו בעבירות מס גם עונשי מאסר על דרך עבודות שירות.

     

26. עיון בפסיקה הנוהגת מלמד כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים נע בין 7-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הינם, כמפורט לעיל, היקף העבירות, סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית, משך ביצוע העבירות, ריבוי המעשים, חלקו של הנאשם בביצוע העבירות והסרת/אי הסרת המחדלים נשוא כתב האישום.

     

27. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים שחלקה הובאה ע"י הצדדים וחלקה נוגעת לפרשיית הזהב אשר התיק שלפניי נמנה עליה וב"כ המאשימה הפנתה אליה בציינה כי חלקו של הנאשם שלפניי קטן מחלקם של הנאשמים בתיקים אלה–

     

    1. עפ"ג 18721-09-23 חבושה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.1.2025) (להלן: "ענין חבושה") – בית משפט השלום הרשיע את המערערת בביצוע 3 עבירות לפי סעיפים 117(א)(6) ו-118 לחוק מע"מ כאשר סכום המחדל עמד על כ-2.5 מיליון ₪, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר עליה 10 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 15,000 ₪. בית משפט המחוזי דחה את ערעור המערערת על העונש בקובעו כי גם בעבירות טכניות כבעניינינו יש להחמיר בענישה מקום שהנזק לקופה הציבורית גדול: "הגם שהעבירות בביצוען הורשעה המערערת אינן כוללות יסוד של כוונה להתחמק מתשלום מס, ומכונות לעיתים "עבירות טכניות", מקרה זה מדגים באופן מובהק כי הנזק מביצוען אינו טכני כלל ועיקר. פסיקת בית המשפט העליון הענפה לאורך השנים שבה והדגישה את חשיבותה של ענישה הכוללת עונשי מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח בגין ביצוען של עבירות מס גם מהסוג הנדון, בפרט מקום בו לא מתוקן הנזק אשר נגרם. זאת לשם הרתעה, ובכללה הרתעת הרבים, על חשיבותה הרבה לאור מאפייני העבירות ומבצעיהן. אף הובהר כי בעבירות אלה מקבל האינטרס הציבורי והצורך בענישה מרתיעה בכורה על פני נסיבות אישיות...הדברים רלוונטיים ביתר שאת מקום בו מדובר במחדל מס גבוה וחריג כבעניינינו אשר לא הוסר חרף הזדמנויות שניתנו לשם כך".

        

    2. ת"פ (נצרת) 207-02-15 אגף המכס והמע"מ חקירות חיפה נ' זידאן שירותי חפירה וכ"א בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (29.11.2016) - הנאשמים הורשעו בבית משפט השלום בריבוי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. סכום המחדל עמד על 2,192,670 ₪. המחדל לא הוסר. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 100,000 ₪. על גזר הדין הוגש ערעור בע"פ 22400-01-17 עלי זידאן נ' אגף המכס והמע"מ חקירות חיפה [לא פורסם] (7.2.2017). בית המשפט המחוזי, לא התערב במתחם, אך קיבל את ערעור הנאשם והקל בעונשו מ-12 חודשים ל-10 חודשי מאסר.

        

    3. ת"פ (חיפה) 53740-01-14 מדינת ישראל נ' אר. קיי. פי שירותי לוגיסטיקה ואריזות בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (20.12.2016)- הנאשמים הורשעו בריבוי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ וכן עבירות לפי פקודת מס הכנסה. סכום המחדל בעבירות מע"מ עמד על 1.2 מיליון ₪. המחדלים לא הוסרו במלואם. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין 6-12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשמים 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 20,000 ₪.

        

    4. עניין קדוש - בית המשפט הרשיע את הנאשם על יסוד הודאתו בביצוע 15 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ. סכום המחדל הפלילי עמד על כ- 490,000 ש"ח אשר לא הוסר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר ע"ת, קנס על סך 20,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

        

    5. עניין טל חגי – בית המשפט הרשיע את הנאשמים על יסוד הודאתם בביצוע עבירות לפי סעיפים 117(ב1) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ במסגרת הסדר טיעון בו הגבילה עצמה המאשימה לרף של 12 חודשי מאסר. סכום המחדל הפלילי עמד על כ- 969,648 ₪ שהוסר בחלקו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר ע"ת קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 30,000 ₪.

        

    6. עניין מור - בית המשפט הרשיע את הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון עם טווח ענישה בביצוע 123 עבירות לפי סעיף 117 (ב1) לחוק מע"מ ועבירה אחת לפי סעיף 117 (ב)(6) לחוק מע"מ. סכום המחדל הפלילי, אשר לא הוסר, עמד על כ- 5,008,327 ₪. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון בין הצדדים וגזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל אשר 14 חודשים מתוכם הושתו על הנאשם במצטבר לעונש מאסר שנגזר עליו בתיק אחר, מאסר ע"ת, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בגובה 30,000 ₪.

        

    7. עניין אברמוביץ' – בית המשפט הרשיע את הנאשמים על יסוד הודאתם לאחר הליך גישור ובמסגרת הסדר טיעון סגור (למעט רכיב הקנס) בביצוע ריבוי עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5), 117(ב1) ו-117(ב)(8) לחוק מע"מ. סכום המחדל הפלילי אשר לא הוסר עמד על 8.5 מיליון ₪. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם 24 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר ע"ת, התחייבות להימנע מביצוע עבירה בגובה 50,000 ₪ ונמנע מלהטיל קנס נוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

        

    8. ת"פ (שלום רמלה) 29194-12-12 מדינת ישראל נגד מדנאל חברה לבניה בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (2.4.2015) – בית המשפט הרשיע את הנאשם בריבוי עבירות לפי סעיפים 117(א)(3) ו – 117(א)(6) לחוק מע"מ בשני כתבי אישום נפרדים שאוחדו, לגבי סכום השתמטות בסך 900,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8-24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים וקנס בסך 50,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו תוך שהוא לוקח בחשבון לקולא את גילו של הנאשם, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, השפעת המאסר על משפחתו והעובדה כי חסך זמן שיפוטי יקר ולחומרה את אי הסרת המחדלים על-ידו. בית המשפט המחוזי הקל עם הנאשם והפחית את עונשו ל-8 חודשי מאסר בפועל. הבקשה לרשות ערעור נדחתה.

        

    9. עפ"ג 16811-10-16 מדינת ישראל נ' מצלאווי [פורסם בנבו] (19.3.2017) - הנאשם הורשע, במסגרת ארבעה תיקים פליליים, ב- 30 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק ו- 9 עבירות של אי תשלום מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה. מרבית המחדלים לא הוסרו. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות, 8 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים וקנס בסך 75,000 ₪. בית המשפט המחוזי הותיר את עונש המאסר על כנו אך החמיר את הקנס ל – 120,000 ₪.

        

    10. ת"פ 7825-03-18 מע"מ רחובות נ' בורדו דיגיטל פרינט אינק בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (19.9.2019) – הנאשמים הורשעו בעבירה אחת של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק ולא שילמו את תשלום המס הנדרש ממנו בגובה של כ – 5,700,069 ₪. המחדל לא הוסר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 -24 חודשי מאסר לצד מאסר ע"ת, התחייבות להימנע מעבירה וקנס וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו על דרך עבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו והתחייבות להימנע מעבירה תוך שהוא מתחשב במצבו הכלכלי והרפואי הקשה של הנאשם.

         

    11. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 68947-07-20יוסופוב נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] (18.11.2020)  - בית המשפט הרשיע את הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון עם טווח ענישה, ב-53 עבירות שלביצוע פעולות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שהוא חייב בו על- פי חוק ובעבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כנדרש בדין. סכום המס הכולל עמד על כ- 2.7 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר ע"ת, קנס על סך 25,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם, וגזר עליו 9חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירותבשל חלוף הזמן.

         

28. לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין ולאחר שנתתי דעתי להיקף העבירות, סכום המחדל הפלילי וחלקו הקטן של הנאשם בפרשה יחסית לחלקם של האחרים כפי שעולה מעובדות כתב האישום בעניינו וכפי שצויין ע"י המאשימה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק שלפניי נע בין 7-18 חודשי מאסר בנוסף לענישה נלווית של מאסר ע"ת, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. אני סבורה כי התיק שלפניי דומה לעניין חבושה אך פחות חמור ממנו בשים לב להיקף המחדל הפלילי, תקופת ביצוע העבירות ולחלקו הנמוך של הנאשם בפרשה.

     

29. באשר למתחם הקנס, מדובר בעבירות הנעברות לצורך הפקת תועלת כלכלית. מדיניות הענישה כלפי עבירות אלה היא מחמירה ומושפעת מהיקף העבירות ומשכן, השיטתיות בביצוען וסכום המס שנגרע מקופת המדינה כאשר סוגיית הסרת המחדל או אי הסרתו משליכה על המיקום בתוך המתחם. בעת קביעת המתחם יש להידרש גם לשאלת יכולתו הכלכלית של הנאשם. עיון בפסיקה מלמד כי הטלת קנס כספי על הנאשם בהעדר יכולת כלכלית אינה משיגה את מטרת ההרתעה ויש להתחשב במצב כלכלי קשה בבואו של בית המשפט לקבוע את מתם הקנס (ר' למשל פסקאות 74-75 בעפ"ג 28376-10-13 בנימין יחזקאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.12.2013) ; עפ"ג 3897-11-16 יצחק כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.6.2017) וגם עפ"ג 32326-06-20 חוסאם ביסאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.8.2020)). לאחר כל אלה ותוך התחשבות בשיקולים השונים, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בעניינינו בין 30,000-65,000 ₪ בשים לב לגובה המחדל שלא הוסר ולמצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

     

30. לא מצאתי כי במקרה שלפני קיימים שיקולי שיקום אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם. באשר להמלצת שירות המבחן כפי שפורטה בתסקיר, מצאתי לעשות בה שימוש לקולא במסגרת העונש בתוך המתחם, כפי שיפורט להלן, אך לא מצאתי לקבלה בשים לב להיקף העבירות ולמדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה (ר' בעניין זה למשל את דברי בית המשפט העליון ברע"פ 2020/22 לירן לביא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.3.2022) וברע"פ 5819/18 רפאל בן דוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.8.2018) לפיהם הלכה היא כי בית המשפט אינו מחוייב לאמץ את המלצת שירות המבחן ומלאכת גזירת הדין נתונה לבית המשפט).

     

    נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות – גזירת העונש בתוך המתחם

     

31. בגזירת העונש המתאים לנאשם, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק העונשין) ועל בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה – למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך, שלטעמי אין עניינם לכאן כפי שקבעתי לעיל.

     

32. אשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוונטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

     

    עברו הפלילי של הנאשם – הנאשם נעדר עבר פלילי ומשכך יש לזקוף זאת לזכותו.

    הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו – הטלת עונש של מאסר בפועל תפגע הן בנאשם והן באשתו ובילדיו הקטינים.

    הודאה ונטילת אחריות – הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בהזדמנות הראשונה ויש לזקוף הודיה זו שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר, לזכותו.

    נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו – הנאשם בן 32 כיום, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים. מאז ביצוע העבירות על ידו הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד אצל אחיו ובמקביל עומד לפני סיום לימודי משפטים. כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן שעיקריו הובאו על ידי בפתח הדברים, הסיכון להישנות ביצוע העבירות ע"י הנאשם פחת בשים לב לחלוף הזמן המשמעותי מעת ביצוע העבירות ולכך כי הנאשם עומד בפני סיום לימודיו.

    חלוף הזמן - הנאשם ביצע את העבירות לפני כ-9 שנים עת היה כבן 23. מצאתי לזקוף לקולא את חלוף הזמן המשמעותי מביצוע העבירות וגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות.

    מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירות ולפיצוי על הנזק שנגרם בעטיין – בהיבט זה לא עשה הנאשם מאומה: לא הסיר את המחדל המשמעותי נשוא כתב האישום ולמעשה לא שילם דבר בגינו. היבט זה מהווה שיקול ממשי לחומרה בעבירות מס (ר' רע"פ 7773/16 חננאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.10.2016), עפ"ג (מח' מר') 67450-01-22 שילון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.10.2022) אשר קבע בפסקה 12 כי: "מקום שבו עבריין המס (...) לא עשה דבר כדי לשלם את המס, משמע כי שיקומו, גם אם אין להמעיט בערכו, עדיין לוקה במרכיב חשוב של הפנמה מהותית ולקיחת אחריות ביחס לעבירות בהן מדובר".

    מצבו הכלכלי של הנאשם –מצבו הכלכלי של הנאשם קשה. הוא מתגורר עם אשתו וילדיו בבית הוריו ונמצא בהליך של חדלות פירעון כפי שתיאר בפניי בא כוחו, הנאשם בעצמו וכפי שעולה מנ/1.

    על אף שקשיים כלכליים אינם מהווים הצדקה לאי-תשלום מס, לא התעלמתי מההשלכות של הטלת סנקציה כלכלית משמעותית על הנאשם אשר נמצא בהליכי חדלות פירעון והליכי פש"ר. ואולם, הואיל והנאשם לא הסיר את המחדל בשום שלב של ההליך, הרי שאינו זכאי להקלה השמורה למי שהסיר את המחדלים כפי שנקבע ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.10.2015).

     

33. באשר למיקום הנאשם בתוך המתחם - מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה נסיבות הקולא עולות במשקלן על נסיבות החומרא. מצאתי לתת משקל משמעותי לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, מצבו הכלכלי הקשה ובעיקר לכך כי נראה שהנאשם שינה את אורחות חייו והוא מקיים אורח חיים נורמטיבי כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, דבריו בפניי, נ/1, ועדויותיהם של רעייתו ושל עו"ד גרינברג.

     

34. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ולאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת ועיינתי בגזרי הדין הנוספים בפרשה, אני סבורה שיש למקם את הנאשם קרוב לתחתית מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעניין רכיב המאסר וקרוב לתחתית מתחם העונש ההולם לעניין רכיב הקנס בשים לב לכך כי הנאשם לא הסיר דבר מהמחדל נשוא כתב האישום.

     

    סוף דבר

     

35. אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

     

    1. מאסר בפועל למשך 8 חודשים שירוצה על דרך של עבודות שירות.

       בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 17.7.2025, עבודות השירות תבוצענה ב"בית חולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית דגן" בכתובת קמרון אברהם ראשון לציון. הנאשם יתייצב לתחילת עבודות השירות בתאריך 17.9.2025 בשעה 08:00. על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס – יחידת ברקאי, שלוחת מרכז רח' סלמה 53 בתל אביב (בניין משרד הפנים) באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

    2. מאסר ע"ת למשך 8 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור את העבירות בהן הורשע. 

    3. קנס בסך 35,000 ₪ או 60 יום מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-35 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.11.2025 ובהמשך בכל ראשון לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

    4. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בגובה 50,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות בהן הורשע.

       החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

       ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתחן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

       •בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

       •מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

       •במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

        

       זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום.

       המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

       5467831

        

       ניתן היום, ג' אב תשפ"ה, 28 יולי 2025, במעמד הצדדים.