מדינת ישראל נ' פלוני

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום מתוקן, בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

בהתאם לעובדות כתב האישום, הורשע הנאשם בכך שבתאריך 23/09/2023, סמוך לשעה 16:30, בעיר דימונה, ברחוב XXX או בסמוך לו, נהג הרכב כאשר באותה עת החזיק בתוך תיק צד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.83 גרם נטו.

בהמשך לכך, במהלך בחיפוש בדירתו ברחוב XXX בדימונה, נתפסו סמים מסוכנים נוספים ובין היתר 12.07 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קנבוס בספרייה בסלון הבית; 3.5 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קנבוס, מחולק לשתי יחידות, ולצדו משקל אלקטרוני במגירה בחדר השינה; 200 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס, מחולק לשלוש יחידות מתחת למיטה בחדר השינה של הנאשם, הכל מבלי שהיו לו היתר להחזיק את הסמים.

בין הצדדים לא היו הסכמות עונשיות ועניינו של הנאשם הופנה לקבלת תסקיר של שירות מבחן.

הראיות שהוגשו מטעם הצדדים לעונש

המאשימה הגיעה את רישומו הפלילי של הנאשם אשר כולל הרשעה בעבירות אלימות חמורות משנת 2013, וכן רישום ללא הרשעה מבית המשפט לנוער בעבירות רכוש רבות משנת 2012. כמו כן את רישומו התעבורתי של הנאשם אשר כולל ארבע הרשעות קודמות, כאשר בחודש דצמבר 2024 הורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים/משקאות משכרים.

מטעמו של הנאשם העידו לעונש מעסיקו ואשתו.

מעסיקו של הנאשם, מר יוני אוחיון, הבעלים של קבוצת עוגן, העיד כי הנאשם החל את דרכו בחברה לפני כארבע שנים וכי הוא הכיר אותו ברמה האישית והמקצועית; פעל לקדם את הנאשם בלימודים ובעבודה והעיד כי הוא אחד האנשים המקצועיים ביותר בחברה; דואג שימשיך להתקדם לתפקידים בכירים; הדגיש את גבורתו של הנאשם וציין כי עם פרוץ המלחמה, נדרשו במסגרת העבודה לחלץ נפגעים רבים מישובי העוטף והסביבה, וכי הנאשם טל חלק משמעותי בעבודת החברה שם, כמעט "חטף כדור" כדי להציל אותו ואת השוטרים; הוא עובד מצטיין מזה כארבע שנים, וכי הוא רואה בו גם חבר; מאז המקרה התחייב מחדש לחזור למוטב; דואג לקדמו ולא משחרר אותו מהחברה; בתקופה האחרונה עסוקים בחיסכון לקניית בית, דבר שהנאשם לא חשב עליו בעבר; הוא סיים את לימודיו ונמצא במסלול הנכון במקצוע הנכון, וכי הוא הגיע אליו "בלי כלום" וכעת הוא בעל 12 תעודות עם מקצוע ופנה ללימודי תואר ראשון כהנדסאי; הביע נכונות להמשיך ללוות את הנאשם גם לאחר ההליך הפלילי, מתוך אמונה שהוא נמצא במקום הנכון כדי להצליח ולחזור למסלול הראוי לו.

אשתו של הנאשם, גב' פלונית, העידה בדלתיים סגורות; סיפרה שהיא מתמודדת עם מחלת מעיים מגיל 14, מחלה שמתבטאת בדלקות פרקים וקשה לאיתור; נוטלת טיפול תרופתי שלא תמיד מסייע, ובשנה האחרונה החלה בטיפול ביולוגי שהחליף את הצורך שלה בקנאביס והעניק לה מזור מכאבים; בשנת 2024 היה לה רישיון לקנאביס רפואי ושהיא טופלה בו; היא והנאשם יחד מגיל 16 ושהיא עברה עמו תהליך ארוך ולא פשוט; הוא עבר כברת דרך משמעותית, ובמהלך שלוש השנים האחרונות הוא הבין את טעותו וציין שזה לא משהו שהוא יחזור עליו בעתיד; לשאלת בית המשפט לגבי חלומותיהם, ענתה שהם שאפו להתקדם יחד, להמשיך להצליח ולבנות בית יציב עבור שלושת ילדיהם, שהיו אז בני 9, 7 ו-5; רצו להמשיך להצליח ולהגשים את חלומותיהם ולהתקדם בחיים.

עיקר טיעוני הצדדים ותסקיר שירות המבחן

שירות המבחן בתסקירו פירט את עיקר קורות חייו של הנאשם, כי הוא כבן 29; עלה לארץ בגיל 9 חודשים וציין כי הוא תושב קבע ושואף לקבל אזרחות ישראלית; נשוי ואב לשלושה ילדים צעירים (בני 9, 7 ו-5); מתגורר בשכירות בדימונה; סטודנט שנה שלישית להנדסת בניין; השלים 12 שנות לימוד; שוחרר משירות צבאי על רקע פלילי; במשך כחמש שנים עבד כמנהל פרויקטים ומנהל הדרכות בחברת בטיחות; מעסיקו העיד עליו כי הוא אדם מקצועי מאוד, קודם בחברה לתפקידים בכירים, וכי היה שותף להצלת חיים באירועי ה-7 באוקטובר.

ברקע המשפחתי שלו, הוריו גרושים בשל אלימות במשפחה, ואביו אף ריצה עונש מאסר; אמו לא נתנה לו מענה רגשי, ובגיל 10 הוא הוצא מהבית למסגרות חוץ-ביתיות; אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז וקיבל מענה תרופתי; בתקופה מסוימת בחייו התדרדר ונחשף לחברה שולית; צבר חובות לבנקים והיה נתון במצב כלכלי דחוק; אשתו העידה כי עבר תהליך שינוי משמעותי בחייו.

החל להשתמש בקנאביס בגיל 13, ובהמשך השתמש בו באופן יומיומי עד גיל 19; לאחר הפסקה ארוכה, חזר להשתמש בקנאביס למשך מספר חודשים עד למעצרו הנוכחי; אשתו סובלת ממחלת מעיים (קוליטיס) וקיבלה רישיון לקנאביס רפואי בשנת 2024, אך הנאשם הדגיש שהסמים שהיו ברשותו לא היו עבורה.

לחובתו עבר פלילי כאשר בגיל קטינות, בשנת 2010, נרשמו לחובתו מספר אירועי פריצות לרכבים ולבניינים, גניבות והיזק לרכוש, שבגינן הושת עליו צו דרכי טיפול ללא הרשעה בבית המשפט לנוער; בבגרותו, בשנת 2013, הורשע בעבירות אלימות חמורות שכללו חבלה כשעבריין מזויין, פציעה והפרת הוראה חוקית, ובגינן ריצה עונש מאסר בפועל של 6 חודשים; בשנת 2024 הורשע בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים משכרים או משקאות, ונגזרו עליו קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 7 חודשים ופסילה מותנית.

בתהליך עם שירות המבחן, הנאשם נשלח לארבע בדיקות סמים אשר נמצאו נקיות; הוא לא היה פנוי להליך טיפולי אינטנסיבי או קבוצתי, וזאת בשל מחויבויותיו הרבות לעבודה, לימודים, וניהול חיי משפחה נורמטיביים ותקינים; להתרשמותם לא נדרשת התערבות במסגרת שירותם.

בהתייחס למעשיו, הודה ולקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה, הביע חרטה עמוקה ובחן באופן ביקורתי את התנהגותו בעבירה; מכיר בקשר שבין התנהגותו לבין תוצאותיה; רגע תפיסת הסמים בביתו, שבו ילדיו ראו אותו כבול באזיקים, היה הרגע הקשה ביותר בחייו; נהג להחביא את הסמים בפינות הבית כדי למנוע מילדיו גישה אליהם; הדגיש כי הוא אינו רוצה להיות בעולם העברייני או בעולם השימוש בסמים.

מוקדי סיכון שאותרו היו צרכי שליטה גבוהים; התנהלות מתוך דחף ורצון בסיפוק מיידי בעת ביצוע העבירה; נטילת חומרים משני תודעה; ועמדות הנותנות לגיטימציה למעבר על החוק. מנגד מוקדי סיכוי שאותרו כללו פיתוח כישורים, יכולות ומיומנויות חיים; יכולת הסתגלות ויציבות במסגרות; יכולת להתנהל באופן עצמאי; תחושת מסוגלות; שאיפות נורמטיביות לעתיד; יציבות משפחתית ותעסוקתית; יכולת התבוננות ביקורתית פנימית והפקת לקחים; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה; המעצר כגורם מרתיע והרתיעה מהליכים משפטיים; ויכולת לזהות מצבי סיכון.

בסיכום הדברים העריכו כי קיים סיכון נמוך להישנות עבירות דומות בתחום הסמים בעתיד. לכן, המליצו על הטלת עונש של של"צ בהיקף 140 שעות, ומאסר מותנה.

המאשימה בטיעוניה לעונש, הפנתה לערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני פגיעתם הקשה של סמים מסוכנים; נגע הסמים מביא לנזקים כלכליים, חברתיים וגופניים, וכי השפעותיו חורגות מתחומי המשתמש הבודד ומעמיקות את המעורבות בעולם הפלילי; עבירות סמים, ידועות כמחוללות פשיעה ופוגעות בשלטון החוק ובביטחון הציבור.

ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המאשימה ציינה כי מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים לא הייתה קלה כלל; הוא החזיק סמים מסוכנים מסוג קנבוס הן על גופו, תוך כדי נהיגה ברכב, והן במקומות שונים בביתו בכמויות שונות; חלק מהסמים נמצאו מחולקים ליחידות ולצד משקל דיגיטלי, מה שהעיד על חומרה יתרה ועל מוכנות הסם להפצה בקרב הציבור; העבירה מתוכננת; פוטנציאל הנזק המשמעותי הטמון בכמות הסמים שנתפסה, העולה על הכמות המיועדת לשימוש עצמי; בעבירות סמים יש ליתן בכורה לשיקולי גמול והרתעה על פני שיקולי שיקום ונסיבות אישיות; המלחמה בסחר בסמים והפצתם דורשת תגובה שיפוטית הולמת לכל חוליה בשרשרת העבריינית, וכי יש צורך בהטלת ענישה ממשית ומרתיעה כדי למגר את התופעה.

המאשימה הציגה פסיקה ממנה ביקשה ללמוד על טווחי ענישה מקובלים לעבירות מסוג זה, אשר כללו מאסרים בפועל למשך מספר חודשים וביקשה לקבוע מתחם עונשי הנע בין 8 ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים של מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה בפועל, קנס כספי משמעותי, התחייבות, הכרזה עליו כסוחר סמים וחילוט הסכום הכספי שנתפס (4,900 ש"ח) ואת מכשירי הטלפון הניידים.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולעברו הפלילי של הנאשם, המאשימה ציינה כי לחובתו של הנאשם היה עבר פלילי ישן, וכן הרשעה משנת 2024 בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים או חומרים משכרים; עברו הפלילי הכולל שתי הרשעות קודמות מהווה שיקול לחומרה; הנאשם לא היה פנוי להליך טיפולי משמעותי, למרות ניסיונות לגייס אותו, וכי שירות המבחן אף העריך סיכון לביצוע התנהגות עוברת חוק, הערכה שלא השתנתה משמעותית גם לאחר טיפול קצר; לא התקיים הליך שיקומי משמעותי שיצדיק סטייה ממתחם הענישה.

לכן, ביקשה למקם את הנאשם בשליש התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו ממש, בצירוף הענישה הנלווית שפורטה, ולבסוף הפנתה לכך שהמלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת העבירות וכי בהיעדר שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם, יש לגזור עליו עונש כאמור.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש התייחס בין היתר לנסיבות שאינן הקשורות בביצוע העבירה, צוין כי האירוע התרחש למעלה משלוש שנים לפני כן, וכי כתב האישום הוגש כשנה ושבעה חודשים מיום האירוע, כאשר חלוף הזמן היה בעל משמעות בתיק; הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו מהרגע הראשון, שיתף פעולה בחקירתו, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר; תסקיר שירות המבחן הראה כי הוא סטודנט להנדסאות בניין; עובד קרוב לארבע שנים כמנהל פרויקט וניהול הדרכות; נשוי ואב לשלושה ילדים; הפנה לאמור בתסקיר בהתייחס לנסיבות חייו שקדמו להתפתחותו עד לבגרותו הצעירה; נערכו מספר בדיקות שתן לאורך תקופה שהעידו כי הנאשם נקי מסמים; מבחינת יחסו לביצוע העבירה, שירות המבחן ציין לקיחת אחריות, חרטה ויחס נורמטיבי והבנה של חומרת מעשיו; שירות המבחן מנה בקצרה את גורמי הסיכון, אך הרחיב על גורמי הסיכוי לשיקומו וניהול אורח חיים נורמטיבי מצד הנאשם, והעריך כי הסיכוי להישנות עבירות מסוג זה היה נמוך; סבר כי הטיפול שכלל שיחות, בדיקות ותעסוקה מילא את הצורך הטיפולי.

לגבי הענישה הנוהגת ומתחם העונש המוצע, טען כי מתחם העונש ההולם נע החל ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל; ביקש למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של המתחם, ובמידה שיקבע מתחם חמור יותר ביקש לסטות לקולא ממתחמי הענישה בשל שיקולי שיקום ולהיעתר להמלצות שירות המבחן; התנגד לפסילה בפועל, בטענה שהנאשם השתמש ברכב כדי להגיע למקום עבודתו כיועץ בטיחות באינטל ומרצה במכללות, וכי פסילה בפועל תפגע בהליך השיקומי שלו וביכולתו לפרנס את משפחתו; לכן, ביקש להסתפק בפסילה מותנית; עברו הפלילי של הנאשם, התיישן ואינו רלוונטי לעניין.

הנאשם בדברו האחרון לעונש, פתח את דבריו בתיאור מעצרו לפני כשלוש שנים, כשרשות החוק ערכה חיפוש בביתו; לדבריו רגע תפיסת הסמים, שבו ילדיו ראו אותו כבול באזיקים, היה הרגע הקשה ביותר בחייו; נהג להחביא את הסמים בפינות הבית כדי למנוע מילדיו גישה אליהם; הודה שבאותה עת לא ראה באמת את חומרת מעשיו כפי שראה אותם לאחר מכן; סיפר על עברו המורכב כנער, בו בילה תקופות ממושכות בבתי משפט ושהה במסגרות חוץ-ביתיות; שינה את דרכו באופן משמעותי ופתח בחיים נורמטיביים.

התיק הפלילי האחרון שלו כקטין היה בגיל 17, ולאחר שחרורו מהמאסר עזב את בית הוריו, הקים משפחה עם אשתו והחל חיים עצמאיים; ניסה להתגייס לצבא מספר פעמים אך נדחה; שימש כמדריך בחלופת מעצר בקהילת "רוח מדבר" במשך כשלוש שנים; בהמשך מצא מעסיק שאסף אותו ו"עיצב אותו מחדש", ללא שאיפות לימודיות או מחשבות לעתיד קודם לכן.

באשר לעבירה בה הורשע, טען כי הייתה לו "בריחה" במהלך הערבים לצאת ולעשן (סמים); כל מה שקרה היווה עבורו רגע לעצור ולבחון כמה אין לו צורך בדברים הללו; הביע צער על הפגיעה במעסיקו ובמשפחתו, ועל כך שנאסרה כניסתו למפעלים מסווגים בהם עבד, כתוצאה מהצורך לעבור סיווג ביטחוני מחדש; תיאר את נפילתו ממעמד גבוה בחברה ואל מול הלקוחות, והצורך להחזיר את האמון בו; מנהל את תחום הבטיחות בחברת אינטל, באתר של 3,000 עובדים; התבייש לעמוד בבית המשפט מול מנהלו ואשתו שליוותה אותו.

בהתייחס לתיק קודם של נהיגה בשכרות אמר שלקח אחריות מלאה על המעשה והבין מה לא צריך לעשות; בזמן פסילת הרישיון נאלץ לבקש טובות ממעסיקו ואחרים כדי להגיע לעבודה, וויתר על עבודות מסוימות; הביע הערכה גדולה לאשתו ולמעסיק שלו על תמיכתם.

לאורך התקופה היו לו סיבות רבות לחזור להשתמש בסמים, כולל אירועי ה-7 באוקטובר, במהלכם הגיע לאופקים וחילץ אנשים מהעוטף; למרות זאת, לא התפתה לחזור להשתמש בקנאביס, אפילו שאשתו קיבלה קנאביס רפואי; לא רוצה להיות בעולם העברייני או בעולם השימוש בסמים; המקרה נשוא כתב האישום אירע לפני שלוש שנים; לא המעיט בחומרה אך הביע חוסר רצון מוחלט לחזור לכך.

נמצא במעצר בית מזה כמעט שנה, וכי המצב הכלכלי קשה, במיוחד לאחר שנולדה לו ילדה בשנה האחרונה; טען כי הכסף שנתפס לא קשור לעסקאות סמים אלא מדובר בכסף של אשתו שהוצא מחשבונה; הביע חרטה על מעשיו; תיאר את הקושי שחווה במהלך מעצר הבית ותנאי האיזוק האלקטרוני, ואת ההשפעה השלילית שהייתה לכך על חייו; צבר חובות כלכליים הרבים; תהליך ההתמדה שעבר בשירות המבחן, שלדבריו היה המאמץ הגדול ביותר שעשה בחייו, וכי הוא אסיר תודה על התהליך ועל הכלים שרכש; דיווח על קשר טוב עם קצינת המבחן, הביע הערכה על פעולתה, וביקש לאפשר לו להמשיך בדרך השיקומית.

רואה במעסיקו מודל לחיקוי, מבקש להמשיך ללמוד ולהתפתח; מתכוון לבנות חיים יציבים עם אשתו וילדיו ולהגשים את חלומותיהם המשותפים, וסיכם כי מילותיו אינן יכולות להביע את עומק חרטתו.

קביעת מתחם העונש ההולם

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש להשית על הנאשם עונש הולם, תוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, מידת אשמו של הנאשם וסוג ומידת העונש שיוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם היא השמירה על בריאות הציבור ובטחונו מפני נגע הסמים והנזקים החברתיים, כלכליים וגופניים אשר נגרמים בעטיו. נזקים אלה, חרגו מזמן מתחומי המשתמש הבודד והפגיעה הפיזית והנפשית בו, והם כוללים אף השפעה על סביבת חייו, סביב המרוץ של המכורים להשיג את מנת הסם הבאה.

השפעה רחבה זו, מייצרת נזקים עקיפים המתבטאים בהעמקת המעורבות בעולם הפלילי של המכורים, בהסתבכות עם עבריינים כחלק מחובות שנצברו מצריכה הולכת ומתגברת של סמים, ומפגיעה ברכוש הציבור על מנת לממן את מנות הסם.

נוכח ריבוי טענות הנוגעות לקשר ולהשפעה של תקנות אלה אף על אלה שנמנים על מגדלי ומפיצי סם הקנבוס, מצא בית המשפט העליון לחזור על מושכלות יסוד, ולהדגיש את הברור מאליו –

בשולי הדברים, יודגש, כי אין ממש בטענה ביחס לשינוי הגישה העונשית לעבירות שעניינן סם מסוג קנבוס. אך בעת האחרונה קבע בית משפט זה כי הדין הנוהג והמחייב הוא הקבוע בפקודה לפיה קנביס הוא סם מסוכן (ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021))."

רע"פ 2277/21אברהם יוחננוב נ' מדינת ישראל(נבו 8.4.2021)‏‏, (ראו גם ע"פ 6299/20שחר חן נ' מדינת ישראל(נבו 4.2.2021)‏‏, רע"פ 174/21ישראל סעדיה סויסה נ' מדינת ישראל(נבו 25.2.2021)‏‏).

הצד האחר הוא שנוכח כמות הסם, וסוגו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים מדודה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

העבירות שבוצעו לא דרשו תכנון מיוחד, מעבר לתכנון הנוגע להחזקה "הבטוחה" של הסמים כך שהילדים לא יוכלו להגיע אליהם.

לא נגרם נזק ממשי כתוצאה ממעשיו של הנאשם. פוטנציאל הנזק יכל להיות חריף בהרבה, הן בהקשר של העברת הסמים לאחרים, ובעיקר בשל האפשרות שילדיו הקטינים של הנאשם היו מאתרים את הסמים, ונוטלים אותם לפה. עניין זה יש בו להעמיד בסכנה ממשית את הילדים, ולהביאם למצב פיזי ואף נפשי חמור. זאת ועוד, ההקשר של אדם שנוטל סמים בבית, מעמיד בסכנה את יושבי הבית עצמם- בין ברכישת הרגלים מכח הדוגמה האישית של הנאשם, ואף שאיפה פאסיבית של הסמים.

יש מקום לציין כי אמנם עבירת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית הינה "אחותה הקטנה" של עבירת הסחר, אך יש קושי לומר באופן נחרץ כי הייתה כוונה ממשית של הנאשם להפיץ את הסמים, ודאי נוכח הכמות שאיננה מן המשמעותיות.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, הן היותו נתון במצוקה כלכלית, או בצורך "לברוח" מהבחינה המנטלית מהמציאות הלוחצת סביבו.

ברור כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו ואת הפסול בהם, נוכח היותו בעל עבר, וכן כי בעבר צרך סמים והוא מכיר את השפעתם המערפלת השלילית.

מדיניות הענישה

הענישה הנוהגת בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית נע במנעד רחב ביותר, והוא מושפע מסוגי הסמים, הכמות, מידת האינדיקציה בדבר הכוונה להפצת הסמים וכיוצ"ב.

ברע"פ 35301-10-24עדן בושרי נ' מדינת ישראל(נבו 29.10.2024)‏‏ הנאשמת הורשעה בעבירות של סחר בסם מסוכן עת מכרה 19.99 גרם קנבוס תמורת 1,000 ₪ והחזיקה ברכב סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 250 גרם המחולק ל-30 אריזות, וכן החזיקה ברכבה כ-3,000 ₪ מזומן. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם הוא מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. לאור העובדה כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי וכן לאור תסקיר שירות המבחן, נגזרו על הנאשמת 60 ימי מאסר בפועל לריצוי על דרך עבודות שירות ועונשים נלווים. ערעור ובקשת רשות הערעור נדחו.

ברע"פ 1267/23נתנאל בלקר נ' מדינת ישראל(נבו 6.3.2023)‏‏ נדון עניינו של נאשם שהחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל של 653 גרם. מתחם העונש נקבע כנע ממאסר מותנה ועד לשנת מאסר, והוא נדון למאסר מותנה. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל וזאת מאחר שמדובר בכמות הגבוהה פי 43 לערך מהכמות שנקבעה בפקודה להחזקה עצמית, ועונשו הועמד על שני חודשי מאסר בעבודות שירות.

ברע"פ 4214/22עדן יצחק נ' מדינת ישראל(נבו 7.7.2022)‏‏ נדון עניינו של נאשם אשר החזיק ב 152.12 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס שלא לצריכתו עצמית כשהוא מחולק ל 60 אריזות. מתחם העונש נקבע על מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל, הטיל עליו מאסר מותנה ועונשים נלווים. ערעור הנאשם שם כנגד ההחלטה שלא לבטל הרשעתו נדחה.

ברע"פ 4214/22עדן יצחק נ' מדינת ישראל(נבו 7.7.2022)‏‏ נדון עניינו של נאשם אשר החזיק ב 152.12 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס שלא לצריכתו עצמית כשהוא מחולק ל 60 אריזות. מתחם העונש נקבע על מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל, הטיל עליו מאסר מותנה ועונשים נלווים. ערעור הנאשם שם כנגד ההחלטה שלא לבטל הרשעתו נדחה.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 11397-07-23 נאגח אבו כף נ' מדינת ישראל, התקבל ערעור הנאשם אשר נדון בגין החזקת 110 גרם של קנבוס שלא לצריכתו העצמית, והועמד על מאסר מותנה ועונשים נלווים, וזאת בהמלצת בית המשפט שלערעור ובהסכמת הצדדים. בבית משפט קמא (ת"פ (שלום ב"ש) 31963-09-22מדינת ישראל נ' נאגח אבו כף(נבו 27.10.2024)‏‏) נקבע מתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לתשעה חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים.

עיינתי בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 22751-03-22ליאור יפרח נ' מדינת ישראל(נבו 25.5.2022)‏‏ אליו הפנתה המאשימה, אשר דן בעניינו של נאשם שהחזיק כ 100 גרם קנבוס וסכין שלא למטרה כשרה. בבית משפט קמא לא התקיים דיון במסגרת מחלוקת בהתייחס למתחם העונש, וכן בערעור ההתייחסות הייתה לעונש הסופי בהתייחס לעברו של הנאשם ולמעשים בהם הורשע –"...ובנסיבות אלה, של העבירה והמערער, עונש של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, למשך מספר חודשים, איננו בלתי הולם".

באשר לעפ"ג (מחוזי י-ם) 47347-08-11גריגורי בירגאוז נ' מדינת ישראל(נבו 30.4.2012)‏‏ אליו הפנתה המאשימה, הרי שיש קושי ללמוד מהמקרה שם, מאחר שלא נקבע מתחם עונשי, היה מדובר בנאשם שהוגדר "עבריין פשוטו כמשמעו", וממילא הערעור התקבל כך שבמקום עונש מאסר של 15 חודשים, הועמד העונש על 8 חודשי מאסר.

יש להזכיר כי - "הענישה הנוהגת היא שיקול אחד מבין שיקולי הענישה בקביעת מתחם העונש ההולם, שקביעתו משמיעה קביעה ערכית (כעולה מהוראת סעיף 40ג לחוק)" (ע"פ 322/16פלוני נ' מדינת ישראל(נבו 9.10.2016)‏‏, ע"פ 3698/20עלי מחאמיד נ' מדינת ישראל(נבו 3.11.2020)‏‏, רע"פ 7887/20עבד עאבדין נ' מדינת ישראל(נבו 10.1.2021)‏.

לאור כל האמור, אני קובע כי בנסיבות האמורות בתיק זה, מתחם הענישה הינו החל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

לקחתי בחשבון את הודאת הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר.

עוד לקחתי בחשבון כי נטילת האחריות לא הייתה רק בבית המשפט, אלא גם בפני שירות המבחן ובעיקר – בפני אשתו וילדיו, וכן מעסיקו, בעבודה קשה ומשמעותית, על מנת להחזיר להם את הביטחון הקשור בעבודה ובפרנסה, כמו גם בחירה להימנע משימוש בסמים, כפי שגם נמצא בבדיקות הסמים שנערכו לו.

לחובתו שתי הרשעות קודמות, כאשר יש לומר כי הרשעתו האחרונה משנת 2014, מתייחסת לאירוע משנת 2013 כאשר היה כפסע מגיל 18. עוד יש לומר כי העבירות נעשו בתקופת ההתיישנות. עניין זה יש בו ללמד כי אמנם הנאשם בעל עבר, אלא שהמשך חייו, ומזה למעלה מעשור, שמר על אורח חיים נורמטיבית, שהיה כרוך בשגרת חיים, בניית תא משפחתי, עשיה הקשורה בהטמעת הבטיחות בעבודה, וצבירת מעמד בחברה של מדריך מוערך.

אכן יש בהרשעתו האחרונה בתעבורה כדי להעיב במה על האמור מעלה. עיינתי בגזר הדין שם. הנאשם הורשע בתקנה 26 (2) של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נטל אחריות מיידית על מעשיו ונדון לעונש פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה.

ברור כי בהטלת עונש מאסר, אף בעבודות שירות, יש השפעה הרסנית על חייו של הנאשם ועל בני המשפחה. כפי שציין המעסיק, הוא משקיע בנאשם לאורך שנים, נוהג בו כמו בבן או חבר קרוב, פועל להשמתו בהכשרות ולימודים גבוהים, מטמיע בו חשיבה יצרנית וטובה לעצמו ולחברה, וכי הוצאתו ממקום עבודתו, עשויה לפגוע במעטפת התמיכה שלו שבנויה בעיקרה על משפחתו הגרעינית ועל עבודתו.

עוד יש לקחת לזכותו את העשייה שהינה תוצר לוואי של עבודתו, אשר כרוכה במתן שירות לחברות ומפעלים בתחומי הבטיחות. נוסף לכך יש לזקוף לזכותו את העשייה הישירה לטובת הציבור, כאשר עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, יצא יחד עם חבריו לעבודה לחלץ פצועים מתחומי עוטף עזה, חילץ בפועל פצועים תחת אש, ואף הציל את מעסיקו ושוטר נוסף מפגיעת כדורים.

לכל אלה יש להוסיף כי חלף פרק זמן של שנתיים וחודשיים מעת ביצוע העבירה, וכי במהלך התקופה הוא המשיך לתרום לחברה ולמשפחה, התקדם בעבודה ובלימודים, ואף שירות המבחן מצא כי מידת הסיכון הנשקפת ממנו נמוכה מאוד לאחר שהתרשמו שהוא מבין חומרת מצבו והפסול במעשיו.

שיקולי הרתעת היחיד והרבים

בעבירות סמים יש ערך ממשי במאמץ להרתיע את אלה שנמנים על שרשרת הפצת הסם, ולמעשה מרעילים את ציבור משתמשי הסמים – חלק מהם מתוודעים לחומרים משני תודעה, וחלקם כבר מנוסים – ובכך פוגעים בציבור בכללותו (רע"פ 67157-04-25יוסף יצחקוב נ' מדינת ישראל(נבו 12.5.2025)‏ ורע"פ 3491/24אסף מתתיהו נ' מדינת ישראל(נבו 26.4.2024)‏‏) לכן ככלל יש לדחות נסיבות אישיות של נאשמים ולבכר את האינטרס הציבורי באמצעות ענישה המרתיעה את היחיד והרבים.

יחד עם זאת, נוכח קביעתי כי מידת הפגיעה באינטרס הציבורי איננה מהחמורות, ונוכח היות כמות הסם כמו גם סוג הסם, כאלה שמידת הפגיעה בפועל ומידת פוטנציאל הפגיעה אף הם אינם מהחמורים, הרי שלשיקול ההרתעה משקל מסוים בלבד.

שיקולי שיקום

הנאשם לא עבר תהליך סדור אצל שירות המבחן, ולא ניתן לקבוע כי הוא עבר מהפכה סדורה בחייו. יחד עם זאת, נוכח דברי המעסיק, ברור כי הנאשם צועד בדרך טובה, עסוק בעשייה ממשית בעבודתו, לומד לימודים גבוהים, מעסיקו ממשיך להשקיע בו הרבה מעבר ליחסי העבודה הרגילים, וכי יש בו – "סיכוי של ממש שישתקם" (סעיף 40ד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977).

מראש, נתוני הפתיחה של הנאשם היו טובים, חייו כרוכים בעשייה ממשית, לא נדרשה מבחינה זו מהפכה בכדי לחזור לחיים נורמטיביים, וכי ההליך הפלילי והתעבורתי היו מבחינתו כמעין "קריאת השכמה" להתנער פעם נוספת מהרגלים שוליים בחלק מחייו.

גם בדבריו בפני, אשר נתמכו בדברי אשתו ומעסיקו, התרשמתי כי הוא הבין את חומרת מעשיו, את פוטנציאל הפגיעה בילדיו ובסביבתו הקרובה והרחוקה, וכי הוא סיכן מהלך דרך ממשית אותה עבר, וכמעט שחזר לדפוסי התנהגות שאינם חלק מחייו הנוכחיים.

לפיכך, אני מוצא לנכון להעמיד את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, לצד ענישה צופה פני עתיד.

בנוגע לחילוט, אמנם הנאשם הורשע בעבירה של "עסקת סמים" כמשמעותה בפקודת הסמים המסוכנים, אלא שלא הוכח כנדרש כי הכסף שנתפס הוא – רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה; או רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה; או שהפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או היה אמור להפיק רווח.

יש הסברים חלופיים למקור הכסף שנתפס, ובין היתר טענתו כי משך את הכסף מחשבון הבנק של אשתו. זאת ועוד, נסיבות הנסיעה ברכב ותפיסת הסמים, מלמדים על החזקת סמים בכמות קטנה יחסית, ובנוסף מכלול הכמות שנתפסה איננה חריגה כדי הצדקת קביעה ברורה כי הייתה לו כוונה לסחור בסמים ולהפיק רווח.

סוף דבר

לאור כל האמור אני גוזר את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים :

• מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים.

  המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מהיום, יעבור הנאשם על עבירת פשע מפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.

   

• קנס בסך 5,000₪  או 25 ימי מאסר תמורתו.

  הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 01/12/2025. תשומת לב הנאשם, כי אי עמידה בתשלום תביא להעמדת הסכום כולו לפירעון.

  את הקנס ניתן לשלם כעבור  3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

  • בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

  • מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

  • במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

     

• ניתן בזאת צו של"צ בהיקף של 200 שעות. 

  הנאשם יבצע את עבודות השל"צ בקאנטרי קלאב דימונה במשך שנה מהמועד שיקבע על ידי שירות המבחן. אני מסמיך את שירות המבחן לשנות את מקום ההשמה בהודעה לבית המשפט.

  הובהר לנאשם, כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן, או לא יתמיד בביצוע עבודות השל"צ, ניתן יהיה להפקיע את צו השל"צ ולהטיל עליו עונש אחר תחתיו.

   

• בנסיבות העניין, ומאחר שהתרשמתי כי הנאשם צועד בנתיב השיקום, ומאחר שעבודתו כרוכה בנסיעות ממקום למקום, ונוכח ההיזקקות של המשפחה בכללותה לכלי הרכב ולרשיונו של הנאשם, אמנע מהטלת עונש פסילה בפועל. יש חשיבות לומר כי הנסיעה ברכב לא תוארה כחלק מביצוע העבירה, אלא כחלק עובדתי מנסיבות המעצר. כלומר, הנאשם לא נסע בדרכו לאחר בכדי להעביר לו את הסמים.

   

• פסילת רישיון על תנאי לתקופה של 13 חודשים.

  הפסילה תופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מהיום, יעבור הנאשם על עבירת סמים שנעברה בסיוע של רכב.

   

  המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

  מורה על השמדת הסמים בכפוף לחלוף מועד הערעור.

  זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי.

  ניתן היום, יב' מרחשוון תשפ"ו, 03 נובמבר 2025, בנוכחות הצדדים.