מדינת ישראל נ' פלוני

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני אירועים בגינם הואשם הנאשם בשתי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ושתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.

הנאשם והמתלוננת היו נשואים כעשרים ושמונה שנים ולהם חמישה ילדים, כשהקטן ביניהם הוא בעל צרכים מיוחדים. כיום הנאשם והמתלוננת גרושים והנאשם נשוי בשנית.

בכתב האישום נטען כי ביום 23.11.22 בשעות הערב התגלה וויכוח בין הנאשם למתלוננת בדירתם, במהלכו קילל הנאשם את המתלוננת ונצמד אליה. בהמשך אמר הנאשם למתלוננת "אני אביא לך את הצלחת בראש", עיקם בכוח את ידה של המתלוננת והכה אותה בחזה. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת נפיחות בזרת יד ימין וחבלות בחזה (להלן: "האישום הראשון").

כמו כן, נטען בכתב האישום כי ביום 24.11.22 ניגשה המתלוננת אל הנאשם בדירתם ושאלה אותו מדוע הוא מתנהג ומדבר אליה ככה לאחר שעדיין חשה כאבים בהמשך למתואר באישום הראשון. אז קילל אותה הנאשם ואמר "את רוצה שאביא לך מכות"? בהמשך לכך התקרב הנאשם למתלוננת, הצמיד את ראשו לראשה ונגח באפה של המתלוננת באמצעות מצחו. כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת חבלה באף (להלן: "האישום השני").

ביום 29.11.22 לאחר שהתייעצה המתלוננת עם הרב א', אשר בני הזוג הגיעו אליו במשך שנים לייעוץ זוגי (להלן: "הרב א'"; ר' עדות המתלוננת בפרו' עמ' 18, ש' 17-19), ולאחר שהמתלוננת שוחחה עם עובדת סוציאלית מהרווחה הגב' תהילה שטרן (להלן: "שטרן"; ר' עדות הגב' שטרן בפרו' עמ' 4), פנתה המתלוננת לקבלת טיפול רפואי בבית החולים שם מסרה כי נחבלה על-ידי בעלה. העובדת הסוציאלית של בית החולים עורבה והועבר דיווח למשטרה.

אין עדים לשני האירועים המתוארים בכתב האישום והם נסמכים רק על דברי המתלוננת. הנאשם מכחיש כל אלימות מצדו.

מהודעת הבת ע' אשר הוגשה בהסכמת הצדדים (ת/6) עולה כי היא לא הייתה עדה לאירועי אלימות בעבר, כמו גם לאירועים שביסוד כתב האישום. עם זאת, הבת העידה כי היתה אלימות מילולית וזריקת חפצים בבית על ידי שני הצדדים (הנאשם והמתלוננת). הצדדים גם הסכימו כעניין עובדתי כי בני הזוג היו מקללים האחד את השנייה. גם הרב א' העיד כי המתלוננת לא העלתה בפניו טענה לאלימות פיזית עובר לאירוע שביסוד כתב האישום (פרו' עמ' 9, ש' 9-14).

בתחילת עדותה העידה המתלוננת באשר לאירוע הראשון: "עליתי, אמרתי לו פלוני מה קורה? דבר איתי, יש ארוחת ערב, יש ילדים מה קורה? הוא פשוט התפרץ עלי, לא הבנתי מה קורה כאן. הוא הצמיד אותי על היד, הוא עיקם לי את היד, בא עם הראש שלו לתוך האף שלי" (פרו' עמ' 13, ש' 22-24).

לאחר שהמתלוננת עיינה בתרשומות בנוגע ללוחות הזמנים ונתבקשה לחדד ביחס לסדר האירועים, העידה המתלוננת כי:

"ת. זה היה ב23.11.22, שפלוני בא מהעובדה מתעלם מהילדים, ארוחת הבית מסגרת הבית, פשוט עולה לחדר שלו אני לא קיים אני לא פה. אני עולה למעלה, פלוני מה קורה? הבן אדם פשוט קם התפרץ עלי, דוחף אותי לקיר מעקם לי את האצבע מביא לי מכה עם צלוחית שהייתה שם מביא לי מכה באף. אני יורדת למטה הילדים בבית להיות בשקט, הילדים רואים אותך. אחרי שאת מקבלת את המכה את לא נורמלית, למה שתגידי עכשיו שכואב לך. יש את הילדים. זה לרדת למטה, ד' בוא נאכיל אותך. את כאובה. למחורת, ב 24.11, (מעיינת בתרשומת) היה במטבח, הילדים יצאו עם הרבה מאוד לחץ זה לא בוקר טוב, עוד הרבה שקמת מהמיטה, עברת את הלילה. את אומרת נרגע, בואי נעשה נשימות, נעשה את הבוקר. אני יורדת למטה, אני אומרת לו מה קרה אתמול כואב לי, תסתכל על היד שלי על החזה שלי. אומר לי בת זונה, במקום שתכיני לי סנדוויץ', מה את רוצה? את רוצה אני אתן לך אגרוף? נכנס לי לתוך העיניים נוגח לי לתוך האף..." (פרו' עמ' 14, ש' 27-33; עמ' 15, ש' 1-3).