פסק דין הדוחה התנגדות לקיום צוואה

 לפני בקשה למתן פס"ד המורה על דחיית ההתנגדות לקיום צוואת המנוח ולמתן צו לקיום צוואת המנוח, זאת בהעדר התייצבות מצד הנתבעים (המתנגדים לצוואה) לישיבת ההוכחות.  

1. המנוח הלך לבית עולמו ביום 1.12.2023. המנוח הותיר 3 ילדים רשומים הם התובעים. לטענת הנתבעים הנתבע 2, הינו בנו של המנוח ממערכת יחסים שניהל עם הנתבעת 1, הגם שהוא אינו רשום על שמו.

    

2. בעניין עזבונו מתנהלים התיקים שבכותרת:

   1. ת"ע 65577-01-24 - עניינו בקשת התובע 1, בנו של המנוח מנישואיו הראשונים, לקיום צוואת המנוח מיום 19.10.2004. במסגרת הצוואה ציווה המנוח את עיזבונו, לשלושת התובעים בחלקים שווים.

   2. ת"ע 65610-01-24 - עניינו התנגדות הנתבעת לבקשה לקיום צוואת המנוח מיום 19.10.2004.

      לטענת המתנגדת היא והמנוח היו ידועים בציבור משנת 1998 ולהם ילד משותף- הנתבע 2.

       

      עוד טענה הנתבעת כי המנוח התכוון להוריש את עזבונו לכלל ילדיו בחלקים שווים, ולא רק לשלושת הילדים ששמותיהם פורטו בצוואה, ולפיכך כל אחד מילדי המנוח זכאי ל 1/4 מהעיזבון, לרבות בנם המשותף. בנוסף טענה כי הנכסים המפורטים בסע' 1.4 לצוואה הינם בבעלות משותפת שלה ושל המנוח ועל זכאית למחצית מהזכויות בנכסים אלה.

3. הבקשה לקיום הצוואה הוגשה לרשם לענייני ירושה ביום 11.01.24.

4. ביום 18.01.24 הוגשה ההתנגדות לקיום הצוואה.

5. ביום 28.01.24 הגישה הנתבעת תובענה לפס"ד הצהרתי (תמ"ש 65554-01-24) במסגרתה עתרה לפס"ד המצהיר שהיא הידועה בציבור של המנוח, וככזו היא בעלת מחצית מהזכויות ברכוש שצבר המנוח במהלך החיים המשותפים, משנת 1998 ועד לפטירתו. בין היתר טענה כי הנחלה אותה רכש המנוח במהלך החיים המשותפים שהזכויות בה רשומות על שמו, הינה נחלה משותפת. לטענתה, הזכויות נרשמו על שמו, מאחר שהיא בעלת זכויות בנחלה אחרת במושב. כן טענה לזכויות במכסת ביצים, מחצית מהזכויות הפנסיוניות של המנוח, זכויות פנסיה כידועה בציבור, מחצית מהפדיונות ושווי העסק שניהל המנוח (***), ומחצית מהכספים המצויים בכספת שבבית העסק.

6. לצד זאת הגישו הנתבעים תביעת אבהות (תמ"ש 7402-01-24), אשר נמחקה בשל חוסר מעש מצידם של הנתבעים (הגם שהתובעים עשו כל שביכולתם לקדם את ההליך).

7. נסיונות המותב לקדם את ההליכים נתקלו בהתנהלות מצד הנתבעים שהתאפיינה בסחבת, ביטולי דיונים, הימנעות מפירוט הגירסאות העובדתיות וסיכול כל אפשרות לקידום ההליכים ולייעול ההליכים.

8. בין היתר בישיבת קד"מ ביום 31.03.24 הנתבע 2 כלל לא התייצב, לא היו תשובות ראויות לשאלת בית המשפט מהי עילת התנגדות לקיום הצוואה – שכן לא פורטה עילה כאמור (הטענה של הנתבעים הינה כי יש לפרש את הצוואה שנקבה בשמותיהם של שלושת התובעים, ככזו הכוללת את כלל ילדי המנוח כולל הנתבע 2).

9. מאחר שלכתב ההגנה בתביעה לסעד הצהרתי צורפו הסכם רכושי משנת 2022 והסכם התחייבות כספית משנת 2001, אשר הצדדים לו הם המנוח והנתבעת, נשאלה ב"כ הנתבעים מדוע מסמך זה לא הוזכר בכתב התביעה והתשובה היתה "לא התייחסתי למסמכים שצורפו לכתב ההגנה כילדעתי הם לא חלים במקרה שלנו, הם לא תקפים ולא חלים" אם כי הדגישה כי "ידעה על המסמכים במהלך הכנת כתב התביעה". ב"כ הנתבעת סרבה בתוקף לכך שבית המשפט יפנה לנתבעת שאלות בהתייחס להסכמים וביקשה כי גירסתה בעניין זה תובא רק במהלך ההוכחות.

10. לדיון שנקבע ליום 14.07.25 – ישיבת קד"מ מורחב בנוכחות עו"ד ח' שע"פ הנטען ערך את הסכם הרכוש, לא היתה התייצבות לא מצד הנתבעים ולא מצד ב"כ. לפיכך, התיקים נקבעו להוכחות ליום 02.02.25 וליום 05.02.25.

11. ביום 29.01.25 הגישו הנתבעים בקשה דחופה לדחיית דיון ההוכחות בטענה שהנה עו"ד יחידה במשרד ונפלה למשכב. בנסיבות אלה, חרף הקושי בדבר בוטלה ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 02.02.25 ונקבע כי ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 05.02.25 תתקיים כסדרה כאשר למועד זה יזומן גם עו"ד ח'.

12. ביום 02.02.25 הוגשה בקשה נוספת לדחיית ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 05.02.25 בשל מצבה הרפואי של ב"כ הנתבעים, וזו נדחתה ליום 24.03.25. בהמשך נקבע דיון הוכחות נוסף ליום 02.04.25 במסגרתו ייחקר עו"ד ח'.

13. ביום 11.03.25 הגיש עו"ד ט.פ בקשה לעיין בתיקים לאחר שב"כ הנתבעים (עו"ד מ') ביקשה להשתחרר מייצוג.

14. לאחר שהוגש לתיק יפוי כוח של עו"ד ט.פ, ביום 20.03.25 הודיעה עו"ד ש.ט כי היא נטלה ייצוג הנתבעים וצרפה יפוי כוח מתאים. לפיכך ביקשה לדחות את ישיבת ההוכחות על מנת ללמוד את התיק.

15. בית המשפט הביע מורת רוחו מהתנהלות הנתבעים, יחד עם זאת על מנת לאפשר הזדמנות ללמידת התיק, ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 24.03.25 בוטלה ונקבע כי התובעת ועדיה ייחקרו ביום 02.04.25. הנתבעת חוייבה בהוצאות משפט בגין התנהלותה.

16. ביום 01.04.25 הגישו הנתבעים בקשה דחופה נוספת לדחיית ישיבת ההוכחות, בטענה כי עו"ד ש.ט חולה במחלה חשוכת מרפא (טרשת נפוצה),עברה תאונה קשה ויש לה אישורי מחלה ל-152 ימים, ויש לתת לה שהות להחלים וללמוד את התיק, כאשר מדובר בהליך אזרחי שמטיבו אורך זמן רב. לבקשה צורף אישור מחלה, אשר מרבית הפרטים שצויינו בו מחוקים, לרבות מועד הנפקת האישור ומועד תחילת חופשת המחלה.

17. בהחלטה מיום 01.04.25 הובהר כי עו"ד ש.ט נטלה על עצמה ייצוג ערב ההוכחות וביקשה להציג 152 ימי מחלה, כאשר ספק אם התנהלות זו עולה בקנה אחיד עם כלל 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. עוד צויין כי דיונים קודמים נדחו לבקשת הנתבעים וכאשר אלה נקבעו להוכחות בהעדר שת"פ מינימאלי מצידה וסירובה למסור גירסא עובדתית ראשונית לשאלות שנשאלה ע"י בית המשפט בישיבת קד"מ.

18. בניסיון לקיים דיון מועיל ונוכח החלפת הייצוג, ניתנה החלטה כי הדיון הקבוע ליום 02.04.25, יהא קד"מ בנסיון לקדם את המחלוקות.

19. בדיון מיום 02.04.25, התייצבו שני עו"ד מטעם הנתבעים: עו"ד ש.ט. ועו"ד ו.פ. ממשרדה. עו"ד ש.ט העבירה ביקורת קשה על אופן ניהול ההליך עד כה, טענה טענות מטענות שונות בעניין הכספים בכספת בעסק של המנוח, שימוש בסמים קשים של אחד היורשים, אשר לטענתה אף גנב כספים מהמנוח, טענה לקיומה של צוואה נוספת (שמעולם לא נטענה לא הוצגה ולא התבקש קיומה).

20. באותו הדיון הנתבעת טענה כי אולצה לחתום על הסכם הרכוש על מנת שהמנוח יוכל להתגרש, וכי ההסכם לא נחתם בפני עו"ד ח', היא כלל לא קראה את ההסכם והיא חתמה רק על הדף האחרון, וכאשר נשאלה לגבי הכספת, טענה כי הכספת בכלל נמצאת בבית המנוח, סרבה בכל תוקף לבדוק קיומה של הכספת בבית ועמדה על חיפוש בבית העסק בלבד. עוד טענה להעלמות מס בעסק של המנוח.

     

21. לא למותר לציין כי טענות אלה אינן מתיישבות עם הטענות שנטענו בתביעת האבהות שהגישו הנתבעים עצמם, שם טענו כדלקמן:

     

    

     

     

22. במילים אחרות – למעט הטחת טענות ורפש בפני כל גורם אפשרי, והפרחת ספקולציות, לא ניתן היה לקדם את הדיון לגופו. בתום הדיון נקבעו שני מועדים להוכחות : 11.06.25 ו-15.6.25.

23. באופן לא מפתיע לדיון שהתקיים ביום 11.06.25 לא היתה כל התייצבות לא מצד עו"ד ש.ט או מי ממשרדה, ולא מטעם הנתבעים.

24. תחת זאת הוגשה בבוקר הדיון בקשה דחופה לדחיית ישיבת ההוכחות בטענה כי עו"ד ש.ט חשה ברע מאוד" בלילה, וכי בשל מחלתה שהיא חשוכת מרפא, אינה יכולה להתייצב לדיון, והיא מחכה להפניה למיון בחיפה.

25. בדיון עתרה ב"כ התובעים להורות על מחיקת ההתנגדות לצוואה, ומתן צו לקיום הצוואה. אשר לתביעה הרכושית ביקשה לנהלה על סמך כתבי הטענות שהוגשו, תוך חיוב בהוצאות, שכן חלוף הזמן מועיל רק לנתבעים הנהנים מהכנסות שמגיעות ליורשים ומתגוררים בנחלתו.

26. ניתנה לב"כ הנתבעים שהות להגיב לטענות שנטענו באריכות בדיון. בתגובה נטען כי היא חולה במחלה חשוכת מרפא, והיא מתכוונת לבקש המשך ימי מחלה, וביקשה יכולת להחלים ולהרגיש טוב ולקיים דיונים "ביד רמה ובזרוע נטויה".

27. בהחלטה מיום 15.06.25 התבקשה ב"כ הנתבעים להגיש אישור רפואי ערוך כדין ע"פ סימן ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 1971, המעיד האם מדובר בהחמרה של מצב רפואי שלא ניתן היה לצפותה מראש (בעניין הדרשה להמצאת תעודה ר' הוראות נוהל נשיא בית המשפט העליון מס' 1-14 אשר תוקן ביום 27.5.25).

28. תעודת רופא כאמור, לא צורפה.

29. לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים אני רואה לנכון להיעתר לבקשה לדחיית ההתנגדות ולקיום הצוואה.

30. עוה"ד ש.ט נטלה את הייצוג ערב ישיבת ההוכחות, כאשר מייד טענה כי בידה 152 ימי מחלה. הדיונים נדחו פעם אחר פעם לבקשת הנתבעים לרבות על מנת לאפשר לבאת כוחם ללמוד את התיק.

31. ב"כ הנתבעים איננה עורכת דין יחידה במשרדה. כאמור לישיבת קדם המשפט הגיעה בליווי עו"ד נוסף. אין ספק כי יש לעודד עורך דין החולה במחלה חשוכת מרפא, להמשיך ולעבוד במקצועו, לרבות ייצוג לקוחות, ככל שהוא חפץ בכך. יחד עם זאת, בוודאי כאשר אין מדובר ב עו"ד יחיד במשרדו, כאשר עו"ד מקבל על עצמו ייצוג ערב ישיבת הוכחות, לאחר מספר לא מבוטל של דחיות וביטולי דיון, לרבות דחיות לשם לימוד התיק, הוא מחוייב לדאוג לגיבוי עוה"ד חלופי אשר יופיע תחתיו לדיונים במקרה שמפאת מצבו הרפואי לא יוכל להתייצב לדיון.

32. בקשה של עו"ד החולה במחלה חשוכת מרפא, כאשר לא הובאה ראיה לכך שמדובר בהחמרה של מצב רפואי, שלא ניתן היה לצפותה, להמתין עד להחלמתו, משמע חוסר יכולת לנהל את ההליך המשפט.

33. התנהלות הנתבעים וב"כ, מנוגדת לתקנה 3 (ב) לתקסד"א, הקובעת כי "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן" וכן מנוגדת לתקנה 4 לתקסד"א, האוסרת על בעל דין או בא כוחו, לעשות "שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו"

34. מכל מקום אין כל הצדקה להעדר התייצבות מטעם הנתבעים לישיבת ההוכחות, התנהלות המנוגדת לתקנה 23 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, המחייבת בעלי דין להתייצב באופן אישי לכל דיון בבית משפט לענייני משפחה, לרבות קדם משפט. דין אי התייצבות של בעל דין כדין אי התייצבות על פי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, לפיה, במקרה של אי התייצבות הנתבע "רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו".

35. עסקינן בתובענה לקיום צוואה ובהתנגדות לה, כאשר בכתב הטענות לא פורטה כל עילת התנגדות שהיא, והרושם שנוצר הוא של משיכת זמן ככל שניתן, כאשר בתקופת הביניים מי שנותר לגור בנחלה של המנוח, ואף נהנה מהכנסותיו ממכסת ביצים - הם הנתבעים.

36. לכך יש להוסיף התנהלות מתחילת הדרך, התנהלות שהתאפיינה בניהול בלתי יעיל, ניצול הליכים משפט לרעה, גרירת רגליים ודחיית דיונים. הנתבעת סרבה למסור גירסא עובדתית מינימאלית לא בכתבי הטענות לא בקד"מ ראשון וטענה טענות עובדתיות סותרות. זאת, לצד גרירת רגליים בבירור תביעת האבהות, כאשר לגופו של עניין עילת התנגדות – אין, וטענה לקיומה של צוואה נוספת, זכרה נולד רק בדיון ביום 02.04.25, ללא שהובאה תחילתה של ראשית ראיה לכך.

37. כל אלה מובילים למסקנה לפיה התרופה היחידה של התנהלות הנתבעים, לאחר שניתן להם יומם פעם אחר פעם, היא אחת – דחיית כתבי טענותיהם.

38. בנסיבות אלה, אני מורה על דחיית ההתנגדות לקיום הצוואה.

39. הבקשה לקיום צוואת המנוח מיום 19.10.04 מתקבלת.

40. ניתן להמציא צו בהתאם לתקנות.

41. בכל הנוגע לתביעה הרכושית שהגישה הנתבעת, התובעים ביקשו "לנהל את התביעה על סמך כתבי הטענות שנטענו".

42. תקנה 3(א) לתקסד"א קובעת כי "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן". לא ניתן לנהל התובענה באופן בו בחרו הנתבעים לנהלה, גם אם התובעים (שהם הנתבעים בתביעה הרכושית) סבורים כי בכך תיחסם הדרך בפני הנתבעת לשנות את גירסתה ולתקן את כתבי טענותיה.

43. תקנה 75 לתקסד"א, קובעת כי במקרה של אי התייצבות תובע "ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה".

44. טעמים מיוחדים המצדיקים דחיית התביעה פורטו לעיל, ומטעמים אלה אני דוחה את תביעת התובעת בתמ"ש 65554-01-24 וקובעת כי הרכוש הרשום על שם המנוח, לרבות פירותיו – הינו רכוש המנוח. עם פטירתו - רכוש זה הינו חלק מעיזבונו של המנוח.

45. אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו לתובעים תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק.

46. ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

     

     

    ניתן היום, ג' אב תשפ"ה, 28 יולי 2025, בהעדר הצדדים.