סלימאן נ' נאסר

1.ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר חוב שהגיש התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרתה דרש התובע מימוש כתב התחייבות להחזר הלוואה בסך 588,658 ₪ החתום ע"י הנתבע. הנתבע הגיש התנגדות מטעמו על מלוא סכום השטר והדיון בה הועבר לבית המשפט דכאן. בהחלטה מיום 07.10.18, בהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע רשות להתגונן בפני התביעה.

הבקשה וטיעוני הצדדים

2.במוקד פסק הדין עומדת בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. נוסף על טענת ההתיישנות, העלה הנתבע בבקשה טענות נוספות לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, שיהוי ניכר בנקיטת ההליך דנן, זיוף ומרמה וכדומה.

3.בבקשה נטען כי חלה התיישנות המחייבת דחיית התביעה על הסף; לחילופין שיהוי ניכר משך כ-20 שנה בפתיחת הבקשה; כתב ההתחייבות אינו בגדר שטר מחייב באשר הצדדים לא התכוונו להתחייב על פיו. עוד הוסיף והעלה הנתבע טענת זיוף, מרמה והונאה. לדידו, לכל היותר מדובר בעסקת החלפת שיקים שנרקמה בין הצדדים עוד בשנת 1998, מבלי שניתנה כל תמורה כנגד השטר.

4.בתצהירו התומך בהתנגדות לביצוע שטר מתאר הנתבע את הקשר בינו לבין התובע ולפיו שימש התובע יועץ מס משך 17 שנים עבור הנתבע, שהינו קבלן בניין ובעלים של עסק למכירת בטון, ובין הצדדים שררו יחסי אימון. הנתבע מכחיש, כי חתם על כתב ההתחייבות וטוען שהחתימה המתנוססת עליו הינה מזויפת. עוד הוא כופר בכך, שנטל הלוואה מהתובע וטוען כי האחרון הוא זה שחייב לו כספים בגין בניית ביתו ואספקת חומרי בניין בשנות ה-90.

5.עוד מציין הנתבע בתצהירו, כי התובע ביקש לרכוש חלקת מקרקעין בשנים 1997-1998 ופנה אליו בבקשה שילווה לו כספים למימון הרכישה הנ"ל, ושניהם הגיעו להסכמה ולפיה העניק הנתבע לתובע מימון זמני לעסקה האמורה וכנגדו התחייב האחרון להשיב לו תוך מספר חודשים את סכום הלוואת המימון, באמצעות מסירת שיק נגדי, קרי מדובר לשיטת הנתבע בעסקת החלפת שיקים. בהתאם להסכמה זו, מסר הנתבע לתובע שיק ע"ס 236 אלף ₪ המשוך מחשבון הבנק שלו ומועד פירעונו קדם למועד השיק הנגדי, שנמשך מחשבון הבנק על שם אחיו של התובע, מר דוראר סלימאן, ונרשם לפקודת התובע, כאשר סכומו של השיק הראשון היה גבוה מסכום השיק הנגדי כדי שהבנק לא יגלה שמדובר בעסקת החלפת שיקים. נוסף על כך, באותו מעמד, העביר הנתבע לתובע סכום כספי נוסף במזומן של 20 אלף דולר (ארה"ב). עוד טוען הנתבע, כי השיק שמסר לתובע נפרע במלואו. הנתבע הכחיש גרסת התובע, כי קיבל ממנו הלוואה ע"ס 236 אלף ₪ והראיה לכך, שהתובע לא פנה אליו משך שנים רבות בדרישה לפרוע את ההלוואה הנטענת והמוכחשת.

6.לעניין החתימה המופיעה על כתב ההתחייבות והמאושרת בחתימתו של עו"ד עלאא אל דין, טוען הנתבע כי עו"ד היה צד לאותה עסקת מקרקעין ועבד במשרד אחד עם התובע, שהייתה לו גישה חופשית לחותמת של עו"ד. אשר לכתב ההתחייבות, הוא אינו כולל פקודת תשלום, אינו נושא תאריך ולא ברור מתי נערך. אשר לפיסקה המופיעה בכתב ההתחייבות לעניין הסכמת הנתבע לאי החלת חוק ההתיישנות על ההתחייבות, נטען כי הנתבע מעולם לא הסכים לוותר על טענת ההתיישנות ומעולם לא הסכים להארכת תקופת ההתיישנות, ללא הגבלת זמן, וכי התובע הסב לו נזק ראייתי ממשי, בכך שהיום אין בידיו של הנתבע ראיה המוכיחה פירעון השיק שהוא מסר לתובע.

7.התובע, שהינו כאמור יועץ מס במקצועו, הגיש תחילה את הבקשה לביצוע שטר בהיותו מיוצג ע"י עו"ד, ובהמשך הודיע כי הוא מייצג את עצמו בתיק דנן, ובדיונים שהתקיימו לפניי עלה כי הוא בעל השכלה משפטית. בתגובתו, מבקש התובע לדחות את בקשת הסילוק על הסף, משלא נתמכה בתצהיר כמצוות התקנות. לגופו של עניין, סומך התובע ידיו על האמור בהתנגדות מטעם הנתבע שממנה עלה, כי הנתבע מודה בריש גלי בקבלת סכום השטר. לטענתו, כתב ההתחייבות ברור ומפורש וכולל סכום, שיעור הריבית ומועדים, בצירוף חתימת הנתבע בפני עו"ד (ולא בפני התובע שלא נכח במעמד החתימה).

8.התובע עוד מכחיש את גרסת הנתבע לעניין רכישת הקרקע ודבר קיומה של עסקת החלפת שיקים ביניהם. הוא עומד על כך, שמדובר בהלוואה שהוא נתן לנתבע וזה האחרון לא פרע אותה. לעניין טענת ההתיישנות, טוען התובע כי דינה להידחות, שעה שנמצא כי בגופה של ההתחייבות צוין וויתור מצד הנתבע על תחולתו של חוק ההתיישנות על ההלוואה, אשר מתבטל רק עם תשלום מלוא סכום ההלוואה. יוער כי התובע תמך תגובתו בתצהיר ובו חזר על עיקר הטיעונים שהבאתי לעיל.