מדינת ישראל נ' מונטה

הנאשמת מזוכה מהעבירות שיוחסו לה בכתב האישום וזאת מחמת הספק, זאת הואיל ואשמתה לא הוכחה בנטל המוטל על המאשימה במשפט פלילי.

האשמה ומהלך הדיון:

1.על פי הנטען בתאריך 16.8.17 בשעה 18:30 ו/או בסמוך נהגה הנאשמת ברשלנות באופנוע בשדרות שמואל מאיר בירושלים, בכך שנסעה במהירות בלתי סבירה בנסיבות ובתנאי הדרך באופן שמנע ממנה את השליטה על האופנוע וכתוצאה מכך החליקה עם האופנוע. כתוצאה מהתאונה נחבלה הנאשמת ונזקקה לטיפול רפואי וכן נחבלה בתה חבלות של ממש (אושפזה יומיים, בשוק שמאל שבר ספירלי של הפיבולה, שבר דיאפיזרי בטיביה עם ריסוק, בוצעה החזרה והונח גבס) והאופנוע ניזוק.

2.במסגרת תשובתה לאישום לא חלקה הנאשמת על העובדות שפורטו בסעיפים 1,3 אך כפרה בסעיף 2. על פיה על נתיב נסיעתה היה כתם שמן בבחינת "גורם זר מתערב", שהיווה את הגורם לתאונה.

הראיות:

3.במסגרת הסכמה דיונית הוגש בהסכמה חומר הראיות לבית המשפט: (תצלום אויר מקום התאונה (ת/1), הודעת הנאשמת (ת/2), דוח פעולה של השוטרת רס"ר אבני מוריה (ת/3)).

במסגרת פרשת הגנה העידה הנאשמת ומר שי ברומר, עד ראייה בזמן האירוע.

גדר המחלוקת:

4.המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשמת ולקבוע כי תאונת הדרכים התרחשה בעקבות נהיגה לא זהירה מצדה, זאת בהתאם לחומר הראייתי שבידי התביעה ושהוגש בהסכמה: ראשית, ת/3 עדותה של השוטרת רס"ר אבני מוריה שהגיעה למקום בסמיכות זמנים, סרקה את השטח בו אירעה התאונה ולא הבחינה בקיומו של כתם שמן. בעניין זה מפנה המאשימה גם לעובדה כי ההגנה נמנעה מחקירת העדה ובנסיבות אלו ביקשה לקבוע כי גרסתה של השוטרת לא נסתרה. שנית, הודעתה של הנאשמת ת/2 בה אין היא מציינת כי הבחינה בכתם שמן אלא ששמעה זאת מאנשים שנכחו בזירת האירוע, זאת גם כעולה מחקירתה הנגדית. שלישית, גרסת עד ההגנה אל מול עדות הנאשמת. לשיטתה של המאשימה אופן תיאור הכתם על ידי עד ההגנה (כתם גדול על הכביש) אינו נותן מענה ראוי לעובדה שהנאשמת לא הבחינה בו, זאת במיוחד על רקע עדותו לפיה התנועה במקום הייתה דלילה. עוד הוסף, כי עד ההגנה אינו מספק תשתית מספקת לקביעה כי אכן מדובר בכתם שמן שהיה על הכביש, וכן קשר סיבתי ברור בין הימצאותו במקום לתאונה שהתרחשה. בנסיבות האמורות מבקשת המאשימה לקבוע כי הנאשמת לא הרימה את הנטל לקבוע כי התאונה התרחשה שלא כתוצאה מרשלנותה, ולהרשיעה בעבירות המיוחסות לה.