ת"א 7893-10-15 וקנין נ' פנינה

1. בפני תביעה כספית ע"ס 250,000 ₪ וכן תביעה לצו עשה לסילוק יד הנתבעת מדירה ברח' סלמנוביץ 6/2 בקריית שמונה (להלן: "הדירה"),אותה רכש התובע מהנתבעת בהתאם להסכם מכר מיום 6.10.14 (להלן :"ההסכם").

(יצוין כי בכותרת כתב התביעה צוין גם סעד של אכיפת ההסכם, אולם, הסעדים בפועל שנתבעו הינם סעד כספי ופינוי. בהתאם לא הועלתה כל טענה כנגד סמכותו של ביה"מ להכריע בתביעה).

2. אין חולק כי עורך הדין מושי וגשל (להלן: "וגשל") ייצג את שני הצדדים בהליך המכירה וכי היה ידוע שעל הדירה רובצים עיקולים וכן משכנתא לטובת בנק הפועלים. תמורת המכר הועמדה ע"ס 950,000 ₪.בסעיף 19 לכתב התביעה פרט התובע את התשלומים ששילם לנתבעת כדלקמן: סך של 95,000 ₪ מקדמה, סך של 143,000 ₪ תשלום בגין ביטול עיקול,סך של 350,000 ₪ סילוק משכנתא,סך של 7,000 ₪ לסגירת תיק הוצל"פ מס' 10-02766-14-3,סך של 9,000 ₪ לסגירת תיק הוצל"פ 05-13189-14-4,סך של 152,573 ₪ - הופקד בקופת בית המשפט השלום בצפת במסגרת תיק מס' 6538-10-13. סה"כ: 756,573 ₪.

לטענת התובע, נותרה לתשלום תמורה בסך 193,427 ₪ אשר הייתה אמורה להשתלם כפוף למסירת החזקה בדירה ואולם הנתבעת מסרבת למסור את החזקה בדירה.

התובע הבהיר כי מועד מסירת החזקה ע"פ ההסכם, אשר נקבע ליום 12.4.15, נדחה מאחר שבמועד זה טרם הוסרו כל העיקולים ואולם לאחר שכל העיקולים הוסרו והתשלומים שולמו כאמור,עת פנה לנתבעת וביקש לבצע מסירה של החזקה כנגד תשלום יתרת התמורה ,הודיעה לו הנתבעת כי אין בכוונתה לפנות את הדירה.

לאור האמור,עתר התובע ליתן צו עשה  לפינוי הנתבעת מן הדירה ומסירת החזקה לידיו. עוד עתר התובע לחייב את הנתבעת בגין כל יום איחור במסירת הדירה (7.8.15 ואילך) בסך של 60 דולר ארה"ב (ע"פ סעיף 11.4 להסכם) , וכן לחייבה בפיצויים מוסכמים בסך 142,500 ₪ (ע"פ סעיף 11.3 להסכם) .

בנוסף, טען התובע כי על הנתבעת לשפותו בגין התשלומים ששילם במקומה לגופים שונים על מנת לקבל את כל האישורים הדרושים להעברת הזכויות בדירה על שמו (חוב ארנונה של 9,085 ₪ ששולם בדרך של העברת החוב מחשבון הנתבעת לחשבונו האישי, חלקה של הנתבעת בהיטל השבחה בסך של 11,061.5).

התובע טען גם לנזקים שגרמה לו הנתבעת באי פינוי הדירה- דמי שכירות בסך  2,400 ₪ לחודש,עבור דירה שנאלץ להמשיך לשכור במקביל לתשלום חודשי שהוא נאלץ לשלם לבנק ממנו נטל משכנתא לרכישת הדירה. כמו כן,טען כי הינו זכאי לפיצוי בגין עלות החלפת ביטוח חיים חדש שרכש בקבלת המשכנתא ונאלץ להחליפו עקב הזמן שחלף עד הסרת השיעבודים ונטילת המשכנתא בפועל.

כן עתר התובע לחייב את הנתבעת בגין אובדן ימי עבודה, הוצאות וכן בגין עוגמת נפש ושכ"ט עו"ד.

3. כבר עתה יצויין כי עיקר טענות הנתבעת בכתב הגנתה התייחסו להתנהלות וגשל ,רשלנותו והתנהלותו כלפיה, לטענתה. הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד וגשל נמחקה מחמת אי תשלום אגרה ולפיכך,יש לבור מכלל טענות הנתבעת את הטענות הרלבנטיות להתקשרות עם התובע. לא מצאתי לחזור לפיכך,על כלל טענות הנתבעת ביחס להסתבכותה הכלכלית החל משנת 2008,עסקת מכירת חלקה ב"מוניות הצפון"במסגרתה הכירה את וגשל וביחס לאופי טיפולו של וגשל,לטענתה,בענייניה.

הטענות הרלוונטיות לענייננו הינן רק כי התובע  ווגשל עשו יד אחד כנגד הנתבעת, עשקו אותה, וכפו עליה את ההסכם בניגוד לרצונה.בעניין זה טענה הנתבעת כי וגשל פעל בניגוד עניינים שכן גם הוא הפך לנושה שלה, הלווה לה כספים והבטיח לנושיה כי תשלם את חובותיה ולכן למרות שלא רצתה במכירת הדירה, נאלצה למכרה.הנתבעת טענה כי התובע ניהל את המו"מ לרכישת הדירה בחוסר תום לב מאחר שידע כי היא נמצאת במצב כלכלי מורכב ומופעלים עליה לחצים מצד וגשל.

עוד טענה הנתבעת כי התובע הפר את ההסכם כדלקמן:

א. בהתאם לסעיף 6.2 להסכם היה על התובע לשלם לנתבעת את הסך של 95,000 ₪ בהעברה בנקאית במועד חתימת ההסכם. תחת זאת העביר התובע סך של 94,800 ₪ לחשבון נאמנות שאותו פתח וגשל.

ב. התשלום מושא סעיף 6.3 להסכם לא שולם במועדו ובאופן שנקבע,שכן על התובע היה לשלם,באמצעות מסירת המחאה לנתבעת, לא יאוחר מיום 7.12.14 את הסכום שנדרש לפדיון המשכנתא ולהסרת העיקול. רק ביום 9.6.15 שילם התובע ישירות לבנק בעל המשכנתא את הסך של 350,000 ₪ לסילוק המשכנתא.

ג. בהתאם לסעיף 6.4 להסכם היה על התובע לשלם סך של 140,000 ₪ בהמחאה בנקאית לצורך ביצוע עיקול, אך התובע עשה דין לעצמו ושילם סך של 143,000 ₪ לוגשל ישירות.