פטרוניוס נ' טקטוניק הנדסה ויזמות בע"מ ואח'

צדדי ג':

1.דורית רגב

עו"ד איתן פלוגר

2. יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ

עו"ד א. גוטמן

 

פסק דין

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה שנפלו, כנטען, בדירת מגורים שרכשו התובעים מהנתבעת 1.

התביעה הועמדה על סכום של על סך 1,136,173 ₪.

א – הרקע להליך

2.ביום 19.5.2016 התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבעת 1, טקטוניק הנדסה ויזמות בע"מ, לרכישת דירה בת חמישה חדרים בקומת הקרקע (דירה מס' 10) בבניין שברחוב יותם 33, חיפה הידוע כגוש 10769 חלק מחלקה 69 (להלן: "הדירה" ו"הבניין"; הסכם המכר צורף כנספח 1 לתצהיר התובע – ת/1).

הדירה נבנתה במסגרת פרויקט לפי תמ"א 38 שבוצע בבניין, במסגרתו הורחבו חמש הדירות הקיימות בבניין, הבניין חוזק מפני רעידות אדמה, הוקם חניון תת-קרקעי ונוספו חמש דירות חדשות, מהן אחת בקומת הקרקע – היא הדירה מושא ההליך דנן (עיינו במבוא להסכם הרכישה – נספח 1 של ת/1).

3.הנתבעים 2-3 הם בעלי מניות בנתבעת 1 ומנהליה, ולטענת התובעים, הם שימשו כמהנדסי הביצוע של הפרויקט, כמפקחים ואחראיים לביקורת.

ב – ההליך

4.ביום 29.12.2019 הגישו התובעים את התביעה.

בתביעתם טענו התובעים כי בדירה קליקויי בניה המתבטאים בנזקי רטיבות, ליקויים באיטום, שיפועי ניקוז לקויים, ליקויים במערכת השפכים של הבניין, גובה תקרה נמוך מזה המצוין במפרט הטכני, אלכסוניות בקירות, רוחב מקלחת ואסלה הקטן מהקבוע בהוראות למתקני תברואה (הל"ת) ובתקן הישראלי, ליקויים בריצוף (אריחים ופרקט), דלתות זכוכית שאינן תקניות, התקנה לקויה של דלתות הפנים והחלונות, סדקים בטיח ובגבס ונזילות ממערכת המיזוג.

בתביעה נטען, כי עלות תיקון הליקויים מסתכמת בסך של 300,573 ₪. כן נטען, כי חלק מהליקויים אינם ניתנים לתיקון ולפיכך נגרמה ירידת ערך בגינם בסכום של 220,000 ₪.

כן טענו התובעים, כי הם זכאים לפיצוי המוסכם בסך 311,000 ₪ וזאת נוכח הפרת הסכם הרכישה על-ידי הנתבעים, ולפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

בנוסף נטען, כי יש לפסוק לזכות התובעים פיצוי של 2,200 ₪ לחודש (עבור 48 חודשים) בגין אובדן הנאה מדמי שימוש.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של המהנדס ושמאי המקרקעין מר עמית זיו וכן חוות דעתוֹ של מר עופר טולדנו לעניין מערכת הביוב ובעית הרטיבות בכניסה לדירה.

5.לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים (ביום 17.3.2020), הגישה הנתבעת 1 ביום 27.4.2020 הודעת צד ג' כנגד מעצבת הפנים גב' דורית רגב (שבתחילה נשכרו שירותיה על-ידי הנתבעת 1 (ביום 14.12.2015) ובהמשך על-ידי התובעים (ביום 1.9.2016)) וכנגד חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, שהייתה קבלנית לביצוע עבודות אינסטלציה בבניין.

6.ביום 18.6.2020 הגישו התובעים כתב תשובה לכתב ההגנה.

7.ביום 16.8.2020 הגישה צד ג' 1, מעצבת הפנים גב' דורית רגב, כתב הגנה מטעמה לגבי ההודעה לצד שלישי ששוגרה כנגדה.

8.ביום 1.9.2020 הגישו הנתבעים חוות דעת נגדית לעניין ליקויי הבניה ערוכה על-ידי המהנדס ושמאי המקרקעין מר יוסי לזר.

9.בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 6.9.2020 הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

10.ביום 18.11.2020 הגישה צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, כתב הגנה מטעמה לגבי ההודעה לצד שלישי ששוגרה כנגדה (וזאת לאחר שניתנה לה ארכה להגשתוֹ במסגרת ההחלטה מישיבת קדם המשפט מיום 6.9.2020).

11.ביום 29.11.2020 וביום 30.11.2020 הודיעו שני הצדדים השלישיים (בנפרד), כי אין בכוונתם להגיש חוות דעת מומחה מטעמם.

12.לאחר שהתקבלו הודעות הצדדים השלישיים בדבר אי-כוונתם להגיש חוֹות דעת מומחה מטעמם, ונוכח הסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט שניתנה בישיבת 6.9.2020, מיניתי ביום 8.12.2020 את המהנדס מר ניר אנגל כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלת קיומם של ליקויי בניה בדירה. כמו כן התבקש המומחה לחוֹות דעתו, במידה וקיימים ליקויים - מי אחראי להם, האם הם ניתנים לתיקון, מה עלות תיקון הליקויים הניתנים לתיקון, ואם קיימים ליקויים שאינם ניתנים לתיקון - מהי ירידת הערך שנגרמה לדירה בגינם.

13.ביום 21.4.2022 הגיש המומחה את חוות דעתוֹ (מוצג במ/1), ואִפשרתי לצדדים לשלוח למומחה שאלות הבהרה.

התובעים והנתבעים שיגרו שאלות הבהרה למומחה והמומחה השיב לשאלות אלה (שאלות ההבהרה והתשובות להן הוגשו לבית המשפט ביום 1.7.2022).

14.ביום 29.9.2022 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת בסיומה ניתנו הנחיות באשר לקידום ההליך, ובין היתר, לעניין החלפת הריצוף בחצר וביצוע בדיקת המטרה בהתאם להנחיית המומחה מטעם בית המשפט.

ביום 6.12.2022 הודיעו הנתבעים, בין היתר, כי: "לא ניתן לרצף את חצר דירת התובעים בשיפוע אחר לרבות בשים לב לסוג החיפוי הקיים" וביקשו מתן הנחיות מתאימות למומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, בהחלטתי מיום 21.12.2022 ניתנו הנחיות בעניין זה.

15.ביום 18.1.2023 הגיש המומחה את חוות דעתו באשר לירידת ערך הדירה, ככל וייקבע בתום ההליך שהתיקון לגבי גובה הדירה אינו אפשרי (בהתאם להחלטתי מיום 16.8.2022).

16.ביום 21.3.2023 הודיעה הנתבעת 1, כי החליטה ש"לא לבצע שינויים בעבודות הריצוף ברחבת הכניסה לדירת התובעים", שכן לטעמה לא הוכח שישנה בעיה הנדסית של היקוות מים.

17.בעקבות הודעת הנתבעת 1, ומשלא צלחו ניסיונות לקדם את ההליך ולהגיע להסכמות לפחות באשר לסוגיית ריצוף החצר, הוריתי בהחלטתי מיום 21.3.2023 על הגשת הראיות מטעם הצדדים.

18.ביום 17.7.2023 הוגשו ראיות התובעים.

לאחר שניתנו שלוש ארכות, הוגשו ביום 6.3.2024 הראיות מטעם הנתבעים.

ביום 15.5.2024 הוגשו הראיות מטעם צד ג' 1, גב' דורית רגב.

19.בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 29.5.2024 לא הייתה הופעה מצד צד ג' 2, שגם לא הגישה ראיות מטעמה. בעניין זה הודיע ב"כ התובעים, שמנהל צד ג' 2 נפטר לפני מספר שנים.

20.בישיבת ההוכחות נשמעה עדותו של התובע, ד"ר דן פטרוניוס.

כן נשמעה בישיבה זו עדות הנתבע מס' 2, מר דרור גולדמן.

21.בישיבת ההוכחות הנוספת שהתקיימה ביום 23.7.2024 נחקר המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ניר אנגל.

כן העידה צד ג' 1, גב' דורית רגב.

גם בישיבה זו לא הייתה התייצבות מטעם צד ג' 2.

22.בסיום ישיבת ההוכחות השניה הוריתי על הגשת סיכומי טענות הצדדים בכתב.

סיכומי התובעים, הנתבעים וצד ג' 1 הוגשו.

לא הוגשו סיכומים מטעם צד ג' 2.

ג – טענות הצדדים

23. טענות התובעים בסיכומיהם הן בתמצית אלה:

א.הנתבעים 2 ו-3 נושאים באחריות אישית לביצוע העבודות בדירה, שכן הם שימשו באופן אישי כיזמי הפרויקט, כמנהליו וכמהנדסי הביצוע שלו, ולא שכרו חברת פיקוח חיצונית. מהתנהלות הנתבעים בזמן אמת עולה, כי הם היו מעורבים בנעשה בפרויקט לפרטי פרטים ושימשו, הלכה למעשה, כמפקחים על ביצועו.

ב.במפרט התחייבו הנתבעים לגובה מהריצוף עד התקרה של לא פחות מ-2.7 מ', למעט הנמכות לצורך העברת מערכות והסתרת שלד פלדה. לטענת התובעים, בהסכם הוגדרה תקרת הדירה כתקרת גבס תלויה מתחת לתקרת הבטון, ולפיכך בהתאם לתקרה זו יש לקבוע את גובה הדירה המינימלי. המומחה אישר, כי בדירה אין ולוּ מקום אחד שגובהו 2.7 מ', כאשר סעיף 7 למפרט העוסק בסטיות אינו חל לגבי גובה הדירה.

ג.הנתבע 2 הודה בתשובותיו לשאלון כי עובי הרצפה שנוצקה בחלק מהדירה הוא 80 ס"מ ובחלק הוא 20 ס"מ, כשבפועל, הושווה גובה מפלס הריצוף לתחתית משקוף הממ"ד (שמוקם גבוה מידי ולגביו התחייבו הנתבעים כי מפלס המשקוף ייחצב ויושווה למפלס רצפת הדירה). זאת ועוד, בטרם רכישת הדירה התחייבו הנתבעים כי גובה הדירה לאחר הרלסים יעמוד על 2.8 מ' למעט הנמכות להסתרת מערכות. בפועל בדירה קורות רבות שאת מיקומן קבעו הנתבעים (מבלי להתייעץ עם התובעים). רק בדצמבר 2016, זמן רב לאחר חתימת ההסכם, נודע לתובעים ולצד ג' 1 על גובה הקורות ומיקומן.

ד.טענת הנתבעים, לפיה לא היה הכרח בביצוע הנמכות שביצעו התובעים לצורך הסתרת הקורות והמערכות, מהווה הרחבת חזית.

ה.עקב היעדרם של שיפועים נדרשים (ואף קיומם של שיפועים הפוכים) וליקויי איטום קשים, מוסטים מים מרחבת הכניסה לעבר הדירה וגורמים לנזקים קשים, דבר שאושר על-ידי המומחה, שקבע שבשל כך יש לפרק ולהחליף את מלוא החיפוי. כן מצא המומחה שקיימת רטיבות פעילה בדירה. ההוראות אליהן הפנו הנתבעים בדבר סטיה מן התקינה אינן חלות על ריצוף כי אם על גגות, מה עוד שהליקויים עולים על שיעור הסטיה המותרת לפי הוראות אלה. מוסיפים התובעים וטוענים, כי בעוד המומחה העריך את עלות החלפת הריצוף ב-36,000 ₪, הרי שהם קיבלו לאחרונה הצעת מחיר בסכום הגבוה משמעותית מהסכום שקבע המומחה - 170,000 ₪.

ו.בדירה אירעו שלושה אירועים של הצפות משמעותיות כתוצאה מעליית מי הביוב על גדותיהם, דבר שגרם לנזקים לפרקט ולקירות הדירה וחִיֵיב את הנתבעים לשהות במשך ימים מחוץ לדירה. המומחה מטעם בית המשפט אישר בחוות דעתוֹ את קביעותיו של מומחה התובעים בעניין. זאת ועוד, לא היה בתיקון האחרון שביצעו הנתבעים בכדי לפתור את הליקויים במערכת הביוב. אף המומחה הבהיר שגם בעת ביקורו, הליקויים במערכת הביוב לא תוקנו במלואם.

ז.מידות עמדת האסלה ופינת המקלחת בחדר הרחצה הן צרות מהקבוע בתקינה (0.68 מ' ו-0.65 מ' בהתאמה במקום 0.8 מ') וגם מידות החלון בחדר האמבטיה קטנות מן הנדרש. הדברים אושרו על-ידי המומחה.

ח.בדירה ליקויים נוספים: קירות עקומים בפינת האוכל ובכניסה לדירה; ליקויים בדלתות; היעדר שקעים מוגנים מתחת לכיור; סדקים בתקרה; צורך לכוון דלת לצורך התאמה למשקוף; ליקויים בדוד המים; אי-קיום ההתחייבויות בדבר הצמדת המחסן וזליגת מים מהמרזב לסדקים בתקרה (אעיר, כי בכתב התביעה לא נטען דבר אודות אי-הצמדת מחסן – ס.מ.).

ט.משלא עמדו הנתבעים בהתחייבותם לתיקון הליקויים בהתאם להסכם, הרי שלא עומדת להם עוד הזכות לתקנם.

י.המומחה קבע בחוות דעתו המשלימה, כי בהנחה שהתניה הקבועה בסעיף 3.1.1 למפרט בדבר גובה דירה מינימלי חלה גם על חדרי הדירה - יש לקבוע ירידת ערך בסך 100,800 ₪ עקב גובה החדרים 1 ו-2. לטעמם של התובעים, יש להוסיף לכך גם את שווי ירידת הערך בחדר ההורים.

יא.התובעים פנו לנתבעים פעמים רבות בבקשה כי יטפלו בליקויים בדירתם והתריעו כי אם הם לא יתוקנו, יפעלו התובעים לביצוע התיקונים מטעמם תוך עריכת התחשבנות - והנתבעים לא הביעו לכך התנגדות כלשהי. פניות התובעים זכו למענה מתחמק ובלתי מקצועי מצד הנתבעים, כשניסיונותיהם החלקיים לתיקון – כשלו. לדברי הנתבע 3: "זה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות".

יב.לאחר תיקון הביוב על-ידי התובעים, לא אירעו הצפות ביוב נוספות (לאחר שאירעו שלושה אירועי הצפות ביוב טרם התיקון על-ידי התובעים). לפי ההסכם על הנתבעים לשאת בעלות התיקון. כך גם ביחס לעבודות החלפת הריצוף ופירוק האמבטיות שנעשו עקב ליקויי האיטום ואירועי הרטיבות המרובים בדירה. כן, שיפוע המקלחון שאינו תקין הצדיק את עבודות התיקון ועלויות הביצוע. המומחה אמר בעניין זה, כי קיימת התאמה בין טענות התובעים בעניין תיקונים אלה, החשבוניות והסכומים שהוצגו (117,141 ₪).

יג.התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצוי מוסכם בשיעור 10% מהתמורה - 311,000 ₪, לפיצוי בגין אובדן הנאה מדמי שימוש בסך 105,600 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 200,000 ₪.

24.מנגד, עיקרי טענות הנתבעים בסיכומיהם הם אלה:

א.הנתבעת מכירה בחובתה לתקן את הליקויים שמצא המומחה ואשר בצִדם נקבע סכום כספי. לדבריה מדובר בתיקונים מינוריים לחלוטין.

ב.גובה תקרת הגבס בפועל לא נבע מחוסר יכולת לבנותה בגובה של 2.7 מטר, אלא בשל דרישות התובעים, באמצעות צד ג' 1, גב' דורית רגב, ומטעמים עיצוביים ואדריכליים בלבד.

ג.בהתאם למפרט הטכני, תקרת הגבס תהא רק בחדר המגורים (סלון), אולם בפועל ביקשו התובעים להוסיף תקרת גבס גם בחלק מחדרי השינה, ובגין כך שילמו תמורה נוספת. הנמכות אלה היו משיקולי עיצוב בלבד על מנת לייצר נישות לארונות.

ד.ביחס לגובה הדירה קבע המומחה, כי מצב זה ניתן לתיקון והוא לא קבע ירידת ערך בשלו. ההערכה שנתן בעניין זה ניתנה כחלק מחוות דעת משלימה למקרה שיתקבלו טענות התובעים בעניין וייקבע שלא ניתן לשנות את גובה תקרת הגבס באזורים הרלוונטיים.

ה.גובה התקרה הוא לא פחות מ-2.7 מטרים, כאשר הכוונה בחדר המגורים היא לגובה מפני הרצפה ועד לתקרת הגבס כפוף להחרגות, אולם בחדרי השינה, יש לחשב את גובה התקרה מגובה הריצוף ועד לתקרת הבטון. הואיל ובחדרים גובה זה גבוה מ-2.7 מ', הרי שיש לדחות את התביעה בעניין. גם אם בחדרים יש מתז של מערכת ספרינקלרים, הרי הדבר אינו מחייב להנמיך את כל תקרת החדרים.

ו.קורות הפלדה הותקנו רק בדירת התובעים על מנת לחזק תקרה קיימת בבניין המקורי והדבר הודגש בהסכם. הקורות היו מותקנות בתקרת הדירה עוד קודם חתימת החוזה, והן נכללו בתוכניות המכר במיקומן המדויק. חלל הדירה כבר היה בנוי, כשהתובעים ביקרו בדירה מספר פעמים טרם חתימת ההסכם.

ז.טענות התובעים לעניין מערכות בתקרת הדירה מהוות הרחבת חזית. יתרה מכך, תוכנית מערכת המתזים הועברה לגב' דורית רגב (צד ג' 1) ביום 26.4.2016, עובר לחתימת החוזה, והיא עודכנה כי בכל חדר יהיה מתז אחד. כן, צינור המתזים אינו בעובי המחייב הנמכות תקרה בגובה כפי שבוצעו.

ח.ככל שבית משפט ימצא לחייב את הנתבעים בגין גובה התקרה בסלון או בחדרים, הרי שיש לקבל את הודעת הצד השלישי שהוגשה כנגד גב' דורית רגב (צד ג' 1).

ט.הנתבעים 3-2 אינם צד להסכם רכישת הדירה ואין עילה חוזית לחייבם באופן אישי.

י.בוצע תיקון של מערכת הביוב בחודש אוקטובר 2017 על-ידי צד ג' 2. התובע הודה כי מאז התיקון אין תיעוד להצפה נוספת. לטענת הנתבעים, הניתוק של קו הביוב הראשי שביצעו התובעים מדירתם, לא בוסס על תקן או תוכנית הנדסית וחוות דעת בעניין לא הוצגה לנתבעים מבעוד מועד. לטענתם, ההצפה הנטענת השלישית גובתה במייל ששלחו התובעים לעצמם. העבודות בוצעו לאחר הגשת התביעה ולכן מדובר בהרחבת חזית. יתרה מכך, לא ברור עבור מה ניתנו החשבוניות שהוצגו ואין ראיה כי שולמו בפועל.

יא.לטענת הנתבעים, עובר להגשת התביעה, תיקנה הנתבעת 1 את כל הדרוש תיקון בדירה והתובעים זכו לייחס ענייני ורציני. כמו כן, על-ידי ביצוע תיקון עצמי הפרו התובעים התחייבויות מפורשות בהסכם, ולא נתנו לנתבעת 1 אפשרות לתקן את הליקויים. לפיכך טוענים הנתבעים, שנוכח הרחבת החזית, יש לדחות את דרישת התובעים לתשלום של 117,141 ₪ בגין ליקויים שתוקנו על ידם בפועל, עניין שלא נתבע בתביעה. זאת ועוד, ליקויים אלה לא הוכחו ולא פורטו בכתב התביעה.

יב.לגבי צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, טוענים הנתבעים, שככל ויחויבו בגין כשל במערכת הביוב, הרי שיש לחייבה, שכן היא הייתה המתכננת שלה והקימה אותה בפועל.

יג.לגבי הרטיבות בקירות הגובלים בקירות החוץ, אין ראיה אובייקטיבית לקיום רטיבות, מה עוד שהמומחה ציין כי הרטיבויות במגמת ייבוש מוחלט.

יד.המומחה קבע כי שיפוע הריצוף ברחבת הכניסה לדירה אינו אחיד. אולם, מאז קיבלו התובעים את החזקה בדירה עברו 7 חורפים ומים לא חדרו לדירה. ליקוי שהיה סמוך לדלת הכניסה תוקן על-ידי הנתבעת 1. בנוסף, התובעים הקימו סגירה מעל דלת הכניסה ובכך נפתרה הבעיה. כמו כן, החלפת הריצוף עלולה לפגוע באיטום שמתחת לריצוף ובכך לפגוע באיטום החניון המצוי מתחת לרחבה. המודד מטעם הנתבעים הגיע למסקנה, כי נכון להותיר את המצב על כנו. התובעים לא ביקשו לחקור את המודד והדו"ח שהכין המודד לא נסתר.

מוסיפים הנתבעים, שבתוכנית פריסת הריצוף שהכינה גב' דורית רגב (צד ג' 1) לא נקבעו שיפועים, בניגוד לתקן, ולכן במידה ויחויבו הנתבעים בעניין זה, יש לקבל את הודעת צד ג' כנגד גב' דורית רגב.

טו.באשר למידות חדר השירותים הסמוך לממ"ד, אישר התובע כי תכנון ומידות חדר הרחצה נעשו לבקשת התובעים ובאישורם. התובע אישר כי גב' דורית רגב הציעה להם לוותר על המקלחון או על השירותים, שכן תכנון שניהם ייצור צפיפות. התובעים החליטו לתכנן כך את החדר, כדי לא להקטין את מידות הסלון.

טז.הליקויים שהתגלו בדירה אינם מהותיים ואינם מונעים שימוש סביר בדירה. משכך, הם אינם מצדיקים את חיוב הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם.

יז.הנתבעים עותרים לחיוב התובעים בהוצאותיהם, נוכח הפער הגדול בין שווי הליקויים לבין סכום התביעה.

25.צד ג' 1, גב' דורית רגב, טענה בסיכומיה שיש לדחות את ההודעה לצד שלישי כנגדה, ולהלן עיקרי טענותיה:

א.הנתבעת 1 מעולם לא התריעה כלפיה, כי התוכניות שהכינה הוכנו בניגוד למוסכם, ברשלנות או באופן אחר שאינו תקין. הן הנתבעת 1 והן התובעים היו מרוצים מעבודתה. ככל שהנתבעת 1 התחייבה כלפי התובעים על סמך התוכניות שהכינה גב' דורית רגב, היה עליה לבדוק את התוכניות ולהתאים אותן להסכם ולהתחייבויותיה כלפי התובעים. צד ג' 1 לא הכינה תוכניות בינוי, כי אם תוכניות לעיצוב הדירה בלבד.

ב.גב' דורית רגב היא מעצבת פנים שתפקידה התמצה בעיצוב הדירה, ולא באדריכלות. היא לא תִכננה את צנרת האינסטלציה או את אופן העברת מערכות החשמל בקירות.

ג.תוכנית התקרות שתכננה גב' דורית רגב הייתה כפופה לאילוצי גובה שהתקבלו מהנתבעת 1. ככל שהנתבעת 1 סברה כי הנמכה מסוימת גורמת לירידת ערך הדירה ללא תכלית, היה מצופה ממנה לא לבצע זאת, כמי שהתחייבה למסור לתובעים דירה בגובה מסוים.

ד.הנתבעת 1 הבטיחה לתובעים שגובהה הסופי של הדירה יהיה כ-2.8 מטר נטו, לאחר ביצוע כל ההנמכות בהן היו מעוניינים התובעים. גב' דורית רגב הפנתה את תשומת לב הנתבעת 1 לכך שרצפת הממ"ד גבוהה מן המובטח והנתבעת 1 הודיעה כי תחצוב ברצפת הממ"ד בכדי להתאימה למפלס המיועד לרצפת שאר חלקי הדירה כדי שתעמוד בהתחייבותה לתובעים. אולם, במקום לבצע את החציבה, נוצקה על-ידי הנתבעת 1 יתרת רצפת הדירה בגובה רצפת הממ"ד.

ה.לעניין הסטיה האלכסונית בקיר נישת פינת האוכל ובנישה ליד המטבח – הרי למעשה אין כנגד גב' דורית רגב טענה בעניינים אלה, שכן לא היה לה חלק בתכנון הקיר.

ו.גב' דורית רגב לא הייתה צד להסכם שנכרת בין הנתבעת 1 לבין התובעים ולא נתנה הסכמתה לפיצוי המוסכם. אין תשתית משפטית שיכולה לכבול אותה לאכיפת תשלום פיצוי מוסכם מכוח הסכם שהיא לא צד לו.

ז.לא ניתן לכסות את התשתיות העוברות בתקרת הדירה באמצעות הנמכה בת כ-5 ס"מ בלבד. בוצעה הנמכה של כ-10 ס"מ בכדי להסתיר את התשתיות והנמכה נוספת לצורך הסתרת הרלסים.

26.כאמור לעיל, צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, לא הגישה סיכומי טענות מטעמה. היא גם לא הגישה ראיות מטעמה ולא התייצבה לדיוני ההוכחות מבלי שניתן לכך טעם כלשהו.

ד – דיון והכרעה

ד.1 – מעמד חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

27.בטרם אדרש לממצאי המומחה, מן הראוי להזכיר מושכלות יסוד ביחס למעמד חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.

28.הגם שאין בחוות דעת מומחה שממונה מטעם בית המשפט בכדי לכבול את שיקול דעת בית המשפט או להגביל את סמכותו, הנטייה תהא לאמץ את הממצאים שנקבעו בחוות דעתוֹ של מומחה אשר מוּנה מטעם בית המשפט, אלא אם הוצג טעם של ממש שלא לעשות כן (עיינו בדברי כב' השופט (בדימוס) יוסף גולדברג בע"א 558/96חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 569 (1998)). כך נקבע, כי סטייה מקביעות מומחה שמוּנה מטעם בית המשפט תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד (עיינו: בדברי כב' השופט ש' אלוני ז"ל בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, פִסקה 4 (23.4.1990); בדברי כב' השופט (בדימוס) א' רובינשטיין בע"א 544/10 פלונית נ' עיריית כפר קאסם, פִסקה כ"ט (12.3.2013); וכן בדברי כב' השופטת י' וילנר ברע"א 9828/17 אבני נ' ד. שליט בע"מ, פִסקה 7 (18.1.2018)).

29.הטעם להלכה זו נעוץ הן במעמדו נטול הפניות של מומחה מטעם בית המשפט, המשמש כידו הארוכה של בית המשפט, והן בכך שחוות דעתו של המומחה ניתנת בעניין שבמומחיותו (עיינו בדברי כב' השופט ד' לוין ז"ל בע"א 680/87המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4) 154, 161 (1992)).לעניין זה ראו דברי כב' השופט (בדימוס) י' שינמן בת"א (מחוזי מרכז) 36334-11-10כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פִסקה 8(9.1.2017) והאסמכתאות המובאות שם:

"אמנם, חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט (ע"א 3056/99שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002)), ואמנם, מומחה בית המשפט הינו ככל העדים וניתן להעמיד לבחינה את מקצועיותו ואת עמדותיו – ויחד עם זאת, בדרך כלל בית המשפט יאמץ את ממצאי המומחה המקצועי האובייקטיבי מטעמו וזאת בהיעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן."

(ראו גם: גיל הררי,האחריות החוזית לליקויי בניה לאור חוק המכר (דירות) וחוק חוזה קבלנות (2016), עמ' 344-343 והאסמכתאות המובאות שם [להלן: "הררי"]).

30.       כך הדבר גם בכל הנוגע למעמד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתביעות לפיצויים בגין ליקויי בניה. לעניין  זה ראו דבריה של כב' הנשיאה מ' נאור ז"ל בע"א 6540/05סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ, פִסקה 16 (1.12.2008):

"הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בדיקה ובחינה מקצועית של הסוגיות שבמחלוקת ולצורך כך נוהג בית המשפט להיעזר במומחה מקצועי המתבקש לחוות דעתו באותן סוגיות. לבית המשפט שמור, כמובן, שיקול הדעת בשאלה באיזו מידה יש לאמץ את מסקנותיו של המומחה (ראו ע"א 558/96חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 570-568 (1998); ע"א 5602/03סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 3 (22.8.2005) (להלן: עניין סגל))".

31.בענייננו, מצאתי את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ניר אנגל, מקצועית, מפורטת, הוגנת ומהימנה.

התובעים והנתבעים שלחו שאלות הבהרה למומחה (ביום 4.5.2022 וביום 5.6.2022 בהתאמה) – ואלה נענו על ידי המומחה ביום 23.6.2022 (שאלות ההבהרה מטעם התובעים והנתבעים ותשובות המומחה הוגשו לבית המשפט ביום 1.7.2022).

המומחה אף נחקר ארוכות על חוות דעתוֹ ונתן תשובות מקצועיות ומנומקות לשאלות שהופנו אליו.

משכך, ככלל, אאמץ את חוות דעת המומחה, אלא אם אמצא טעם של ממש שלא לעשות כן.

ד.2 – חוות דעת המומחה בעניין ליקויי הבניה

32.בחוות דעתו בעניין ליקויי הבניה (במ/1) קבע המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ניר אנגל, את הממצאים הבאים:

סעיף הליקוי	הליקוי הנטען	קביעת המומחה	עלות תיקון הליקוי
7.1.1	כניסה מטבח: דלת – יש לצמצם מרווח. יש לספק אישור שהדלת עומדת בדרישות המיגון. פגיעות בצבע עקב ניקיונות שבוצעו על ידי הקבלן.	יש לבצע כיוונון, החלפת פרזול מחליד ותיקוני צבע מקומיים. כן, יש להעביר את אישור תו התקן של כנף הדלת שסופקה.	600 ₪
7.1.2	דלתות יציאה לגינה: לא אותר סימן בטיחות על חלק מהזגוגיות. מרווח אור בין דלת ובין גליף (צד ימין). לא ברור אם בוצע משקוף עיוור.	לא ניתן לבדוק האם קיים משקוף עיוור, אולם המסגרת נראית תקינה ומקובעת היטב. לזיגוג התחתון אין חתימה ולכן על הנתבעת 1 להציג אישור המצביע על כך שמדובר בזיגוג ביטחון. הצהרת יצרן האלומיניום על הזיגוג מאוד כללית ולא ברור לאיזו רמה מתאימה הזכוכית.	4,000 ₪ (עבור החלפת הזיגוג התחתון)
7.1.3	כניסה מטבח: טיח – סדקים סביב ארגז תריס.	נמסר למומחה, כי הליקוי הנטען תוקן טרם ביקורו.
7.1.4	כניסה מטבח: סימני רטיבות קפילרית בשולי דלת יציאה וליד דלת גינה. נמדדה רטיבות ונמסר על חדירת רטיבות בין המשקוף וכנף הדלת.	לא ברור האם מדובר בשאריות רטיבות של אירוע הצפת הביוב הנמצא בתהליכי ייבוש, או שמדובר ברטיבות פעילה. ככל שהרטיבות ממשיכה, יש צורך בתיקון ועיבוד האיטום של פרט הסכר העליון.	2,500 ₪ במידה ועדיין קיימת רטיבות
7.1.5	כניסה מטבח: יש להתקין שקעים מוגני מים מתחת לכיור.	הטענה נכונה.	100 ₪
7.1.6	כניסה מטבח: ריצוף – שברים באריחים בכניסה.	יש להחליף אריח אחד.	200 ₪
7.1.7	גובה תקרה מירבי 2.60 מ' בניגוד למפרט הטכני בו נקבע בסעיף 3.1.1 כי גובה התקרה לא יפחת מ-2.70 מ', למעט הנמכות לצורך העברת מערכות והסתרת שלד פלדה (לדעת מומחה התובעים, לא ניתן לתקן ויש לקבוע ירידת ערך).	גובה תקרת הבטון בחדר המגורים (ללא הנמכות) הוא 2.89 מ'. גובה ההנמכות 2.68-2.67 מ'. גובה ההנמכות באזור הסינרים 2.33-2.51 מ'. ניתן היה לבצע הנמכות בצורה שונה, ובכך לצמצם את הגובה החסר (לעניין זה אתייחס לדברי המומחה בפירוט בהמשך).	25,000 ₪
7.1.8	כניסה מטבח: אלכסוניות בקיר נישה ובקיר פינת אוכל (לדעת מומחה התובעים, לא ניתן לתקן ויש לקבוע ירידת ערך).	הטענה נכונה. ניתן לתקנה על-ידי סיתות ובניה של טיח, שפכטל וצבע עליון.	1,500 ₪
7.2.1	סלון ופינת אוכל: סימני רטיבות קפילרית סביב קירות פינת האוכל ליד חדר שינה. עליית רטיבות קפילרית במישקי ריצוף ליד דלת גינה.	המצב נראה במגמת ייבוש. יש להמשיך ולעקוב לאורך זמן.	750 ₪ (עלות תיקון ליקויי הרטיבות לאחר ייבוש מוחלט)
7.2.2	סלון ופינת אוכל: גובה תקרה מירבי כ-2.6 מ' ובכמחצית משטח הסלון כ-2.52 מ'. יש לקבוע ירידת ערך בשל כך.	טענה חוזרת	-
7.2.3	סלון ופינת אוכל: הבדלי גוון ברובה בריצוף וחוסר אחידות במילוי.	יש מעט שינוי גוון ועליות של מלחים – ייתכן שמדובר בנגזרות ההצפה. בגמר יבוש מלא יש להחליף את הרובה.	1,500 ₪
7.3.1	ממ"ד וחדר רחצה: רוחב פינת מקלחת ורוחב אסלה פחות מהנדרש לפי הל"ת ולפי התקן – יש לקבוע ירידת ערך. שטח חלון קטן מהדרוש ונדרש אוורור מכאני.	הטענה נכונה. יש להתקין אוורור מכאני.	1,800 ₪
7.3.2	ממ"ד וחדר רחצה: שברים בריצוף סביב הקופסה וחוסר בשיפוע מתחת לאזור הברז במקלחת.	כל השטח בעת בדיקת המומחה היה במצב שונה לחלוטין, שכן האמבטיות פורקו והותקנו מחדש.	1,000 ₪ (ככל ובית המשפט יתרשם שהליקוי היה קיים).
7.3.3	ממ"ד וחדר רחצה: שברים רבים בפינות אריחים (כ-20 יחידות). מריחת איטום גס במפגש ריצוף וחיפוי. לא בוצעה פינה מאחורי הדלת.	הטענה נכונה.	3,000 ₪
7.3.4	ממ"ד וחדר רחצה: סדקים בגבס בתקרה מעל התנור.	הטענה נכונה – יתוקן במסגרת תיקון התקרה באזור זה.	-
7.3.5	ממ"ד וחדר רחצה: דלת לא מתואמת למשקוף במבואה ובממ"ד.	נדרש כיוון.	500 ₪
7.3.6	ממ"ד וחדר רחצה: סימני רטיבות קפילרית ליד הדלת והתפרקות פרקט בממ"ד.	האזור יבש לחלוטין, ייתכן שמדובר ברטיבות קודמת כחלק מההצפה שהתייבשה.	-
7.3.7	קצר במעגל מאור חוץ.	נטען שתוקן טרם ביקור המומחה. מצב מערכת החשמל בתקרת חדר הרחצה מסוכן מאוד נוכח התקנות שבוצעו על-ידי התובעים. מומלץ לתובעים לבצע תיקון באמצעות חשמלאי מוסמך ללא דיחוי.	-
7.4.1 – 7.4.2	חדר הורים: סימני רטיבות קפילריים מעל שיפולים והתפרקות שיפולי פרקט בכל היקף החדר.	האזורים יבשים לחלוטין. ייתכן שמדובר ברטיבות קודמת כחלק מהצפה שהתייבשה.	-
7.4.3	ממ"ד וחדר רחצה: שיפוע חסר במקלחון, קופסת ביקורת בולטת מעל הריצוף מתחת לאסלה.	בעת בדיקת המומחה האמבטיות פורקו והותקנו מחדש. משכך, לא ניתן לקבוע האם הליקוי היה קיים.	1,200 ₪ (ככל ובית המשפט יתרשם שהליקוי היה קיים)
7.4.4	שברים בחיפוי (כ-10 יחידות בקירות). הפרשי מפלסים מעל 1.5 מ"מ ליד החלון. גמר לקוי ליד ציר חלון נובע מתכנון לקוי. יש להתקין חלון במידות קטנות יותר.	הטענה נכונה.	1,800 ₪
7.5.1	מסדרון: סימני רטיבות.	האזור כמעט יבש לחלוטין. ייתכן שמדובר ברטיבות קודמת כחלק מהצפה שהתייבשה.
7.6.1	חדר רחצה: ריצוף רובה ושברים ליד דלת חדר הרחצה.	הטענה נכונה.	300 ₪
7.6.2	שברים ב-6 אריחים בעיקר באזור האסלה בחדר רחצה.	הטענה נכונה.	600 ₪
7.6.3	פרט שגוי ביציאה ללא הפרדת סף ומפלסים ביציאה לגינה.	כל השטח בעת בדיקת המומחה היה במצב שונה לחלוטין. לא ניתן לקבוע האם הליקוי היה קיים.	500 ₪ (ככל ובית המשפט יתרשם שהליקוי היה קיים).
7.6.4	השלמת בידוד לדוד מים וחיבור צינור לפתח שחרור לחץ. לא הותקן מפסק מואר לדוד.	הטענה נכונה.	350 ₪
7.6.5	לא בוצע שיפוע ניקוז לרחבת שירות.	הטענה נכונה. יש שיפוע קטן מאוד. בוצע תיקון מקומי ולא ניתן להגיע לתוצאה טובה יותר בנסיבות העניין.	-
7.8.1	חצר: לא בוצעו שיפועי ניקוז מספיקים בכל שטח החצר. באזור הקליניקה שיפוע הפוך לכיוון חדר 2. נביעת מים באזור המדרגות. לא בוצע שיפוע ניקוז במדרגה התחתונה. התרוממות ריצוף בצד דרום. סה"כ שטח כ-90 מ"ר.	הטענה נכונה. יש שיפועים אפסיים ולא תקניים ולעיתים גם הפוכים. היה צורך לקבוע בתוכנית פריסת הריצוף את משטרי השיפועים ואת מידותיהם. יש צורך בפירוק והחלפת מלוא החיפוי.	36,000 ₪
7.8.2	לא בוצע אף מים מתחת לגגון אזור קליניקה – כ-7 מ"ר. כנ"ל מתחת לאדן מעקה.	תוקן טרם ביקור המומחה.	-
7.8.3	חיפוי חוץ: הפרשי מפלסים בין אריחים ליד הקליניקה.	הטענה נכונה – יתוקן במסגרת ההחלפה הכללית.	-
7.9.1	חדר 2: סימני רטיבות בהיקף החדר, נזקים לפרקט ולשיפולים.	הטענה נכונה ויש רטיבות פעילה. יש לאתר את מקור הרטיבות ולתקן את האיטום ההיקפי ככל שיימצא כי משם מקור הרטיבות.
7.9.3	דלת גינה בחדר 2: לא אותרו סימני זיגוג בטיחות על חלק מהזגוגיות.	על הזיגוג התחתון אין חתימה, ולכן על הנתבעת 1 להציג אישור שמדובר בזיגוג ביטחון המתאים לתקינה הרלוונטית. ככל שלא יוצא אישור יש להחליף את הזיגוג.	750 ₪ (ככל ולא יוצג אישור על התאמת הזיגוג התחתון לתקינה הרלוונטית).
7.10.1 – 7.10.4	קליניקה: נזילה ממעבה המזגן ופגיעה בגבס ובפרקט; דלת עץ מתחככת; לא בוצע סף קשיח ביציאה לרחבה; דלת מתכת בכניסה מתחככת בריצוף.	תוקן טרם ביקור המומחה.
8	חדירת רטיבות: סימני חדירת רטיבות אותרו בשטחים נרחבים של הדירה ומעידים על רטיבות קיימת. קיים ליקוי באיטום קורת המסד, חוסר בספי חציצה בפתחים, ליקוי באיטום חלונות ודלתות, שיפועי ניקוז לקויים וליקוי במערכת הביוב. יש לבצע תיקון יסודי באיטום החיצוני, בשיפועי הניקוז להרחקת נגר המים, באיטום הפתחים ובמערכת הביוב. לאחר התיקון יהא צורך בבדיקת מצב הלחות וביצוע ייבוש, במידה ויידרש. לאחר הייבוש יהא צורך בהחלפת פרקטים שנפגעו, תיקוני טיח, רובה וסיוד כללי.	היות והריצוף ההיקפי מוחלף, יש לנצל זאת לצורך ביצוע בדיקת המטרה חיצונית בשילוב סדק תרמי וככל ומתגלות התפשטויות – יש לתקן מקומית (כ-7,500 ₪ למוקד – לא לסיכום בשלב זה).	5,000 ₪ (עלות בדיקת המטרה חיצונית בשילוב סדק תרמי).

33.באשר לטענות התובעים לגבי ירידת ערך בשל גובה דירה נמוך מזה שהובטח להם על-ידי הנתבעים, כתב המומחה בסעיף 9 לחוות הדעת (במ/1), כי אין מקום לקבוע ירידת ערך עקב גובה אזור הסלון והמטבח, שכן התיקון ההנדסי הוא זול יותר וניתן לביצוע. לגבי אזור החדרים כתב המומחה, כי נדרשת הכרעה של בית המשפט האם הגובה המינימלי שהובטח לתובעים רלוונטי גם ביחס אליהם.

34.באשר לקיר העקום, קבע המומחה שנוכח עלות התיקון הנמוכה מירידת הערך, אין מקום לקביעת ירידת ערך.

35.ביחס לנטען לגבי מידות חדר הרחצה, כתב המומחה, שככל והביצוע תואם את תוכניות מעצבת הפנים מטעם התובעים, גב' דורית רגב (צד ג' 1), הרי שאין מקום לבוא בטענה לקבלן (הנתבעת 1), שכן מדובר בשינויי דיירים.

מכל מקום, עלות הפירוק והביצוע החוזר (15,000 ₪) נמוכה מירידת הערך.

36.באשר לחוות דעת המומחה הנוסף מטעם התובעים, מר עופר טולדנו, כתב המומחה, כי הריצוף יוחלף והאיטום של הסכר העליון יטופל לאחר הפירוק. המומחה ציין כי אינו סבור שיש צורך או חובה להתקין תעלות. לגבי מיקום קו הביוב כתב המומחה, כי הוא מסכים עם דברי מר טולדנו, הוא אינו רואה דרך אחרת לפתרון המצב הקיים, וכי עלות התיקון (45,000 ₪) היא בגבולות הסביר, ככל שהיא כוללת את הפירוקים של התגמירים הנדרשים ואת ההשבה שלהם.

37.המומחה כתב בסיפא של חוות דעתוֹ, כי סך עלות תיקון הליקויים, כולל מע"מ ותקורות, היא 165,895 ₪, וכי עלות התיקונים לנתבעת 1, בניכוי המע"מ והרווח הקבלני היא כ-100,000 ₪.

38.מתוך הליקויים שפירט המומחה בחוות דעתוֹ (במ/1), בגין ליקויים שאינם במחלוקת בין הצדדים, הרי שיש לפסוק לתובעים סכום של 25,250 ₪ (סעיפים 7.1.1, 7.1.2, 7.1.4, 7.1.5, 7.1.6, 7.1.8, 7.2.1, 7.2.3, 7.3.1, 7.3.3, 7.3.5, 7.4.4, 7.61, 7.6.2, 7.6.4, 7.9.3 ו-8).

לסכום זה יש להוסיף מע"מ (בשיעור 18% הנוהג כיום) וכן 10% בגין ניהול ופיקוח (סעיף ל"ח בעמ' 9 לחוות דעת המומחה – במ/1). כך שמתקבל הסכום: 32,775 ₪.

לסכום שהתקבל יש להוסיף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעת המומחה (21.4.2022) ועד היום, כך שמתקבל הסכום: 39,673 ₪.

ה – הסוגיות שבמחלוקת

39.אדוּן עתה בטענות הצדדים באשר לליקויים השונים ובאשר לזכאות התובעים לפיצויים בגין ירידת ערך ובגין תיקונים שביצעו בעצמם, וכן בשאלת זכאותה של הנתבעת 1 לבצע את תיקון הליקויים בעצמה.

כן אדוּן בשאלת הפיצוי המוסכם, עגמת נפש והטענה לפיצוי בגין אובדן הנאה ודמי שימוש.

לאחר מכן אדוּן גם בשאלת אחריות הנתבעים 3-2 לנזקי התובעים הנטענים, והאם יש מקום לחייבם ביחד ולחוד עם הנתבעת 1.

לבסוף אדוּן בהודעה לצדדים שלישיים ששיגרו הנתבעים כנגד הצדדים השלישיים, מעצבת הפנים הגב' דורית רגב (צד ג' 1) וחברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ (צד ג' 2).

ה.1 – גובה הדירה

40.בסעיף 2.6 לחלק ב' למפרט הטכני הוגדרה תקרת הדירה כך (המפרט צורף במסגרת נספח 1 לתצהיר התובע – ת/1):

"תקרת גבס תלויה וסינרים בחדר המגורים מתחת לתקרת הבטון בהתאם לתוכנית עיצוב פנים שתאושר מראש על-ידי המוכר."

בסעיף 3.1 בחלק ב' למפרט הטכני נקבע, בין היתר, כי:

"3.1.1גובה הדירה מפני הריצוף עד תחתית התקרה: לא פחות מ 2.70 מ' למעט הנמכות לצורך העברת מערכות והסתרת שלד פלדה;

3.1.2גובה פרוזדור: לא פחות מ 2.20 מ';

..."

41.בעניין גובה התקרה כתב המומחה בסעיף 3(4)(ח) לחוות דעתו (עמ' 6 של במ/1):

"גובה תקרת הבטון נמדד על-ידי ל 2.89 מ'. גובה ההנמכות הכללית נמדד על-ידי ל 2.67-2.68 מ'. גובה ההנמכות באזור הסינרים נמדד על-ידי ל 2.33-2.51 מ'...

אין לי ספק שמה שקבע את גובה מפלס הריצוף הוא משקוף הממ"ד. הקורות הקונסטרוקטיביות מסומנות עוד בתוכניות המכר. מדוע בוצעו כאלו הנמכות (ויש טענות ומספר מהדורות אדריכליות) זו בחירה סובייקטיבית תכנונית כי ניתן היה לבצע הנמכות רק בקווי הספרינקלרים, לתכנן אותם בסמוך לקורות הקונסטרוקטיביות ולהימנע מהנמכה באזור הוויטרינות. הנמכה לצורך שרוולי חשמל וקווי חשמל לא צריכה הנמכות כל כך גדולות. ההנמכה של 20 ס"מ באזור המטבח והסלון ניתנת להגבהה ובכך למעשה תתייתר אי ההתאמה הנטענת של מספר סנטימטרים מצומצם החסרים. זה ידרוש עבודות פירוקים ובנייה של קונס' שלד פחי הפלדה התומכים וכיסוי בסקין גבס שפכטל וצבע מלא. העלות מוערכת על ידי בכ-25,000 ₪."

האמור לעיל מתייחס רק לגובה תקרת חדר המגורים והמטבח. לאחר שהתבקש המומחה להתייחס גם לגובה תקרות חדרי השינה, הוסיף בחוות דעתוֹ המשלימה מיום 18.1.2023 (במ/2):

"הלכה למעשה ומבדיקות/מדידה שביצעתי בדירה גובה הדירה גם בחדרי השינה (במובחן מהשטח הציבורי שבו כבר דנתי בחוות דעתי מ 04/2022) נמדד על-ידי כדלקמן: חדר מס' 1 2.54 מ', חדר מס' 2 - 2.56 מ'. בממוצע הגובה בחדרים הוא 2.55 מ' דהיינו חוסר של 15 ס"מ" (סעיף 10 ב-במ/2).

42.בפרט 2.01 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "תקנות התכנון והבניה") הוגדר "גובה" כך: "המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל". כן נקבע בפרט 2.03 כי גובהו של חדר הנועד למטרה עיקרית לא יפחת מ-2.50 מ'.

הואיל וגובה התקרה בדירה עולה על הקבוע בפרט 2.03 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה, הרי שאין מדובר באי התאמה לתקנות התכנון והבניה. אף אין טענה לאי התאמה לתקן. לטענת התובעים, גובה הדירה אינו תואם למפרט המכר (סעיף 4(א)(1) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"); איל זמיר, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 – פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי (2002), עמ' 259, בעמ' 339-344).

43.נראה, כי גובה של "לא פחות מ 2.70 מ'" בהתאם לסעיף 3.1.1 למפרט מתייחס לדירה כולה, שכן נכתב בתחילת הסעיף "גובה הדירה מפני הריצוף עד תחתית התקרה" (ההדגשה שלי – ס.מ.). אמנם בסעיף 2.6 למפרט הטכני הוגדרה תקרת הדירה כ"תקרת גבס תלויה וסינרים בחדר המגורים מתחת לתקרת הבטון בהתאם לתוכנית עיצוב פנים שתאושר מראש על-ידי המוכר" (ההדגשה שלי – ס.מ.), אולם הדבר בא לבטא כי רק בחדר המגורים הובטח לתובעים ביצוע תקרת גבס בהתאם למפרט.

אציין, כי כשנשאל התובע בעדותו, האם התובעים שילמו תוספת על מנת לחפות את כל התקרה בגבס הוא השיב: "אני זוכר שבחלק מהמקומות שילמנו תוספת, אני לא זוכר אם זה על הכל, ויכול להיות שזה היה חלק מההתחייבות של הקבלן, גם נראה, מוגדר שתקרת הדירה היא תקרת גבס תלויה בחדר המגורים, מתחת לתקרת הבטון" (עמ' 16, לפרוט', ש' 30-28).

44.אוסיף, כי סעיף 3.2 בחלק ב' למפרט כולל "רשימת חדרים וגימורים בדירה ובשטחים המוצמדים לה או המשמשים אותה". בסעיף מפורטים: "חדר המגורים", "חדר שינה הורים", "חדרי שינה", "ממ"ד", "פרוזדור", "מטבח", "חדרי אמבטיה כללי", "חדר שירותים יח' הורים", "חצר", "חדר שירות/כביסה".

מכאן, שהגדרת התקרה כ"תקרת גבס תלויה וסינרים בחדר המגורים מתחת לתקרת הבטון" (סעיף 2.6 למפרט; ההגדשה שלי – ס.מ.) מתייחסת רק לגבי חדר המגורים, שהוא הסלון (עיינו גם בתוכנית שצורפה להסכם (נספח 2 לתצהיר התובע – ת/1; צורפה גם במסגרת נספח א10 לתצהירו של מר גולדמן – נ/1)).

משכך, באשר לשאר שטח הדירה, לרבות חדרי השינה, יש למדוד את גובה התקרה כגובה מפני הריצוף עד לתקרת הבטון, ולא עד לתקרת הגבס שהותקנה בהם לבקשת התובעים.

45.באשר לגובה התקרה בחדרים הסביר המומחה, שהוא לא מדד את הגובה מפני הריצוף ועד לתקרת הבטון, שכן לא היה ניתן למדוד אותו ללא פגיעה בתקרת הגבס שהותקנה (עמ' 27 לפרוט', ש' 36 עד עמ' 28, ש' 4):

"אתה שואל אותי שאלה מאוד תיאורטית, קשה לי מאוד לענות עליה, כי לא מדדתי את החדרים, אני לא יודע בדיוק מה הגובה שם וכמה מרווח יש לי ואיך אני יכול להעביר, ולמה בכלל לעשות תקרת גבס בחדרים, מי צריך את זה? בדרך כלל לא עושים את זה, זה משהו ש ... אני אסיים לענות בבקשה. זה משהו שלא עושים אותו, עכשיו, מישהו שעשה את זה, כנראה עמד לו איזה רציונל תכנוני וביצועי למה הוא עשה את זה, האם גם שם אפשר יהיה לעשות את אותו תיקון פיזי במקום לקבוע ירידת ערך? אני לא יודע, כי אי אפשר למדוד את זה, בשביל למדוד את זה צריך לפתוח את התקרות ולהבין מה יש מעליהן." (ההדגשות שלי – ס.מ.).

מכאן, שאין מקום לקבל את התביעה ביחס לגובה התקרה בחדרי השינה, שכן לא היה באפשרות המומחה למדוד אותו עד לתקרת הבטון. לפיכך, התובעים לא הוכיחו שהגובה מפני הריצוף ועד לתקרת הבטון בחדרים הוא פחות מ-2.7 מ'.

46.אוסיף, שמומחה התובעים מדד את גובה התקרה בחדרי השינה מפני הריצוף ועד לתקרת הגבס, הגם שהיה מקום למדוד את הגובה (כמוסבר לעיל) עד לתקרת הבטון, ומטעם זה לא ניתן להיעזר בקביעותיו לצורך קביעת הגובה בפועל בחדרי השינה (סעיפים 7.4.2, 7.7 ו-7.9.2 לחוות דעת המהנדס עמית זיו שצורפה כנספח ה' לכתב התביעה).

בהיעדר הוכחה של גובה התקרה בחדרים מפני הריצוף ועד לתקרת הבטון, לא ניתן לקבל את הטענה שהגובה נמוך מ-2.70 מ', וזאת במיוחד במיוחד בשים לב לכך שבחדר המגורים מדד המומחה גובה מפני הריצוף ועד לתקרת הבטון של 2.89 מ' (עמ' 6 של במ/1) ולא מן הנמנע שגובה התקרה בחדרים עד לתקרת הבטון אינו שונה במידה משמעותית.

47.לפיכך, יש לדוּן בשאלה האם קיימו הנתבעים את התחייבותם באשר לגובה התקרה בחדר המגורים (הסלון), לגביו הבטיחו לתובעים במפרט הטכני גובה של "לא פחות מ 2.70 מ' למעט הנמכות לצורך העברת מערכות והסתרת שלד פלדה", וזאת מפני הריצוף ועד לתקרת הגבס.

48.כפי שציינתי, באשר לגובה תקרת חדר המגורים (הסלון) כתב המומחה בחוות דעתוֹ (עמ' 6 של במ/1), כי: "גובה תקרת הבטון נמדד על-ידי ל 2.89 מ'. גובה ההנמכות הכללית נמדד על-ידי ל 2.67-2.68 מ'. גובה ההנמכות באזור הסינרים נמדד על-ידי ל 2.33-2.51 מ' ...".

מכאן שיש חריגה של 3-2 ס"מ מהגובה שהובטח בהתאם לסעיף 3.1.1 למפרט – לפיו גובה הדירה לא יפחת מ-2.70 מ' (למעט הנמכות לצורך העברת מערכות והסתרת שלד פלדה) מפני הריצוף ועד לתקרת גבס תלויה (סעיף 2.6 למפרט המתייחס לתקרת חדר המגורים).

49.סטיה של 3-2 ס"מ מהגובה המינימלי שהובטח (2.7 מ') מהווה סטיה של בין 0.74% עד 1.1%.

אכן, צודקים התובעים כי סעיף 7 בחלק א' למפרט (שצורף להסכם המכר), שכותרתו "סטיות קבילות" אינו רלוונטי לענייננו, שכן הוא עוסק בסטיה בשטח הדירה, בשטחים המוצמדים אליה, או המשרתים אותה באופן בלעדי ובמידות האביזרים שבמפרט:

"הסטיות המפורטות להלן הן סטיות קבילות ולא יראו אותן כסטייה ממפרט זה:

(א)סטייה בשיעור של עד 2% בין שטח כמפורט בסעיפים 5 ו-6 ובין השטח למעשה; ואולם לעניין שטחה של גינה תותר סטייה גדולה יותר כמפורט בסעיף 6.6 והערה 4 לעיל.

(ב)סטייה בסיעור של עד 5% בין מידות האביזרים במפרט ומידות האביזרים למעשה."

(כך גם אמר המומחה בעדותו כשנשאל לעניין תחולת סעיף זה לענייננו – עמ' 4 לפרוט', ש' 37 עד עמ' 5, ש' 2).

50.עם זאת, בהסכם המכר (נספח 1 לתצהיר התובע – ת/1) הוראה נוספת באשר לסטיות מן הקבוע במפרט, ולפיה: "ידוע לקונה שייתכנו בבניה שינויים וסטיות קלים של עד 2% מן המידות הנקובות בתשריט ובמפרט ...".

נראה שסעיף זה שאינו עוסק בשטחים (כפי שעסק סעיף 7(א) לחלק א' למפרט), אלא במידות – רלוונטי לענייננו. בסעיף זה הסכימו התובעים שייתכנו סטיות של עד 2% מן המידות הנקובות בתשריט ובמפרט.

כפי שציינתי, הסטיה בגובה התקרה בין פני הריצוף לתקרת הגבס בסלון היא בין 0.74% לבין 1.1% בלבד, דהיינו, פחות מהסטיה המרבית המותרת לפי סעיף 9.2 להסכם המכר (2%), ומכאן שיש לדחות את טענת התובעים באשר לסטיה מן המובטח במפרט לגבי גובה התקרה בחדר המגורים.

51.אעיר, כי נתתי דעתי לטענת התובעים, לפיה בהתאם לפסק הדין בע"א (מחוזי י-ם) 68/85 סולל בונה בע"מ נ' ברקן (18.12.1985) כל סטיה ממידות גובה תקרה – אינה מותרת.

אולם, עיון בפסק הדין מעלה, שמדובר בסטיה ממידת המינימום הקבועה בתקנות התכנון והבניה ביחס לגובהה של תקרה – 2.50 מ':

"... יתכן מצב שגובהה של דירה לא יהיה סטיה מהמפרט אך יחשב לסטיה מתקנות בניה – ולהיפך. ומכאן, אף אם הסטיה בקטע שבין 2.50 מטר ל-2.45 מטר לא נחשבת כסטיה מהמפרט – הרי זאת סטיה מתקנת בניה והינה אי-התאמה לפי חוק המכר" (שם, בעמ' 14 לפסק הדין).

בענייננו, כאמור, אין מדובר בסטיה מהתקנות, שכן גובה הדירה גבוה מ-2.50 מ', אלא בסטיה מהקבוע במפרט (2.70 מ'), לגביה יש הוראה בדבר סטיה מותרת בסעיף 9.2 להסכם המכר. לפיכך, אין באמור בפסק הדין בעניין זה כדי לשנות ממסקנתי.

52.הואיל והצדדים הקדישו חלק נכבד מסיכומיהם לסוגיית גובה התקרה, מעבר לזה שפירטתי לעיל, אתייחס גם לעניינים שעלו בסיכומי הצדדים, הגם שמדובר בבחינת למעלה מן הנדרש לצורך הכרעה בסוגיה.

53.בתצהירו כתב התובע, כי בטרם שהם (התובעים) רכשו את הדירה, הם נדהמו לגלות כי ממ"ד הדירה נבנה כך שמפלס הרצפה בו גבוה בחצי מטר ממפלס רצפת הדירה המיועדת (סעיף 40 לתצהירו – ת/1). לדבריו, הנתבעים הבטיחו להם, שתבוצע חציבה בקרקעית הממ"ד לצורך השוואת מפלס קרקעית הממ"ד למפלס הרצפה המיועד ביתר הדירה, ובשל הבטחה זו הם חתמו על הסכם המכר (שם, בסעיף 41).

לטענת התובע, חרף הבטחת הנתבעים, נוצק מפלס רצפת הדירה באותו מפלס בו נוצקה רצפת הממ"ד (שם, בסעיף 46). התובע טען בתצהירו, שאילו הם היו יודעים מה יהיה גובה הדירה בפועל – הם לא היו מתקשרים בהסכם המכר מלכתחילה, אולם בלית ברירה, הם הגישו תוכניות מעודכנות התואמות את המצב שנכפה עליהם (שם, בסעיף 53). על דברים אלה חזר התובע בעדותו (עמ' 32 לפרוט', ש' 20-15; וכן עמ' 33 לפרוט', ש' 5-4).

54.דברים דומים כתבה בתצהירה גם מעצבת הפנים, גב' דורית רגב (צד ג' 1), לפיהם הנתבעים הבטיחו כי מפלס רצפת הממ"ד יושווה למפלס יתר הדירה המיועד (סעיף 21 לתצהירה – נ/4), אולם בפועל רצפת הדירה נוצקה בגובה מפלס רצפת הממ"ד בניגוד למובטח (שם, בסעיף 22), ועקב כך היא נאלצה לערוך תוכנית תקרות מתוקנת, שכן לדבריה, במצב שנוצר לא יהיה ניתן לעמוד בגובה שהובטח מלכחתחילה על-ידי הנתבעת 1 (שם, בסעיף 23).

על דברים אלה חזרה גב' דורית רגב בעדותה (עמ' 76 לפרוט', ש' 9-2). עם זאת הוסיפה גב' דורית רגב, כי בסופו של דבר דווח לה במייל שהורידו את גובה סף הממ"ד ב-13 ס"מ (שם, ש' 28-21; עיינו גם בהודעת הדואר האלקטרוני ששלח מר גולדמן לתובעת ביום 3.12.2016 (נ/3), בה נכתב: "... כפי שהובטח, הנמכנו את מפלס דלת הממ"ד הקובעת את מפלס הריצוף, בכ-13 ס"מ").

55.המומחה אישר שמה שקובע את גובה הריצוף של הדירה הוא גובה תחתית משקוף הממ"ד: "... שמרגע שקיבעו את המשקוף של הממ"ד, זה מה שהכתיב כבר מעתה ועד אילך גם את הגובה בתוך הממ"ד וגם את הגובה בתוך הריצוף של הדירה" (עמ' 3 לפרוט', ש' 19-17).

56.בעקבות זאת טוענים התובעים כי מר גולדמן, הנתבע 2, שיגר אליהם ביום 13.11.2016 הודעת דואר אלקטרוני בה נכתב: "בהמשך לסיור שלכם ביום שישי אני רוצה להבהיר שגובה הדירה פרט לאזור הקורת פלדה ובמקומות שהוגדר בתוכנית יהיו יותר מ 270. ביציאה לגינה נדאג לפתח נטו תקני של כ 200 סמ" (נספח 12 לתצהיר התובע – ת/1; הודעה זו צורפה גם כנספח 7 לתצהירה של גב' רגב – נ/4).

57.מר גודלמן טען בעניין זה, כי יציקת רצפת הממ"ד ורצפת הדירה נעשו בהתאם לתוכנית של הקונסטרוקטור (עמ' 83 לפרוט', ש' 29-19).

לדבריו, טענת התובעים באשר להבטחה להנמכת רצפת הממ"ד אינה סבירה ואינה הגיונית, שכן לא ניתן לפרק את בטון רצפת הממ"ד, אלא כל שניתן לעשות הוא להנמיך את מפלס הריצוף כמה שיותר (עמ' 85 לפרוט', ש' 8-1). לדבריו, הנתבעים פנו ליצרנית דלת הביטחון בבקשה לפתרון להנמכת סף דלת הממ"ד, ולדבריו: "[ו]באמצעותם חתכנו את החלק התחתון של הדלת, והנמכנו את סף הדלת, זה סף הדלת ... רצפת הבטון שנוצקה בממ"ד, לא נגענו בה כהוא זה" (עמ' 130 לפרוט', ש' 39-36).

58.נראה כי השיקול העיקרי שהכתיב את שיעור הנמכת התקרה בחדר המגורים היה הסתרת קורות הפלדה התומכות בתקרה.

בעניין זה העיד מר גולדמן (הנתבע 2), כי דירת התובעים היא הדירה היחידה בבניין בה קיימות קורות פלדה, שהיה הכרח להוסיפן "בגלל שהיא נוצרה במפלס המחסנים למעשה שהיו בבניין המקורי, אז נדרשו חיזוקים" (עמ' 73 לפרוט', ש' 28-27), כן הוסיף כי "הדירות הנוספות שנבנו, נבנו על גג המבנה, אז הם כבר הסתמכו על מערכת קונסטרוקטיבית אחרת ..." (שם, ש' 31-30).

לדברי מר גולדמן, התקרה בוצעה כפי שבוצעה בשל שיקולים עיצוביים של התובעים ושל גב' דורית רגב (עמ' 77 לפרוט', ש' 3-1; דברים דומים כתב מר גודלמן בתצהירו – נ/1 בסעיף 29.14).

לדבריו: "האדריכלית רגב תכננה אותה מלכתחילה לטעמם, כבר תוכנית עיצוב הפנים הייתה קיימת, החיזוקי פלדה כבר היו קיימים ונתנו, בעצם נתנו לאדריכלית רגב ולדיירים מגרש פתוח לשחק בו" (עמ' 86 לפרוט', ש' 3-1; דברים דומים כתב מר גולדמן בסעיף 29.21 לתצהירו – נ/1).

59.מי שתכננה את הנמכת התקרה בחדר המגורים היא גב' דורית רגב, ועל כך אין חולק. באשר לסיבות להנמכת התקרה הסבירה גב' דורית רגב בעדותה:

"תראה, הרלסים קיימים, הגובה שלהם קיים, מיזוג אוויר, קיבלנו הנחיות מאיש מיזוג אוויר, הוא אמר לנו כמה הוא צריך לצורך השרשורים שלו, כמה צריך להנמיך, לפי הבקשות, לפי הרלסים ולפי איש מיזוג האוויר נעשו פה ההנמכות, למעט, למעט ההנמכה הזו בסלון שהם דיברו על קטע שאפשר היה לעשות רק רלס ולא להנמיך את הכל." (עמ' 84 לפרוט', ש' 8-4)

גב' דורית רגב טענה, כי היא לא זו שתכננה את מיקום המתזים וצנרת החשמל, אלא רק נאמר לה היכן לבצע הנמכה לצורך העברתם (עמ' 82 לפרוט', ש' 5-1). בתצהירה הוסיפה, כי בהנמכת התקרה הועברה גם תשתית מיזוג אוויר הדורשת מקום רחב יותר מאשר קווי חשמל, כשהיא מצרפת תמונות של ההנמכות שבוצעו (סעיף 25 לתצהירה של גב' רגב – נ/4).

60.אציין, כי מן התמונות שצורפו במסגרת נספחים ג'1-ג'2 לתצהירו של מר גולדמן (נ/1) וכן מהתמונות שצורפו לתצהיר התובע (נספח 18 של ת/1) ניתן להבחין בכך שקונסטרוקציית תקרת הגבס עוברת במרחק קטן מאוד מקורת הפלדה.

61.גב' דורית רגב הסבירה כי ממועד החתימה על ההסכם ואילך היא הוציאה שלוש גרסאות של תוכניות לתקרות (עמ' 49 לפרוט', ש' 39-37).

את הצורך בשינויים בתוכניות התקרות היא הסבירה כך: "בדיוק, הייתה תוכנית ראשונה, שלפי התוכנית הזו עשיתי תוכנית תקרות ראשונה, ואז הגענו לשטח, ראינו את האילוצים של הרלסים, את המיקומים שלהם, הייתה תוכנית שנייה, ואז באה תוכנית שלישית בגלל הגובה שלא היה מדויק" (עמ' 50 לפרוט', ש' 9-7). בהמשך הוסיפה גב' דורית רגב: "זה מה שתיקנתי בשטח, אחרי שהיינו בשטח וראינו את מיקום הקורות, אז באה ורסיה 2 של התקרות, ואחרי שבדקנו את הגובה באה ורסיה שלוש. יש שלוש אלטרנטיבות" (עמ' 52 לפרוט', ש' 3-1). לדבריה, עדכוני התוכנית היו בהתאם "למצב בשטח ולא דרישות נוספות של משפחת פטרוניוס" (עמ' 53 לפרוט', ש' 1).

62.לדברי גב' דורית רגב:

"על מנת להעביר את מיזוג האוויר, השרשורים היו אמורים להיות יותר נמוכים מגובה הקורה, זאת אומרת, הקורה הייתה משהו כמו שלושים ס"מ, עשרים ומשהו ס"מ ומיזוג האוויר עוד שלושים, זה הוריד לנו את גובה התקרה למשהו מאוד מאוד נמוך, ואז בייעוץ עם איש מיזוג האוויר, הוא אמר, תקשיבו, אנחנו לא נעשה את הסטריפ הזה באמצע הסלון, אנחנו פשוט נעשה את זה אנכי בצד שיזרוק לכיוון הסלון ואז תוכלו את התקרה הזו להצמיד לקורה מבלי צורך להוריד את ההנמכה לנמוכה יותר..." (עמ' 56 לפרוט', ש' 23-17).

ובהמשך עדותה:

"ש: אז עכשיו, רק שנבין, אז בעצם את אומרת שתקרת הגבס בסלון, בסופו של דבר היא נבנתה בגובה שבו היא נבנתה,

ת: לפי הקורה.

ש: רק על מנת להסתיר את קורת הפלדה שעומדת שם.

ת: נכון מאוד.

ש: לא מתוך אילוץ של המיזוג.

ת: לא לא לא, פה זה רק הקורה." (ההדגשה שלי – ס.מ.).

63.כן הוסיפה גב' דורית רגב בעדותה: "... אין סיבה שתרוץ קורה באמצע הסלון וזו הסיבה ... שלקחנו את הקורה ועד לויטרינה יציאה, הנמכנו את כל האזור הזה, על מנת שזה יהיה יותר אסתטי בלבד" (עמ' 57 לפרוט', ש' 27-25).

לדברי גב' דורית רגב היא לא כיסתה רק את הקורה שעוברת בסלון, שעליה ידעו התובעים טרם חתימת ההסכם (ראו דברי התובע בעמ' 10 לפרוט', ש' 17-16), אלא הנמיכה את כל התקרה, שכן התובעים "לא רצו קורת גבס באמצע הסלון, זה משהו שעיצובית הוא פחות יפה, פחות נכון, מבחינתם בטוח, וזו הסיבה שהנמכנו שם" (עמ' 58 לפרוט', ש' 12-10).

עוד אמרה גב' דורית רגב: "לקוחותיי לא היו מוכנים שיהיה להם רלס ברזל חשוף באמצע הסלון ומבחינתם הם צודקים, הם קנו דירת יוקרה, הם רצו שהכל יהיה יפה, נקי" (עמ' 58 לפרוט', ש' 5-3).

64.מכאן, שניתן היה להסתפק בהנמכת התקרה רק באזור קורת הפלדה ולא להנמיך את התקרה בכל חדר המגורים. לדברי גב' דורית רגב התקרה הונמכה בכל חדר המגורים, לא בגלל שהיה אילוץ בכל שטח תקרת חדר המגורים, אלא בשל שיקולי עיצוב, משום שהתובעים לא רצו קורת גבס בסלון.

65.התובע אישר כי כל מה שעשתה גב' דורית רגב נעשה בתיאום איתו ואין לו טענות כלפיה (עמ' 15 לפרוט', ש' 3-1; עיינו גם בדבריו בסעיף 64 לתצהירו – ת/1). כן אישר התובע כי הוא ידע על קורות הפלדה בסלון (עמ' 10 לפרוט', ש' 17-16).

בנוסף, אישרה גב' דורית רגב כי התובעים נכחו בפגישות רבות ואישרו כל תוכנית שנשלחה לנתבעת 1 (עמ' 53 לפרוט', ש' 21-18). גב' דורית רגב אישרה כי התקרות בוצעו לפי התוכניות שאישרו התובעים (עמ' 54 לפרוט', ש' 14-13).

66.מכאן, שהנמכת התקרה בחדר המגורים נעשתה כפי שנעשתה, בהתאם להעדפותיהם העיצוביות של התובעים. כמובן, שזו זכותם המלאה להעדיף עיצוב תקרה בו לא נראות קורות הפלדה התומכות בתקרה.

יחד עם זאת, במצב דברים זה הם אינם יכולים לבוא בטרוניה לנתבעים באשר לגובה התקרה שנוצר, שעה שהם היו מוּדעים לקיומן של קורות הפלדה, וניתן היה לכסות בגבס רק את קורות הפלדה ולא את כל שטח תקרת הסלון, ושעה שהם אישרו את תוכנית התקרות כפי שבוצעה בפועל.

67.אזכיר כי סעיף 3.1.1 למפרט קבע שגובה הדירה יהא "לא פחות מ 2.70 מ' למעט הנמכות לצורך העברת מערכות והסתרת שלד פלדה". דהיינו, גובה התקרה מתייחס לגובה תקרת חדר המגורים מפני הריצוף ועד לתקרת הגבס, למעט הנמכות לצורך הסתרת קורות הפלדה והעברת מערכות (כגון: מתזים, חשמל ומיזוג אוויר). מעת שבחרו התובעים לא רק להסתיר את המערכות שהועברו בתקרה ואת קורות הפלדה, אלא ליצור תקרה (מונמכת) בגובה אחיד, וזאת משיקולים עיצוביים גרידא, לא ניתן לקבוע כי הנתבעים לא עמדו בתחייבותם באשר לגובה התקרה בחדר המגורים.

זאת ועוד, כפי שקבעתי לעיל, הגובה בפועל, הנמוך ב-2 עד 3 ס"מ מהגובה המינימלי שהובטח (2.7 מ'), מהווה סטיה בשיעור מותר לפי סעיף 9.2 להסכם המכר.

68.בנסיבות אלה מסקנתי היא כי יש לדחות את התביעה בכל הנוגע לגובה תקרת הדירה.

ה.2 – ליקויים בריצוף ואיטום רחבת הכניסה

69.לטענת התובעים לא בוצעו שיפועי ניקוז מספקים בכל שטח החצר, וקיים אף שיפוע הפוך ונביעת מים באזור המדרגות (בחוות דעת מומחה התובעים נקבע כי עלות החלפת 90 מ"ר ריצוף היא 54,000 ₪).

מוסיפים התובעים וטוענים (בסעיף 64 לסיכומיהם), כי מהצעת מחיר שקיבלו לאחרונה לתיקון הריצוף ברחבת הכניסה, התברר שעלות התיקון גבוהה בהרבה מזו שקבע מומחה בית המשפט ועומדת על כ-170,000 ₪.

70.מנגד טוענים הנתבעים, כי המומחה קבע עלות להחלפת כל הריצוף (דהיינו, 125 מ"ר), בעוד מומחה התובעים טען שיש להחליף רק 90 מ"ר, ולכן יש לחייבם, לכל היותר, בתשלום של 26,000 ₪ (התאמת הסכום שקבע המומחה לשטח של 90 מ"ר בלבד). לטענתם, מאז קיבלו התובעים את הדירה עברו לא פחות משבעה חורפים, בהם לא חדרו מים לדירה, ממצא הסותר את קביעת המומחה לפיה קיימים שיפועים הפוכים (מה עוד שהתקינה בעניין זה אינה רשמית ולכן אינה מחייבת). זאת ועוד, החלפת הריצוף עלולה לפגוע באיטום שמתחת לשכבת הריצוף.

כן טוענים הנתבעים, כי האזור העיקרי בו השיפוע לא היה מספק הוא האזור בו התקינו התובעים מזרקה שפורקה בסופו של דבר. לטענת הנתבעים, אין לחייבם בנסיבות אלה בפיצוי כלשהו בגין ריצוף החצר.

מוסיפים הנבעים, שככל והם יחויבו בפיצוי התובעים לגבי ריצוף החצר, הרי שיש לקבל בעניין זה את ההודעה לצד שלישי שהגישו כנגד גב' דורית רגב.

71.ראשית אציין, כי הנתבע 2, מר גולדמן, אישר בעדותו כי השיפועים בריצוף החצר אינם תקינים, עם זאת הוא הוסיף ואמר: "אני לא אמרתי שהשיפועים תקינים, אני רק אומר שברמת הפרקטיקה אין שם בעיה" (עמ' 100 לפרוט', ש' 34).

72.בעניין הטענה לשיפועים שאינם תקינים בריצוף החצר כתב המומחה (בסעיף ל' לחוות הדעת - במ/1):

"הטענה נכונה יש שיפועים אפסיים ולא תקנים ולעיתים גם הפוכים. אכן תוכניות האדריכלית לא מסמנות כל שיפוע אבל איני מצליח להבין כיצד מבצעים חיפוי כל כך גדול בשיפוע אפסי ומתפלאים מהתוצאה. מסכים כי היה צורך לקבוע כבר בתוכניות הפריסה את משטרי השיפועים ואת מידותיהם. אין מנוס מפירוק והחלפת מלוא החיפוי. העלות מוערכת ב-36,000 ₪."

73.לעניין אי-תקינות השיפועים בריצוף החצר אמר המומחה בעדותו:

"יש דרישות מינימום בתקינה מה צריך להיות שיפועי הריצוף, הם קיבלו תוכנית לביצוע שבה אין ציון לא של שיפועים ולא של הנחיות ביצוע, יש רק תוכנית פריסה איך להניח את הריצוף ונראה שמה שביצעו תואם את התוכנית ככתבה וכלשונה." (עמ' 5 לפרוט', ש' 26-24).

74.כשנשאל המומחה האם המצב כרגע מספיק טוב, שכן אין אינדיקציה שמים חודרים עוד, הוא השיב: "אני חושב שצריך להגיע למצב של ריצוף תקין, לא חצי תקין, לא קרוב לתקין, לא כמעט תקין, לא תקין באזור אחד כמעט ובאזור אחר קצת כמעט פחות, ריצוף זה או תקין או לא תקין" (עמ' 21 לפרוט', ש' 18-16).

דבריו אלה של המומחה מקובלים עליי במלואם, ואני מאמצת את קביעותיו בעניין זה כי מצב שיפועי הריצוף בחצר אינו תקין ולכן נדרשת החלפת הריצוף.

75.אציין, כי המומחה התייחס לעניין המזרקה שהוסיפו התובעים, והוא אמר בעניין זה כי קיום המזרקה אינו מהווה טעם לאי-ביצוע שיפועים כנדרש (עמ' 22 לפרוט', ש' 36-30).

76.הנתבעים טענו כי התקן לעניין הריצוף אינו רשמי ואינו מחייב, אולם בחקירתו הארוכה של המומחה לא הציגו לו שאלה בעניין. זאת ועוד, הנתבעים שיגרו למומחה 7 שאלות הבהרה רק בנושא ריצוף החצר (סעיף 11 לשאלות ההבהרה מיום 5.6.2022), אך גם בהם לא הציגו למומחה שאלה בעניין. כך גם באשר לטענתם לחשש מפגיעה באיטום מתחת לריצוף, שאף אותה לא הציגו בפני המומחה. לפיכך, אני דוחה טענות אלה של הנתבעים.

77.לעניין היקף הריצוף שיש להחליף, טוענים הנתבעים כי יש להחליף רק 90 מ"ר כפי שכתב מומחה התובעים בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, בעוד המומחה מטעם בית המשפט כתב שיש להחליף את מלוא הריצוף (125 מ"ר).

אציין, כי כאשר נאמר למומחה, כי מומחה התובעים כתב להחליף 90 מ"ר ריצוף בחצר, בעוד הוא כתב להחליף את כל הריצוף בעלות 36,000 ₪, השיב המומחה שאילו תתקבל הטענה שיש להחליף רק 90 מ"ר העלות תהיה כ-26,000 ₪ (עמ' 18 לפרוט', ש' 34-24).

78.יחד עם זאת, המומחה לא אישר כי אכן ניתן להסתפק בהחלפת 90 מ"ר בלבד מן הריצוף, ובתשובה לשאלה 11.4 לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעים הוא השיב (השאלות והתשובות הוגשו לבית המשפט ביום 1.7.2022), כי יש לבצע החלפה של "מלוא המשטח לא מצאתי שאפשר לבצע תיקונים מקומיים".

79.זאת ועוד, בהחלטה שניתנה בסיום ישיבת קדם המשפט מיום 29.9.2022, קבעתי: "הנתבעת תבדוק האם יש לה במלאי ריצוף זהה לזה שהותקן בחלק ההיקפי של הדירה ו/או האם ניתן להזמין ריצוף כזה". אולם, ביום 6.12.2022 הודיע ב"כ הנתבעים, כי לדעתם לא ניתן לרצף את החצר בשיפוע אחר, וביום 21.3.2023 הודיעה הנתבעת 1, כי החליטה שלא לבצע שינויים בעבודות הריצוף בחצר שכן לטעמה אין בעיה הנדסית של היקוות מים.

בנסיבות אלה, משלא הוכח כי יש ברשות הנתבעת ריצוף זהה, ממילא לא ניתן לבצע החלפה חלקית של הריצוף. זאת בנוסף לקביעת המומחה, לפיה יש להחליף את מלוא המשטח שכן לא ניתן לבצע תיקונים מקומיים.

80.ודוק: דברי המומחה בעניין החלפת 90 מ"ר בלבד, היו רק "לו תתקבל הטענה שיש לפסוק לתובעים רק לפי תשעים מטר" (דברי המומחה בעמ' 18 לפרוט', ש' 24). משאיני מקבלת את הטענה כי ניתן לבצע תיקון חלקי בלבד, הן בגלל שהנתבעים לא הצביעו שקיים ריצוף זהה לזה הקיים בחצר דירת התובעים, והן ובעיקר בשל קביעת המומחה לפיה לא ניתן לבצע תיקונים מקומיים בלבד, יש להחליף את מלוא שטח הריצוף.

81.אמנם נאמר למומחה על-ידי ב"כ התובעים כי שטח הגינה הוא כ-200 מ"ר, ולכך התנגד ב"כ הנתבעים וטען כי השטח הוא 125 מ"ר בלבד, ובסופו של דבר אמר המומחה כי הוא חישב את העלות לפי מחיר של 300 ₪ למטר רבוע (עמ' 6-5 לפרוט').

ואולם, בהתאם לסעיף 6 בחלק א' במפרט (צורף במסגרת נספח 1 לתצהיר התובע - ת/1):

"6.1 משטחים מרוצפים בגינה: 110 מ"ר

...

6.5 גינה מוצמדת לדירה: יש. כ-125 מ"ר כולל כל השטחים."

מכאן, שקביעת המומחה לריצוף כ-120 מ"ר מחצר הגינה, היא סבירה, הגיונית ומתיישבת עם שטח הגינה בהתאם למפרט.

82.אציין, כי התובעים עתרו בכתב התביעה לפיצוי בסך 54,000 ₪ בגין רכיב זה, כך שקביעת המומחה (עלות החלפה של 36,000 ₪), הגם שהיא מתייחסת לשטח גדול יותר מזה שלגביו נכתב בחוות דעת מומחה התובעים, הרי היא פחותה מהסכום שנתבע ברכיב זה, ולכן איני רואה כל מניעה מלאשר את קביעת המומחה מטעם בית המשפט.

83.יחד עם זאת, אני דוחה את טענת התובעים בסיכומיהם לפיצוי בסך של 170,000 ₪, בשל עלות תיקון גבוהה יותר שהתבררה להם לאחרונה, כנטען, שכן המומחה כלל לא נשאל בעניין - לא במסגרת שאלות ההבהרה ששיגרו התובעים למומחה ביום 4.5.2022 ולא במסגרת עדותו בפני בית המשפט.

84.לפיכך, בגין ליקויים בריצוף החצר יש לפסוק לזכות התובעים פיצוי של 36,000 ₪, בהתאם לקביעת המומחה.

לסכום זה יש להוסיף מע"מ (בשיעור 18% הנוהג כיום) וכן 10% בגין ניהול ופיקוח (סעיף ל"ח בעמ' 9 לחוות דעת המומחה – במ/1). כך שמתקבל הסכום: 46,728 ₪.

לסכום שהתקבל יש להוסיף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעת המומחה (21.4.2022) ועד היום, כך שמתקבל הסכום: 56,563 ₪.

ה.3 – ליקויים במערכת הביוב והתיקונים שביצעו התובעים במערכת זו

85.בתצהירו (ת/1) מתאר התובע שלושה אירועי הצפת ביוב:

האחד – מיום 1.6.2016, בגינו נגרמה רטיבות לכל מתקני הדירה, הפרקט ניזוק והטיח על הקירות החל מתקלף ונופל ממקומו (סעיפים 84-83 לתצהירו – ת/1). בעקבות זאת כתב התובע, כי בוצעה שוחה בחצר עם מנגנון אל-חזור על-ידי צד ג' 2 שפעלה מטעם הנתבעת 1. לטענתו, השוחה לא ביצעה את תפקידה, שכן התרחשו הצפות ביוב גם לאחר מכן. השוחה הפיצה ריח לא נעים וכן חרקים יצאו ממכסה השוחה (סעיפים 86-85 לתצהיר).

השני – מיום 30.9.2017, בעקבותיה בוטלה השוחה שבוצעה לאחר ההצפה הראשונה, ובוצעה שוחה אחרת בחצר שליד הממ"ד, וכן שוּנה תוואי הצנרת מן המרפסת ליד הממ"ד לכיוון השביל המשותף של הבניין (סעיפים 88-87 לתצהיר התובע – ת/1).

השלישית – מיום 10.11.2017, שבעקבותיה פורק המפל בתוך שוחת הביוב של העירייה.

86.בתצהירו (סעיפים 63-61 של נ/1) טען מר גולדמן כי ידוע לו על שתי הצפות ביוב בלבד:

האחת – שנגרמה לדבריו עקב סתימה שנבעה מקיומם של מגבונים במערכת הביוב, סתימה שתוקנה על-ידי צד ג' 2.

השניה – כחודשיים לאחר מכן, בעקבותיה פעלה הנתבעת 1 מיידית בשיתוף צד ג' 2, ובעקבותיה בוצע תיקון מקיף למערכת הביוב על-ידי הרמת הריצוף, שיפור קו הביוב והוספת בריכות ביוב. בעניין ההצפה השניה הוסיף מר גולדמן בעדותו, כי בעקבות הצפה זו, תוכנן מחדש (על-ידי צד ג' 2) שינוי בקו הביוב, כאשר התיקון הושאר פתוח על מנת לבדוק האם הוא מתפקד כנדרש, ורק לאחר מספר ימים לבקשת התובעים הם סגרו את הריצוף וסידרו את החצר (עמ' 113 לפרוט', ש' 26-22).

87.לדברי מר גולדמן (בסעיף 65 לתצהירו - נ/1), בחודש אפריל 2018 התלוננו התובעים על מים עומדים בבריכה החיצונית שהותקנה במרפסת הממ"ד, אך לטעמו הדבר לא הצביע על ליקוי נוסף במערכת הביוב, ולדבריו התובעים לא התלוננו יותר ביחס למערכת הביוב עד להגשת התביעה.

הנתבעים הכחישו כי התובעים הודיעו להם על הצפת ביוב שלישית.

88.בסיכומיהם טענו הנתבעים (בסעיף 86), כי לא הוכח צורך בתיקון כלשהו בביוב לאחר התיקון שבוצע לאחר ההצפה השניה, וכי התובעים לא דיווחו על הצפה נוספת, כאשר את המייל בעניין (לגבי ההצפה השלישית), כך לפי הנטען, שלחו התובעים לעצמם (עיינו גם בסעיף 83 לסיכומי הנתבעים).

89.איני מקבלת את טענת הנתבעים בנקודה זו, שכן התובעים הוכיחו ששלחו הודעת WhatsApp לנתבע 2, מר גולדמן, בעניין הצפת הביוב השלישית. הודעת WhatsApp זו מיום 10.11.2017 (מועד ההצפה השלישית) צורפה במסגרת נספח 30 לתצהיר התובע (ת/1). להודעה זו צורפו תמונות המעידות על אירוע ההצפה.

זאת ועוד, בהעתק ההתכתבות שצורפה לתצהירו של הנתבע 2, מר גולדמן (נספח י'6 לתצהירו – נ/1), ניתן לראות את תחילת ההודעה מיום 10.11.2017 וחלק קטוע של התמונות ששלחו התובעים, אך התכתבות זו קטועה בנספח זה שצורף לתצהירו של מר גולדמן (עמ' 156 לראיות התובעים).

מכאן, שהוכח כי התובעים הודיעו למר גולדמן על ההצפה השלישית.

90.התובע העיד כי הנתבע 3, מר ירון גולן, היה מוּדע לכך שהתיקון בעקבות ההצפה השניה לא פתר את הבעיה, כשלדבריו:

"... היינו אז במצב שאחרי ההצפה השלישית, שנעשה איזשהו תיקון מטעם הנתבעים, תיקון שכלל פירוק של המפל בכניסה לביוב... בזמן שהם עשו את התיקון היה איתי ירון וראינו איך המים שחוזרים מכיוון הביוב לכיוון הדירה, כלומר אתה רואה שהתיקון לא עובד, יש בעיה יסודית שהיו צריכים לטפל בה, היה כשל רציני שלא טופל, ואז הבנו שכנראה שנצטרך לעשות קודם כל הערכה... לבדוק בדיוק מה, מה הבעיה ולתקן אותה, וכיוון שעוד לא עשינו את התיקון, הבנו שאנחנו פה על פצצת זמן מתקתקת מתי תהיה הרטיבות הבאה ... ירון אמר לי שתראה, זה מה שאנחנו יודעים לעשות, זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות..." (עמ' 44 לפרוט', ש' 12-2; ההדגשה שלי – ס.מ.).

כן העיד התובע בהמשך:

"אחרי התיקון השלישי שבו פורק המפל וירון היה נוכח על ידי, ראינו שהמים חוזרים חזרה מכיוון הביוב לכיוון הדירה, אמרתי לירון, ירון, נראה לך תקין שאנחנו רואים את הדבר הזה? ירון אמר לי זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות, לא נראה לך, תביא מישהו אחר לעשות את זה, ככה הוא אמר." (עמ' 58 לפרוט', ש' 12-9; ההדגשה של – ס.מ.).

מר ירון גולן, שהוא הנתבע 3, לא הגיש תצהיר מטעמו (וגם לא העיד מטעם הנתבעים) על מנת לסתור את דברי התובע, למרות שהטענה נטענה במפורש בסעיף 96 לתצהיר התובע: "... ועל כך נענינו, מפי הנתבע 2, אינג' ירון גולן, כי אנו מוזמנים לפעול לתיקון הליקויים בעצמנו, ובלשונו של הנתבע 3 - 'זה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות'".

91.הואיל ועדות התובע הייתה מהימנה עלי, ומשעה שהנתבע 3, שהוא בעל דין בתיק, ולו יוחסו דברי התובע בנקודה זו, לא הגיש תצהיר בעניין ולא העיד כדי להפריך את דברי התובע, הרי שאני מקבלת את עדות התובע, לפיה נאמר לו על-ידי הנתבע 3, כי הנתבעים מיצו את יכולותיהם לתיקון הבעיה וכי התובעים יכולים לפעול על מנת לתקן את הבעיה בעצמם.

92.מר גולדמן הפנה בתצהירו לבדיקות שערכה חברת SYSTEM, לפיהן מערכות הביוב, השרברבות וכיבוי האש שהותקנו בפרויקט נמצאו תקינות לחלוטין (סעיף 64 לתצהירו – נ/1), כשהוא מצרף שני נספחים בעניין:

האחד – נספח ט' לתצהירו שהוא תעודת בדיקה מאת חברת SYSTEM של מערכת השרברבות והביוב של הבניין מיום 8.12.2016. לפי תעודה זו: "מערכת ביב הבניין מתאימה לדרישות התקנים המפורטים בסעיף 3 'מהות הבדיקה'." כן צוין בהערות בתעודת הבדיקה: "חלקי מערכת ביב הבניין כוסו לפני הבדיקה. נערכה בדיקה חזותית של החלקים הגלויים בלבד".

השני - נספח ט1 לתצהירו שהוא תעודת בדיקה נוספת של חברת SYSTEM בדבר "מערכת נקזים ודלוחים בתוך המבנה". בתעודה נכתב: "מערכת נקזים ודלוחים בתוך המבנה מתאימה לדרישות התקנים המפורטים בסעיף 2 'מהות הבדיקה'." גם בבדיקה זו צוין כי חלקי המערכת כוסו לפני הבדיקה, ולכן נערכה בדיקה חזתותית של החלקים הגלויים בלבד.

תעודות אלה אינן מסייעות לנתבעים ואינן מצביעות על היעדר בעיה במערכת הביוב, שכן בתעודות נכתב מפורשות, כי הן מתייחסות לבדיקה חזותית של החלקים הגלויים בלבד, כאשר חלקים מהמערכות שנבדקו כוסו טרם הבדיקה ולא ניתן היה לבדוק אותם. כמו כן, שלושת אירועי הצפת הביוב בתוך פרק זמן קצר יחסית בדירה חדשה – אינם מתיישבים עם מערכת ביוב תקינה.

93.התובעים טענו כי פנו בעניין למר עופר טולדנו מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, שמצא ליקויים במערכת השפכים והאיטום (סעיפים 111-109 לתצהיר התובע - ת/1).

התובעים תיקנו לאחר הגשת התביעה ליקויים אלה, כאשר הם צירפו חשבוניות (מאת חברת לברון הנדסה בע"מ) להוכחת עלות התיקונים במסגרת נספח 32 לתצהיר התובע – ת/1.

94.המומחה התייחס בחוות דעתוֹ (עמ' 10 של במ/1) לדברים שכתב מר עופר טולדנו וסבר כי טענותיו נכונות:

"הטענות של מומחה התובעים נכונות. איני רואה דרך אחרת לפתור את המצב שקיים ללא ביצוע הפירוק הכולל וההתקנה החוזרת התקינה. הערכת העלות (45,000 ₪) נראית לי בגבולות הסביר ככל והאי כוללת את הפירוקים של התגמירים הנדרשים ואת ההשבה שלהם."

כן העיד המומחה בעניין זה (עמ' 7 לפרוט', ש' 4-1):

"אני לא יכול לקבוע מה גרם את מה ומתי, כי לא הייתי במועדים הרלוונטיים בשביל לראות ולבדל מה גרם את איזו תוצאה, אני רואה מצב מסוים ונראה שהוא נמצא בתהליכי ייבוש, זאת אומרת, האירוע שגרם את הנזק ככל הנראה כבר לא שם, וצריך לעקוב, כמו שכתבתי."

95.נוכח עדות התובע שהייתה מהימנה ולא נסתרה, ונוכח דברי המומחה מטעם בית המשפט והעובדה שחרף התיקונים שבוצעו מטעם הנתבעים, אירעה הצפה שלישית במערכת הביוב בתוך פרק זמן קצר יחסית, דבר המלמד על כך שהמערכת לא הייתה תקינה, אני קובעת כי הליקויים שנטענו על-ידי התובעים במערכת הביוב הוכחו.

ליקויים אלה תוקנו על-ידי התובעים לאחר הגשת התביעה, ובאשר לעלויות התיקון ולזכאות התובעים לפיצוי בגין תיקון זה אדוּן בהמשך.

ה.4 – מידות חדר הרחצה

96.לטענת התובעים, רוחב עמדת האסלה ופינת המקלחת בחדר הרחצה צר מהרוחב המינימלי הקבוע בתקינה.

מנגד טוענים הנתבעים, כי הבנייה בוצעה בהתאם לבקשת התובעים, בידיעתם ובאישורם, ולכן אין הם יכולים להתלונן על כך שהמידות אותן ביקשו אינן תקניות. לטענתם, התובעים העדיפו למקם בחדר הרחצה אסלה ומקלחון ולהצר את מידותיו על מנת שלא להרחיק את הקיר לכיוון הסלון (הסטה שתביא להקטנתו של הסלון). לטעמם, מדובר בהחלטה מוּדעת של התובעים שהתקבלה בלא מעורבות הנתבעים ואין הנתבעים אחראים לה.

97.באשר למידות חדר הרחצה, אישר התובע כי הוא ורעייתו ידעו מהן המידות של חדר הרחצה, אבל לדבריו הנתבעים: "היו צריכים ליידע אותנו, תשמעו, יש פה בעיה שזה לא תקני, שזה לא זה, אם אתם בכל זאת רוצים לעשות את זה, תעשו, ואם לא אז לא" (עמ' 64 לפרוט', ש' 25-23).

כן, אישר התובע בעדותו שייתכן שמידות חדר הרחצה נבעו מכך שהוא ורעייתו התנגדו להקטנת הסלון (עמ' 65 לפרוט', ש' 7-1).

98.לעניין מידות חדר הרחצה כתבה גב' דורית רגב בסעיף 29 לתצהירה (נ/4):

"תכנית חדר הרחצה נעשתה לבקשת התובעים. ככל שהתובעים היו מעוניינים לבצעה בדרך אחרת (להוציא אלמנט כלשהו מחדר הרחצה – אסלה או מקלחון), היה ניתן לעשות זאת. התובעים יודעו מבעוד מועד אודות מידות חדר הרחצה והצפי לתוצאה הסופית ולמרות זאת העדיפו לתכננו כך, בהתאם לתכנית שהוגשה לאישור המודיעה". (ההדגשה שלי – ס.מ.).

בעדותה אישרה גב' דורית רגב שהיא זו שתִכננה את חדר הרחצה הסמוך לממ"ד (עמ' 72 לפרוט', ש' 23-21), כשלדבריה: "... משפחת פטרוניוס ביקשו, מאחר והבת שלהם רצתה כמו סוויטה לעצמה, הם ביקשו להכניס פה בכל זאת מקלחון שאנחנו יודעים בפירוש שזה קטן מאוד, כולנו ידענו, גם פטרוניוס, גם אני, גם הילדה, רק הם רצו בכל זאת שיהיה פה מקלחון כי זה ממש צמוד לממ"ד, היכן שהילדה נמצאת" (עמ' 72 לפרוט', ש' 30-27). כשלדבריה, כולם ידעו כי המידות קטנות, אבל התובעים רצו שכך יהיה (שם, ש' 33-32), שכן האפשרות האחרת הייתה "להקטין את הסלון בצורה של וו כזה בארבעים ס"מ" (עמ' 73 לפרוט', ש' 27), דבר בו התובעים לא היו מעוניינים למרות שידעו כי הדבר אינו תקני (שם, ש' 37-29),

99.נוכח דבריה אלה של גב' דורית רגב, לפיהם מידות חדר הרחצה בוצעו לפי רצון התובעים, שעה שהיו מודעים לכך כי המידות שיתקבלו יהיו קטנות אך העדיפו זאת על פני הקטנת מידות הסלון, ונוכח דברי התובע לפיהם כל מה שעשתה גב' דורית רגב נעשה בתיאום איתו ואין לו טענות כלפיה (עמ' 15 לפרוט', ש' 3-1; וכן סעיף 64 לתצהירו – ת/1), אין מקום לקבל את התביעה בעניין זה.

ו – זכאות התובעים לפיצוי בגין תיקונים שביצעו בעצמם

100.טוענים התובעים, כי הם פנו אינספור פעמים לנתבעים על מנת שיטפלו בליקויים בדירתם, תוך שהם התריעו כי במידה והם לא יתוקנו, הם ייאלצו לפעול לביצוע התיקונים בעצמם תוך עריכת התחשבנות עם הנתבעים. לטענתם, בחוות דעת המומחה מטעמם, המהנדס עמית זיו, יש התייחסות לעלויות התיקונים השונות. לטענתם, נוכח היות הליקויים דחופים, הם ביצעו אותם בעצמם, ולכן הם זכאים לקבל פיצוי בשל כך מן הנתבעים.

101.מנגד טוענים הנתבעים, כי הטענה לזכאות לפיצוי בגין תיקונים שביצעו התובעים לאחר הגשת התביעה – מהווה הרחבת חזית אסורה, שנטענה לראשונה בכתב התשובה, מבלי שתוקן כתב התביעה על-ידי התובעים. זאת ועוד, הליקויים הנטענים לא הוכחו, לא פורטו כראוי במסגרת חוות דעת מומחה ואין ראיה למהותם, מיקומם, לכמותם ולעלות תיקונם. גם המומחה מטעם בית המשפט לא יכול היה להתייחס לליקויים אלה, שכן הוא לא יכול היה להתרשם מקיומם.

102.התובעים כתבו בכתב התשובה (לכתב ההגנה מטעם הנתבעים) כי "מצאו התובעים לנכון, לפעול למזעור נזקיהם, בדרך של תיקון הליקויים הדחופים, באופן שיאפשר להם להתגורר בבית אותו רכשו ממיטב כספם" (סעיף 38 לכתב התשובה). כן כתבו: "בהקשר זה, יבקשו התובעים לעדכן את ביהמ"ש הנכבד, כי במסגרת חבותם להקטנת נזקיהם, הוציאו ממועד הגשת התביעה ועד כה, סך של 117,141 ₪, בהתאם לחשבוניות המצורפות להלן כנספח ב'" (סעיף 40 לכתב התשובה).

אני סבורה שלמען הסדר הטוב, היה ראוי כי התובעים יודיעו, טרם ביצוע התיקונים, שבכוונתם לתקן חלק מן הליקויים מושא התביעה, לאחר הגשת התביעה וטרם ההכרעה בה, וזאת על מנת שהנתבעים יוכלו להתייחס לסוגיה זו, וכן על מנת שבית המשפט יוכל ליתן הוראות מתאימות בטרם ביצוע התיקונים, גם אם הם דחופים.

יחד עם זאת, איני סבורה שהדבר מהווה הרחבת חזית אסורה.

103.לכתב התביעה צירפו התובעים חוות דעת מאת המהנדס עמית זיו (וכן חוות דעת מאת מר עופר טולדנו) בקשר לליקויים שונים בדירה.

בחוות דעת מומחה התובעים (המהנדס ושמאי המקרקעין, מר עמית זיו) פורטו הליקויים הבאים, שהמומחה מטעם בית המשפט ציין כי נכון למועד ביקורו בדירה כבר תוקנו:

סעיף הליקוי בחוות הדעת	תיאור הליקוי שנטען כי תוקן	עלות תיקון הליקוי ב-₪ בהתאם למומחה התובעים
7.3.2	שברים בריצוף סביב קופסה	1,000
7.3.7	קצר במעגל מאור חוץ	300
7.6.3	פרט שגוי ביציאה ללא הפרדת סף	500
7.8.2	לא בוצע אף מים מתחת לגגון	1,800
7.10.1	מזגן - נזילות	700
7.10.2	דלת עץ מתחככת	200
7.10.3	לא בוצע סף קשיח ביציאה לרחבה	200
8.7	איטום, חדירת רטיבות ותקינות מערכת ביוב	79,000

סך הסכום שנתבע בגין ליקויים שנטענו בחוות דעת מומחה התובעים ותוקנו לאחר הגשת התביעה: 83,700 ₪.

לפיכך, זהו הסכום המרבי לו יהיו זכאים התובעים בגין תיקון הליקויים (ולא הסכום שנטען בכתב התשובה ובסיכומים – 117,141 ₪), וזאת במידה ואמצא כי ישנן די ראיות להוכחת קיומם של הליקויים ולתיקונם על-ידי התובעים.

104.הרציונאל העומד בבסיס ההלכה בדבר הרחבת חזית אסורה הוא מניעת עיוות דין (עיינו בדברי כב' השופטת (בדימוס) ע' ארבל ברע"א 9123/05אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ, פִסקה 12 (25.10.2007)). עוד נקבע בסוגיית הרחבת חזית, כי "על הצדדים בהליך האזרחי לבחור טענותיהם בקפידה, ולהציג את הפלוגתאות באופן ברור ומפורש. אי-הקפדה על כתיבה בהירה של כתבי הטענות מקשה על הבנת המחלוקת ומייצרת סרבול וחוסר יעילות של ההליך המשפטי" (דברי כב' השופטת (בדימוס) ע' ברון בע"א 8023/16ארביב-אור נ' פנטופט-ג'נאח, פִסקה 8 (20.8.2019)).

יחד עם זאת, ככל שהעובדות הרלוונטיות לגיבוש הזכאות לפיצוי נטענו מלכתחילה בכתב התביעה, אין מקום לדחות את התביעה בעניין זה רק "רק משום שלא נתן לעילה את הכותרת המשפטית המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (דברי כב' השופט ד' לוין ז"ל בע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990); עיינו גם בדברי כב' השופט (בדימוס) א' רובינשטיין ברע"א 7288/12 רוזן נ' אברמוביץ, פִסקה י"א (23.10.2012)).

105.בענייננו, משנטענו הליקויים שתוקנו במסגרת כתב התביעה ובמסגרת חוות הדעת מטעם התובעים שצורפה לו, הרי שאין מקום לקבל את הטענה של הרחבת חזית, שכן הנתבעים ידעו מלכתחילה אודות הליקויים הנטענים הללו, שנטענו כבר בכתב התביעה. מכל מקום, כפי שציינתי לעיל, לא יהא מקום לחרוג מהסכום שנטען בגין הליקויים הללו בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

106.הסכם המכר מאפשר לתובעים (הקונים) לבצע תיקונים בעצמם בתנאים מסוימים.

סעיף 8.8 להסכם המכר (נספח 1 לתצהיר התובע – ת/1) קובע:

"היה ולאחר ביצוע 3 תיקונים ע"י המוכר, ועל אף זאת לא צלח התיקון, רשאי הקונה לתקן את הליקוי בעצמו ולחייב את המוכר לשאת בעלויות התיקון בהתאם להצגת חשבונית כדין".

כן רלוונטית הוראת סעיף 8.11 להסכם המכר:

"הקונה לא יהיה רשאי לבצע בעצמו או על ידי מי מטעמו את תיקון הליקויים, אלא אם המוכר נמנע מלבצעם במועד סביר או במועד האמור בהסכם זה, ובמידה ובחר לעשות כן, הוא מסיר בזאת כל אחריות מהמוכר לליקויים ו/או לתיקונם, לרבות ליקויים עקיפים שנגרמו על ידי תיקון שביצע כאמור, על פי חוזה זה ועל פי כל דין ויהיה רשאי לדרוש מהמוכר את עלות התיקון."

107.התובע הסביר את הטעם לכך שהם החליטו לבצע חלק מהתיקונים, אותם הם ראו כדחופים, לאחר הגשת התביעה כך:

"ואז הבנו שאנחנו צריכים לטפל בבעיה הזאת בעצמנו, וחששנו שההצפה תבוא מתי שהוא, ואמרנו אין טעם לתקן עד שאנחנו לא עושים את התיקון כמו שצריך, תיקון תקני של תיקון השיפועים של מערכת הביוב, כל מה שצריך לעשות שלא נעשה." (עמ' 44 לפרוט', ש' 32-30).

כן אמר התובע בעדותו (עמ' 46 לפרוט', ש' 23-19):

"... פנינו בכל מיני עניינים... ובכל עניין מרחו אותנו וטייחו אותנו וגם כשבאו לתקן, התיקון לא היה תיקון שצלח, ולכן הבנו שכל מה שקבלן הנתבעים יודעים לעשות הוא לא מספיק טוב, ואמרנו מכאן אין טעם שהם ימשיכו לעשות תיקונים בדירה."

108.כן העיד התובע, כפי שציינתי לעיל, כי הנתבע 3, מר ירון גולן, ראה כי המים חוזרים מן הביוב לכיוון הדירה לאחר הצפת הביוב השניה, ואמר לתובע: "זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות, לא נראה לך, תביא מישהו אחר לעשות את זה, ככה הוא אמר" (עמ' 58 לפרוט', ש' 12-9).

כן הסביר התובע בעדותו כי "... הבנו שאנחנו פה על פצצת זמן מתקתקת מתי תהיה הרטיבות הבאה ... ירון אמר לי שתראה, זה מה שאנחנו יודעים לעשות, זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות ..." (עמ' 44 לפרוט', ש' 12-9).

הנתבע 3, מר גולן, הגם שהוא בעל דין בתיק והגם שהתובע טען בתצהירו (בסעיף 96 של ת/1), כי הדברים הללו נאמרו לו, לא הגיש תצהיר מטעמו ולא העיד לפניי, ודברי התובע בעניין, שגם נמצאו מהימנם עליי, לא נסתרו.

בנסיבות אלה, זכאים התובעים להחזר ההוצאות שהוציאו לתיקון הליקוי במערכת הביוב בעצמם.

109.זאת ועוד, הדירה, שהיא דירה חדשה, הוצפה במי שופכין שמקורם בביוב, שלוש פעמים בתוך זמן קצר יחסית ממסירת החזקה בדירה בסוף מאי 2017 (סעיפים 49 ו-60 לתצהירו של מר גולדמן – נ/1). מצב זה אינו סביר, ואין כל הצדקה לדרוש מאדם כלשהו לגור בדירה בה מערכת הביוב אינה תקינה והחשש מהצפה נוספת מרחף מעל ראשו.

כזכור ההצפה הראשונה אירעה ביום 10.8.2017, כחודשיים וחצי לאחר מסירת החזקה בדירה. ההצפה השניה אירעה ביום 30.9.2017 פחות מחודשייים לאחר ההצפה הראשונה. ההצפה השלישית אירעה ביום 10.11.2017, דהיינו, 41 ימים לאחר ההצפה השניה, כאשר התיקונים שביצעו הנתבעים לא הועילו, ולא מנעו הצפה נוספת בתוך פרק זמן כֹה קצר.

110.במצב דברים זה, ולאור הדברים שמסר התובע כי מר גולן, הנתבע 3, מסר לו, ואשר לא נסתרו על-ידי הנתבעים, הרי שהיו רשאים הנתבעיים לתקן בעצמם את מערכת הביוב, במיוחד שעה שמר גולן מסר לתובע כי אין ביכולתם לתקן את המצב: "זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות, לא נראה לך, תביא מישהו אחר לעשות את זה ..." (עמ' 58 לפרוט', ש' 12-9).

111.בחוות דעתוֹ (עמ' 10 של במ/1), אישר המומחה את העבודות שפורטו בחוות דעתוֹ של מר עופר טולדנו שצורפה לכתב התביעה, וכן את עלות ביצוע התיקונים – 45,000 ₪. כן אמר המומחה בעדותו, שמכיוון שבעת ביקורו הליקוי במערכת הביוב כבר תוקן, הוא לא יכול לגלות מה גרם לליקוי, עם זאת הוסיף המומחה: "אני רואה מצב מסוים ונראה שהוא נמצא בתהליכי ייבוש, זאת אומרת, האירוע שגרם את הנזק ככל הנראה כבר לא שם, וצריך לעקוב, כמו שכתבתי" (עמ' 7 לפרוט', ש' 4-2).

112.המומחה גם התייחס בעדותו ליתר הליקויים שתוקנו, ואמר לגביהם:

"אני, היות ולא ראיתי את המצב לפני, אני רואה מצב רק אחרי, אני בכלל לא יכול להגיד שבוצע תיקון בפועל חוץ מזה שאני רואה חשבונית וקבלה ואני רואה על מה החשבונית ועל מה הקבלה וזה מסתדר לי גם עם הדירה ומסתדר לי גם עם סדרי גודל וזהו, בית המשפט יחליט." (עמ' 9 לפרוט', ש' 5-2).

כאשר נשאל המומחה כיצד הוא יודע שפורקו אמבטיות, הוא השיב שהוא הסיק זאת, שכן זה לא המצב המקורי אליו התייחס המומחה מטעם התובעים (עמ' 10 לפרוט', ש' 18-16). כן אמר המומחה, שכיום אין לו כלים לקבוע האם בגלל השברים באריחים באמבטיה, היה צורך לפרק את כל האמבטיה (עמ' 11 לפרוט', ש' 11-7).

113.יחד עם זאת, המומחה אישר כי ראה בתמונות שהוצגו לו את השברים באריחים (עמ' 14 לפרוט' ש' 39 עד עמ' 15, ש' 15). לדברי המומחה הייתה דחיפות בהחלפת האריחים השבורים, שכן:

"אני אמרתי רק שלו יש שברים ברצפה וגם אפשר להיחתך בשברים ברצפה, אז זה נשמע לי הגיוני קודם כל לתקן את השברים ולסדר אותם, שיפוע, לא יודע אם זה סוף העולם שצריך למהר, אבל אם כבר החליפו את הריצוף ברצפה בגלל שברים, אז ככל הנראה על הדרך לא יעשו עבודה בטלאים אז כבר החליפו את כל הרצפה בהיגיון שלי, אני מדבר רק בהיגיון." (עמ' 14 לפרוט', ש' 33-29).

לדברי המומחה, אמנם אף המים מתחת לגגון תוקן קודם ביקורו, אך מהתמונות שהציגו התובעים ניתן להיווכח שהליקוי היה קיים (עמ' 24 לפרוט', ש' 32-19). כך גם ביחס לליקוי של נזילה ממעבה המזגן העיד כי ניתן לראות בתמונה נזילה בתקרה (עמ' 25 לפרוט', ש' 12-3).

לגבי שיפוע המקלחון בטרם התיקון שביצעו התובעים אמר המומחה כי הוא אינו תקין (עמ' 15 לפרוט', ש' 23-20). כשנשאל האם הייתה דחיפות בתיקון השיפוע הוא השיב: "יש מישהו שמוכן לסבול קצר יותר ויש מישהו שמאוד לא רוצה לסבול ורוצה תקין, עכשיו, כאן ועכשיו" (עמ' 15 לפרוט', ש' 28-27).

114.מורם מהאמור עד כה כי הייתה דחיפות בביצוע התיקונים שביצעו התובעים, הן בשל החשש מפציעה מאריחים שבורים, הן בגלל חוסר הנוחות מנזילה כתוצאה מאי-קיומו של אף מים תחת הגגון והן משום שהנזילה ממעבה המזגן גרמה לנזילה מהתקרה.

את הלקויים הללו היו רשאים התובעים לתקן בעצמם, שכן בהתאם לסעיף 8.11 להסכם המכר הם רשאים לבצעם "אם המוכר נמנע מלבצעם במועד סביר", הגם שהם פנו בגינם לנתבעים פעמים מספר כפי שעולה מהתכתובת שבנספח 30 לתצהיר התובע (ת/1).

115.עם זאת, כאמור, טוב היו עושים התובעים אם טרם תיקון הליקויים הם היו פונים בעניין לבית המשפט.

116.התובעים הגישו חשבוניות בגין עבודות שבוצעו על-ידי חברת לברון הנדסה בע"מ (נספח 32 לתצהיר התובע - ת/1):

תאריך החשבונית	סכום החשבונית (כולל מע"מ)	העבודות בגינן הוצאה החשבונית (כפי שתוארו בחשבונית עצמה)
18.11.2019	5,850 ₪	"עב' איטום והסדרת שיפועים בחצר שירות דרומית".
9.12.2019	25,038 ₪	"עב' חפירה והחלפת קו ביוב ראשי ומאסף כולל שינוי...".
18.12.2019	19,422 ₪	"עב' חפירה והחלפת קו מים + ביוב".
12.2.2020	10,000 ₪	"עב' ברחוב יותם 33".
13.2.2020	17,542 ₪	"עב' ברח' יותם 33, חיפה".
13.3.2020	20,000 ₪	"תיקונים ברח' יותם 33 חיפה".
19.3.2020	19,288.99 ₪	"תיקון ליקויים בקליניקה בבית פירוק והחלפת תיקרה ופנלים".

סך כל סכום החשבוניות: 117,140.99 ₪ (בחשבוניות צוין כי אין יתרה לתשלום, ומכאן שהן שולמו).

כן צורפה הודעת מייל מיום 17.12.2019 מטעם לברון הנדסה בע"מ לגבי פירוט העבודות שבוצעו בגין החשבונית השלישית, לרבות עבודות במערכת הביוב, בדיקת רטיבות, איטום סף דלת כניסה ראשית, ביצוע אף מים ופינוי המזרקה.

117.באשר לשאר החשבוניות, תיאור העבודה בגינה הוצאה כל חשבונית אינו ברור דיו, ואין זה ברור האם העבודות שבוצעו הן בשל הליקויים שתיקונם היה דחוף.

משלא ברור בגין אילו עבודות הוצאו החשבוניות, לא ניתן לפסוק לתובעים פיצוי בהתאם להן.

118.עם זאת, משעה שהמומחה מטעם בית המשפט אישר בחוות דעתוֹ (במ/1) כי תוקנו הליקויים הדחופים, הרי שיש מקום לאשר פיצוי בהתאם לסכומים שקבע המומחה בחוות דעתו בגין ליקויים אלה:

הסעיף בחוות הדעת	תיאור הליקוי שתוקן	עלות התיקון בהתאם לחוות דעת המומחה
7.3.2	שברים בריצוף סביב קופסה וחוסר בשיפוע מתחת לאזור הברז במקלחת.	1,000 ₪
7.4.3	שיפוע חסר במקלחון, קופסת ביקורת בולטת מעל הריצוף מתחת לאסלה.	1,200 ₪
7.6.3	פרט שגוי ביציאה ללא הפרדת סף ומפלסים ביציאה לגינה.	500 ₪
7.8.2	לא בוצע אף מים מתחת לגגון.	1,800 ₪ (המומחה מטעם בית המשפט אישר את קיום הליקוי (עמ' 24 לפרוט') ועלות התיקון היא בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעים).
7.10.1	נזילות ממעבה המזגן.	700 ₪ (המומחה מטעם בית המשפט אישר את קיום הליקוי (עמ' 25 לפרוט') ועלות התיקון היא בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעים).
	ליקויים במערכת הביוב.	45,000 ₪

119.לפיכך, סך כל עלות תיקון הליקויים שהמומחה אישר שתוקנו על-ידי התובעים עולה לכדי 50,200 ₪ וזהו הפיצוי בסוגיה זו לו זכאים התובעים.

לסכום זה יש להוסיף מע"מ בשיעור שנהג באותה תקופה, דהיינו 17% (לא הוכח שהתובעים שכרו שירותי ניהול ופיקוח, ולפיכך אין מקום לתוספת בגין שירותים אלה), כך שמתקבל הסכום: 58,734 ₪.

כן, יש להוסיף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק ממועד סיום העבודות (19.3.2020), כך שמתקבל הסכום: 75,620 ₪.

ז – פיצויים בגין ירידת ערך הדירה

120.משעה שקבעתי, כי אין התובעים זכאים לפיצוי בגין גובה התקרה ובגין מידות חדר הרחצה, הרי ברי שאין הם זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה בשל עניינים אלו.

121.גם אין גם מקום לקבוע ירידת ערך בשל אלכסוניות בקיר נישה ובקיר פינת אוכל, משעה שהמומחה קבע כי ניתן לתקן את הליקוי על-ידי סיתות ובניה של טיח ושפכטל וצבע עליון בעלות של 1,500 ₪ (סכום זה כבר נכלל במסגרת הפיצוי בגין ליקויים שאינם במחלוקת).

לפיכך, אני דוחה את הטענה לפיצוי בגין ירידת ערך על כל חלקיה.

ח – פיצויים בגין עגמת נפש

122.התובעים עותרים לפיצוי הן בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בשל הליקויים והן בגין "אובדן הנאה מדמי שימוש".

אמנם עניין "אובדן ההנאה מדמי שימוש חודשיים" נכתב בחוות דעת מומחה התובעים (שצורפה לכתב התביעה), אך העניין לא הוברר דיו, ולא הוכחה הזכאות לפיצוי זה, במיוחד שעה שמדובר בדירה בה מתגוררים התובעים, ולא בדירה שהם משכירים או התכוונו להשכיר לאחרים (ואף לא נטען כי התובעים התכוונו להשכיר את הדירה לאחרים).

123.באשר לעגמת הנפש שנגרמה לתובעים בגין הליקויים בדירה, צירף התובע לתצהירו צילומים של נזילות ונזקי מים בדירה (נספח 23 של ת/1) וכן צילומים מהצפת הביוב השלישית (נספח 26 של ת/1).

מהתמונות עולה, כי מדובר בנזקים משמעותיים, הגורמים לאובדן הנאה משימוש בדירה, מה עוד שהצפת מי שופכין שמקורה בביוב כרוכה, מטבע הדברים, בסכנה הנובעת מן המזהמים המצויים במים אלה.

124.כשנשאל התובע האם הם נאלצו לצאת מהדירה בגלל הליקויים שבה, הוא השיב: "אחרי ההצפות ... מספר ימים אחרי כל הצפה, אחרי שטיפלנו בכל הנוזלים שיצאו לנו מכל הפתחים של המקלחת והשירותים וכל הפרקט, היה ספוג בריח נאלצנו לצאת מהדירה" (עמ' 65 לפרוט', ש' 25-22). לדבריו עברה המשפחה להתגורר אצל הורי התובעת עד שהריח התפוגג (שם, ש' 32-26).

125.הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הוא סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

126.השיקולים הרלוונטיים לצורך קביעת גובה הפיצויים בגין עגמת נפש הם אופי הליקוי, מיקומו, היקפו, משך הזמן שנדרש לתקנו והתנהלות הקבלן הן לפני הגשת התביעה והן במהלך בירורה (ע"א (מחוזי י-ם) 6481/05 אלי כהן נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ(1.2.2006); ת"א (שלום ת"א) 37758/04דדון נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ (1.11.2006); ת"א (שלום ת"א) 54538/04ברזילי נ' בן טובים (29.10.2006)).

127.באשר לשיקולים הרלוונטיים לצורך קביעת גובה הפיצויים בגין עגמת נפש שנגרמה עקב ליקויי בניה, כתבה כב' הנשיאה מ' נאור ז"ל בע"א 6540/05סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ, פִסקה 18 (1.12.2008):

ב"קביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."

128.       טיב הליקויים, שכללו ליקויים במערכת הביוב שגרמו לשלוש הצפות ביוב בתוך זמן קצר יחסית, והתנהלות הנתבעים, שכפי שנקבע לעיל, אשר הסירו אחריות מתיקון הבעיה וטענו "זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות" (עמ' 58 לפרוט', ש' 11; דברי הנתבע 3 עליהם העיד התובע), מובילה למסקנה, שאין לפסוק בענייננו פיצוי בסך מקובל בתביעות לליקויי בניה, אלא פיצוי בשיעור גבוה יותר.

זאת ועוד, גם לאחר שהוגשה התביעה, ונעשה ניסיון לפתור את בעיית השיפועים בחצר המרוצפת, טענה הנתבעת 1 בסופו של דבר, כי אין מקום לבצע שינויים בריצוף, שכן לטעמה לא הוכח שישנה בעיה הנדסית של היקוות מים (עיינו בהודעתה מיום 21.3.2023), זאת למרות קביעת המומחה מטעם בית המשפט בעניין, ולמרות שאף הנתבע 2 אישר כי השיפועים בריצוף החצר אינם תקינים, אך לטעמו "[ש]ברמת הפרקטיקה אין שם בעיה" (עמ' 100 לפרוט', ש' 34).

התנהלות זו וליקויי הביוב הגבירו את עגמת הנפש שנגמרה לתובעים.

129.נוכח האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את סוג הנכס (דירה למגורים), טיב הליקויים (הכוללים ליקויים שגרמו לשלוש הצפות ביוב), משך הזמן הנדרש לתיקונם, מידת השפעתם על חיי התובעים ועלות תיקון הליקויים אני פוסקת לתובעים פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 25,000 ₪ (נכון להיום).

ט – זכאות הנתבעת 1 לתקן את הליקויים

130.בסיכומיהם לא עמדו הנתבעים על כך שתיקון הליקויים יבוצע על-ידי הנתבעת 1. יחד עם זאת הם טענו, כי ככל ובית המשפט יחייב את הנתבעת 1 בעלות תיקון ליקויים שלא ניתנה לה (כך לטענתם) אפשרות לתקנם עובר להגשת התביעה, הרי שיש לחייבה רק ב-60% מעלות התיקון שקבע המומחה (סעיף 89 לסיכומים).

131.הכלל בדבר זכותו של הקבלן (בענייננו: הנתבעת 1) כי תינתן לו אפשרות לתקן ליקויים שנמצאו בדירה מעוגן בסעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), הקובע:

"התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר."

132.אמת המידה למתן "הזדמנות נאותה" לתיקון אי-התאמה היא גמישה ויחסית והיא נבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אמת המידה נבחנת במבחן של סבירות אובייקטיבית, דהיינו, הזדמנות נאותה לתקן אי-התאמה לרבות מתן רשות למוכר, או למתקן מטעמו, להיכנס לדירה, לאתר ולבדוק את אי-ההתאמה ולבצע את התיקונים הנדרשים (הררי, עמ' 271).

133.       זכות התיקון העומדת לקבלן נובעת מהנטל המוטל על הרוכש להקטין את נזקיו (סעיף 14 לחוק התרופות), שכן עלות תיקון הליקויים על-ידי הקבלן ממנו נרכשה הדירה, תהא נמוכה יותר מעלותה על-ידי קבלן מזדמן על פי העלויות שנקבעו בחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (הררי, עמ' 272).

134.       ככל ולא ניצל הקבלן את ההזדמנות שניתנה לו לתקן את הליקויים תוך זמן סביר, או ניצל אותה לרעה, או פעל בחוסר תום לב תוך ניסיון לסחבת, במצב דברים זה פוקעת זכותו לבצע את התיקונים וההסדר הרגיל הקבוע בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 – חוזר על מכונו (הררי, שם, עמ' 273 והאסמכתא המובאת שם; לעניין זה ראו את דברי כב' השופט (כתוארו אז) י' עמית בבר"ע (מחוזי חי') 1942/07סעדון נ' משהב חברה לבניין בע"מ,פִסקה 3 (3.4.2008) והאסמכתאות המובאות שם).

135.       בענייננו הנתבעת 1 אינה עומדת עוד על זכותה לבצע את התיקונים בעצמה (סעיף 89 לסיכומי הנתבעים), ובמצב דברים זה אין כל עילה להפחית את הפיצוי לסכום שהיה נפסק אילו היה מתאפשר לה לתקן את הליקויים בעצמה.

זאת ועוד, בענייננו, אף אם הנתבעת 1 הייתה עומדת על זכותה לביצוע התיקונים, הרי שבנסיבות העניין לא היה מקום להיענות לבקשתה, וזאת נוכח הכחשת מרבית הליקויים מצידה, נוכח אי-נכונותה למציאת פתרון לבעיית השיפועים בריצוף החצר (כפי שעולה מהודעתה מיום 21.3.2023), וכן בשל חוסר האמון השורר כיום בין התובעים לנתבעים.

136.לפיכך, אין מקום להפחית מן הפיצוי לתובעים בגין הליקויים.

י – הפיצוי המוסכם

137.סעיף 15 לחוק התרופות קובע כדלקמן:

"(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה.

..."

"הפיצוי המוסכם" הוא למעשה סוג של קנס שגוזרים על עצמם הצדדים בהסכמה, למקרה בו יפר אחד מהם את תניות ההסכם שכרתו ביניהם.

138.קביעת תניה חוזית בדבר פיצויים מוסכמים מחזקת את ביטחון הצדדים כי הצד האחר יעמוד בהתחייבויותיו, והיא משרתת את עקרון היסוד לפיו "חוזים יש לקיים". יחד עם זאת, הגם שתניית פיצויים מוסכמים מקדמת אינטרס של הצדדים ומקדמת כיבוד הסכמים, היא עשויה להביא לתוצאה בלתי צודקת. כך, לדוגמא, מקום בו הופר ההסכם בשל נסיבות מיוחדות או שההפרה כשלעצמה הייתה מינורית יחסית. חיוב המפר בנסיבות אלה בפיצוי (מוסכם) גבוה ביותר עשוי להיות בלתי צודק או בלתי מדתי.

משכך, הוסמך בית המשפט בסעיף 15(א) סיפא להפחית את הפיצויים המוסכמים, בנסיבות המתוארות בסעיף.

139.על התובע פיצויים מוסכמים לפרט בכתב התביעה מהי היא ההפרה בגינה נתבע הפיצוי המסכם, שכן "לא סגי לטעון בעלמא הפרת הסכם כדי לחבר 'אוטומטית' את הפיצוי המוסכם לבין כל ההפרות לסוגיהן ... תובע העותר לסעד של פיצוי מוסכם, יתכבד ויפרט מהן ההפרות המיוחדות לנתבע, ואשר בגינן נדרש הפיצוי המוסכם" (ע"א 2161/11 דרור נ' פרץ, פס' 10 (5.2.2013), מובא ביצחק עמית, פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים, דין ודברים כרך י' 2, הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה, עמ' 22).

מנגד, טענה להפחתת פיצוי מוסכם יש להעלות במפורש בכתב ההגנה (ע"א 630/84 בוקובזה נ' רוזוליו, פ"ד לט (2) 584 (1985); ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה [1982] בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ, פ"ד מז(2) 642 (1993), מובא בעמית, לעיל, בעמ' 30).

140. סעיף 15(ב) לחוק התרופות קובע, כי גם אם הוסכם בין הצדדים להסכם על פיצויים מוסכמים שאינם מחייבים הוכחת נזק, זכאי הנפגע לבחור בתביעת פיצויים בגין הנזק שסבל, בין היתר בהתאם לסעיף 10 לחוק התרופות (פיצויי הסתמכות).

141.הגישה המקובלת היום היא, שאין לשלול צירוף של פיצויים מוסכמים לפיצויים אחרים, ובלבד שלא יווצר מצב של כפל פיצוי בגין אותו נזק. ובמילים אחרות, ככל והנפגע תובע פיצויים מוסכמים וכן פיצויי הסתמכות, ללא הבחנה בין ראשי הנזק השונים עליהם בא להגן כל פיצוי, יש לדחות תביעתו מכוח סעיף 15(ב) לחוק התרופות, שכן מדובר בכפל פיצוי. ואולם, ככל ומפרט הנפגע במה שונה סוג הנזק שנכלל בפיצוי המוסכם מהפיצויים האחרים שתבע לפי סעיף 10 לחוק – עשויה תביעתו על שני רכיביה להתקבל (ע"א (מחוזי חי') 35450-03-20 עומר אלמוכתאר בע"מ נ' עופר פיתוח והשקעות בע"מ (22.6.2020), סעיפים 27-28 לפסק הדין).

לעניין זה ראו גם יצחק עמית, פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים, עמ' 39:

"הפיצוי המוסכם יכול אפוא להיתבע לבדו או לצד תרופת האכיפה או הביטול. סעיף 15(ב) קובע כי אין בתניית הפיצוי המוסכם כדי לגרוע מזכותו של הנפגע 'לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14'. לכן לכאורה אי אפשר לתבוע פיצוי מוסכם נוסף על פיצויים אחרים, כמו פיצויי קיום לפי סעיף 10 לחוק או פיצוי בגין עוגמת נפש לפי סעיף 13 לחוק. עם זאת השאלה אם ניתן לתבוע פיצוי מוסכם לצד פיצויים אחרים, או אם ניתן לתבוע כמה פיצויים מוסכמים זה לצד זה, אינה כה פשוטה ..." (עמ' 38)

ובהמשך:

"הדעה המקובלת כיום, וזו גם הגישה הנראית לי, היא שאין לשלול צירוף של פיצוי מוסכם לפיצויים אחרים או בכלל לתרופות אחרות, ובלבד שלא יווצר מצב של כפל פיצוי בגין אותו נזק ..." (עמ' 39)

142.בענייננו, טענו התובעים בכתב התביעה כי הם זכאים לפיצויים מוסכמים בסך 311,000 ₪ ללא הוכחת נזק "וזאת מכוח ס' 15 לחוק החוזים תרופות וס' 12.4 להסכם ... וזאת בנוסף לנזקים שנגרמו להם כמפורט בכתב התביעה" (סעיף 24 לכתב התביעה).

בסעיפים 110-109 לסיכומיהם הפנו התובעים לזכאותם הנטענת לפיצוי מוסכם בלא הוכחת נזק, מבלי שפירטו, כנדרש, בגין איזה הפרות הם זכאים לפיצויים אלה. בסעיף 127.4 לסיכומיהם שבו התובעים וטענו כי הם זכאים לפיצויים המוסכמים, שוב ללא פירוט מכוח מה קמה זכאותם זו או בגין אילו הפרות הם נתבעים.

143.בסיכומיהם טענו הנתבעים כי דומה שעניין הפיצוי המוסכם "כמעט ונזנח לחלוטין" בסיכומי התובעים. עם זאת טענו הנתבעים, כי סעיף 12.9 להסכם קבע כי ליקויים שאינם מהותיים או כאלו שאינם מונעים שימוש סביר לא יחשבו הפרה, מה עוד, שהליקויים בפועל לא מנעו שימוש מלא בדירה (סעיפים 83-81 לסיכומי הנתבעים).

144.משלא פירטו התובעים מהן ההפרות בגינן הם זכאים לפיצויים המוסכמים, כנטען, ולא הצביעו על כך שאין חפיפה בין הפרות אלה לבין ההפרות בגינן נתבעו פיצויים – דין התביעה ברכיב זה להידחות.

145.דין התביעה ברכיב זה להידחות גם על בסיס הוראות ההסכם.

בסעיף 12.4 להסכם המכר (צורף במסגרת נספח 1 לתצהיר התובע – ת/1) נקבעו ההוראות הבאות ביחס לפיצויים מוסכמים:

"במקרה של הפרה שלא תוקנה על-ידי צד כאמור בסעיף 12.1 (להלן: 'הפרה יסודית'), יהיה הצד המקיים זכאי לקבל פיצויים עבור כל הנזקים וההוצאות שייגרמו לו כתוצאה מאי מילוי התחייבויות הצד השני כלפיו על פי חוזה זה. הצדדים מסכימים מראש, כי הצד המקיים יהיה זכאי לפיצוי ראשוני בסך 10% מסכום התמורה בגין הדירה (להלן: 'הפיצוי המוסכם') במקרה של הפרה יסודית, מבלי שהצד המקיים יצטרך להוכיח כל נזק, והדבר לא יפגע בזכאות הצד המקיים לפיצויים כאמור ברישא לסעיף זה באם עולה גובה הנזקים על הפיצוי המוסכם."

כמו כן, יש ליתן את הדעת להוראת סעיף 12.9 להסכם המכר, המסייגת את הזכאות לפיצוי מוסכם לפי סעיף 12.4 להסכם המכר:

"למען הסר ספק, ליקויים שאינם מהותיים או כאלו שאינם מונעים שימוש סביר לא ייחשבו 'הפרה' לעניין סעיף זה. ליקויים שיתגלו בדירה ואשר על המוכר לתקנם בהתאם להוראות חוזה זה, לא ייחשבו 'הפרה' לצרכי סעיף זה בתנאי שהמוכר תיקן אותם במועדים האמורים בהסכם זה ולאחר שניתנו לקבלן המבצע 3 ניסיונות סבירים לביצוע התיקונים."

146.התובעים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, שהליקויים שבדירה שרכשו הם ליקויים המונעים שימוש סביר, מה עוד שמדובר בליקויים שניתן לתקנם בעלות סבירה יחסית, כעולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

אכן מדובר בליקויים שבהחלט פוגמים בשימוש ובהנאה מן הדירה, אך אינם מונעים את השימוש הסביר בה. עובדה, שלמעט תקופה קצרה עליה העיד התובע, במסגרתה עברו התובעים ובנותיהם להתגורר אצל הורי התובעת בעקבות הצפת ביוב (עמ' 65 לפרוט', ש' 32-22), הם התגוררו יתר התקופה בדירה.

147.אשר על כן, ומכל אחד מהטעמים שנמנעו לעיל, אני דוחה את התביעה ברכיב זה.

יא – אחריות הנתבעים 2 ו-3 לנזקי התובעים

148.לטענת התובעים, הנתבעים 3-2 נושאים באחריות אישית לנזקיהם, שכן הם שימשו באופן אישי כיזמים של הפרויקט, כמנהלי הפרויקט וכמהנדסי הביצוע של הפרויקט – ולכן הם היו אמונים על הפיקוח על ביצוע הפרויקט. עוד נטען, כי הנתבעים 3-2 היו מעורבים בפרויקט לפרטי פרטים תוך שכל דבר בפרויקט הובא לאישורם. אולם, נטען כי הנתבעים 3-2 לא עמדו בהתחייבותם באשר לגובה התקרה בדירה, ואף פעלו בניגוד גמור להתחייבות זו.

מנגד טוענים הנתבעים 3-2, כי הם פעלו בצורה מקצועית על-פי הדין, ואין כל מקום לחיוב אישי שלהם בחובות הנתבעת 1, ככל שהיא תחויב בפיצוי התובעים.

149.ביום 24.7.2025 הגישו התובעים הודעה, לה הם צירפו את פסק דינו של כב' השופט זיו אריאלי בת"א (שלום חי') 36782-09-17 ויצנר נ' טקטוניק הנדסה ויזמות בע"מ (23.7.2025).

באותו פסק דין קבע כב' השופט אריאלי, כי הנתבעים 3-2 חבים ביחד ולחוד עם הנתבעת 1 בפיצוי התובעים (שם) בגין החניות שבבניין (הוא אותו בניין בו מצויה הדירה מושא ההליך דנן), אשר נקבע כי אינן עומדות בהוראות הדינים הרלוונטיים.

בפסק דינו קבע כב' השופט אריאלי ש"חובת תום הלב בניהול משא ומתן חלה לא רק על החברה אלא גם על האורגן המנהל את המשא ומתן בשמה, והפרתה עשויה להביא להטלת אחריו אישית על האורגן" (שם, בפִסקה 77), תוך שהוא מפנה לדבריו של כב' השופט (בדימוס) י' דנציגר בע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א. בע"מ נ' שמואל שמעון (22.1.2015), שם נקבע כי הפרת החובה לנהל משא ומתן בתום לב עשויה להביא בנסיבות מסוימות להטלת אחריות אישית על האורגן, במידה והוכח כי על האורגן רובץ אשם אישי סובייקטיבי למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה.

150.עוד קבע כב' השופט אריאלי בפסק דינו, כי הנתבעים 3-2 ידעו בעת שניהלו את המשא ומתן בדבר רכישת מתקני החניה, אודות מגבלות הגובה שישנן בחלק מתאי החניה, דבר שהיה לדעת מומחה הנתבעים מידע מהותי, והוּכח שמידע זה היה מהותי גם בעיני התובעים (שם). אולם, הנתבעים 3-2 נמנעו מלגלות לתובעים (שם) את המידות המדויקות ואת המגבלות של החניות, ואף לא הציגו בפני התובעים את הנתונים של מתקני החניה שנבחרו על ידי הנתבעים, הגם שמידע זה היה ידוע לנתבעים 3-2 עובר לחתימת חוזי המכר. בנסיבות אלא קבע כב' השופט אראילי כי:

"הסתרת מידע מהותי מהתובעים עולה כדי הפרת חובת תום הלב של הנתבעים 2 ו-3 כמי שניהלו את המשא ומתן עם התובעים בשם הנתבעת. בהתחשב בטיב ההטעיה ובהשלכותיה על התובעים, שוכנעתי כי יש להטיל על הנתבעים 2 ו-3 אחריות אישית לנזקים שנגרמו לתובעים."

151.ולענייננו.

יישום העקרונות שצוינו בפסק דינו של כב' השופט אריאלי על נסיבות התיק המונח בפניי מביא למסקנה, שאין מקום לחיוב אישי של הנתבעים 3-2. להלן אנמק כיצד הגעתי למסקנתי זו.

152.מר גולדמן אישר כי הוא מהנדס אזרחי (עמ' 68 לפרוט', ש' 36-31; עיינו גם בסעיף 1 לתצהירו – נ/1). כך גם הנתבע 3 (עמ' 69 לפרוט', ש' 32-29). עוד אישר מר גולדמן כי הוא היה מעורב "לרמת של ניהול הפרויקט וניהול הביצוע" (שם, ש' 26). לדברי מר גולדמן, הוא והנתבע 3, מר גולן, לא פיקחו על הפרויקט (עמ' 98 לפרוט', ש' 25), אלא היו היזמים ומנהלי הפרויקט, אולם הם לא העסיקו חברת פיקוח חיצונית לפרויקט, שכן הדבר אינו נדרש על פי החוק (שם, ש' 27).

המומחה אישר כי אין חובה בדין להעסיק מפקח, אם כי הנתבעים כמהנדסים בעלי ניסיון היו בעלי הכישורים הנדרשים לשמש כמפקחים מטעם היזמים (עמ' 2 לפרוט', ש' 37-35).

153.עיקר הטענות בגינן טוענים התובעים שיש לחייב את הנתבעים 3-2 בחיוב אישי, הן ההבטחה ביחס לגובה הדירה, אשר לטענת התובעים לא קוימה על-ידי הנתבעים 3-2.

אולם, כפי שקבעתי ל, בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל בהרחבה, הנתבעים לא הֵפרו את ההתחייבויות במפרט ובהסכם המכר באשר לגובה הדירה. בנסיבות אלה, אין התובעים זכאים לפיצוי ברכיב זה (לא בגין תיקון הליקוי הנטען ולא בגין ירידת ערך הדירה בשל הליקוי הנטען).

לפיכך, בענייננו לא הוכח שהנתבעים 3-2 הסתירו מהתובעים עניין מהותי בקשר לדירה (זאת בשונה מהעניין שהיה בפני כב' השופט אריאלי).

כן, בענייננו לא הוכח שהנתבעים 3-2 הֵפרו את החובה לנהל משא ומתן בתום לב.

154.אמנם, הוכח בענייננו כי בדירה היו קיימים ליקויים במערכת הביוב, שגרמו לשלוש הצפות ביוב, אולם עצם העובדה שהיו ליקויים, אינה מקימה אחריות אישית.

לצערנו, כפי שעולה לא אחת מדיונים בתביעות בעניינים דומים, ליקויי בניה בדירות חדשות הם חזון נפרץ. עצם קיומם של הליקויים – אין די בו כדי להביא לחיוב אישי של אורגן של החברה הקבלנית.

155.לפיכך, אני דוחה את עתירת התובעים לחיוב הנתבעים 3-2 בחיוב אישי וקובעת כי החיוב בפיצוי הנתבעים חל רק על הנתבעת 1.

יב – ההודעה לצד שלישי כנגד גב' רגב

156.בהודעה לצד שלישי כנגד צד ג' 1, גב' דורית רגב, טענה הנתבעת 1, כי גב' דורית רגב היא אדריכלית פנים ששירותיה נשכרו תחילה על-ידי הנתבעת 1 ואחר כך על-ידי התובעים. כן נטען, שגב' דורית רגב תכננה עבור התובעים את כל תוכניות הבניה של הדירה, וכי הדירה נבנתה בדיוק לפי התוכניות, ולכן ככל שייקבע כי הדבר יצר עילת תביעה כלפי הנתבעת 1, הרי שעל גב' דורית רגב לשפות אותה בשל כך.

ההודעה לצד שלישי כנגד גב' דורית רגב עסקה בגובה הדירה, מידות חדר הרחצה ואלכסוניות הקיר.

157.משנדחו טענות התובעים בכל שלושת הנקודות, והנתבעת 1 לא חויבה לשלם לתובעים דבר בגינם, הרי שיש לדחות את ההודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת 1 כנגד גב' דורית רגב.

158.אמנם, בסיכומיהם טענו הנתבעים כי יש לחייב את גב' דורית רגב לשפותם (ככל שיחויבו) גם "בנוגע להיעדר שיפוע בתוכניות הריצוף ביציאה מהדירה העולה לכדי רשלנות מקצועית" (סעיף 68 לסיכומי הנתבעים). אולם, טענה זו כלל לא נטענה בהודעה לצד שלישי שהוגשה כנגד גב' רגב, בה נטען כי צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, היא האחראית לליקויים בניקוז (סעיף 17 בהודעה לצדדים שלישיים).

יתרה מכך, מר גולדמן (הנתבע 2) אמר בעדותו כי הניקוז בחצר בוצע בהתאם לתכנית ניקוז שתוכננה על-ידי מר יורי לאיבסקי, מנהל צד ג' 2 (עמ' 128 לפרוט', ש' 5-1).

159.יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבתוכנית פריסת הריצוף שהכינה גב' דורית רגב לגבי החצר (נספח כג1 לתצהירו של מר גולדמן – נ/1), לא צוינו כלל שיפועים.

160.אמנם, גב' דורית רגב טענה בסעיף 27 לתצהירה (נ/4) כי כמעצבת פנים אין זה באחריותה לקבוע שיפועים לצרכי ניקוז בפריסת חיפוי חיצוני. לטענתה, תוכנית פריסת הריצוף שהכינה קובעת את סוג האריחים ומיקומם, אך לא את התפקיד הפונקציונאלי שלהם בניקוז מים, שלצורך כך נשכרו שירותיו של מהנדס אינסטלציה.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מדברי המומחה, לפיהם התקן הישראלי מחייב את סימון השיפועים בתוכנית פריסת ריצוף (עמ' 39 לפרוט', ש' 19-12), וכי על תוכנית הריצוף לא רק להראות את מיקום האריחים, אלא גם לסמן את מיקום הנקזים, או התעלות, ואת השיפועים הנדרשים (עמ' 38 לפרוט', ש' 10-2).

161.סבורני, כי במצב זה היה על צד ג' 1 לציין בהערה שהתוכנית שהכינה אינה כוללת שיפועים ומיקום נקזים או תעלות, אלא רק את פריסת אריחי הריצוף, וכי על החברה הקבלנית לפנות לבעל מקצוע מתאים (מהנדס או אדריכל) על מנת לתכנן את השיפועים הנדרשים ואת מיקומי הנקזים או התעלות.

162.לפיכך, הגם שאני דוחה את ההודעה לצד שלישי כנגד גב' רגב, מצאתי לנכון שלא לחייב את הנתבעת 1 (המודיעה) בהוצאותיה, וכי ההודעה לצד שלישי כנגדה תידחה ללא צו להוצאות.

יג – ההודעה לצד שלישי כנגד חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ

163.בהודעה לצד שלישי ששיגרה הנתבעת 1 כנגד צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, נטען, כי היא זו שתכננה וביצעה עבור הנתבעת 1 את עבודות האינסטלציה, הביוב והניקוז בבניין ובדירת התובעים. לטענת הנתבעת 1, ככל שתתקבל התביעה כנגדה בעניין אינסטלציה, ביוב וניקוז, לרבות בעניין ניקוז החצר, אזי יש לחייב את צד ג' 2 בחיוב זה.

164.צד ג' 2 הגישה כתב הגנה ביום 18.11.2020, במסגרתו הכחישה כל קשר סיבתי בינה לבין הליקויים מושא ההודעה לצד שלישי.

צד ג' 2 טענה בכתב ההגנה, כי היא ביצעה את המוטל עליה באופן המקצועי והטוב ביותר בנסיבות העניין ולא ניתן לייחס לה רשלנות כלשהי. עוד טענה צד ג' 2 כי ביצעה תיקונים בסמוך למסירת הדירה לשביעות רצון כל הצדדים. לטענתה, ככל שהיו ליקויים כלשהם במערכת האינסטלציה, אזי הם נגרמו בשל רשלנות הנתבעת 1, או קבלני המשנה מטעמה.

165.צד ג' 2 הייתה מיוצגת בקדם המשפט השני, אולם לאחר מכן לא הוגשה הודעה כלשהי מטעמה. היא לא הגישה כלל ראיות מטעמה, ולא הייתה התייצבות מטעמה לישיבות ההוכחות מבלי שניתן טעם לכך. כן, לא הוגשו סיכומים מטעם צד ג' 2.

אמנם נמסר על-ידי ב"כ התובעים, כי מנהל צד ג' 2 נפטר לפני מספר שנים (בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה מיום 29.5.2024), אולם כידוע, החברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה וממנהלה.

166.בנסיבות אלה, משלא הוגשו ראיות, לא הייתה התייצבות לדיוני ההוכחות, ולא הוגשו סיכומים מטעם צד ג' 2 – הרי שיש לקבל את ההודעה לצד שלישי כנגדה.

אולם, קבלת ההודעה תהא רק באשר לליקויי אינסטלציה, ביוב וניקוז החצר.

167.הליקויים בתחום אחריותה של צד ג' 2 הם הליקויים בביוב שנזכרו בחוות דעת מר עופר טולדנו (שצורפה לתביעה), והתקבלו על-ידי המומחה מטעם בית המשפט, הן מבחינת פירוט העבודות והן מבחינת עלות הביצוע – 45,000 ₪, אשר המומחה קבע כי היא "בגבולות הסביר" (עמ' 10 של במ/1).

לסכום זה (45,000 ₪) יש להוסיף מע"מ בשיעור שנהג בתקופה בה בוצעו התיקונים במערכת הביוב על ידי התובעים, 17%, כך שמתקבל הסכום: 52,650 ₪, ולסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק ממועד סיום העבודות על ידי התובעים (19.3.2020), כך שמתקבל הסכום: 67,787 ₪ (אין להוסיף עלויות ניהול ופיקוח, שכן לא הוכח שהתובעים נשאו בעלויות אלה לצורך תיקון מערכת הביוב).

168.כן יש לחייב את צד ג' 2 לשפות את הנתבעת 1 בגין ליקויי הניקוז בחצר בסכום של 56,563 ₪ לפי סעיף 7.8.1 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (במ/1) [הסכום הנ"ל התקבל מעלות תיקון הליקוי כפי שנקבעה בחוות דעת המומחה – 36,000 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 18% וכן 10% בגין ניהול ופיקוח (סעיף ל"ח בעמ' 9 לחוות דעת המומחה – במ/1) וכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות דעת המומחה (21.4.2022) ועד היום).

169.לפיכך, אני מחייבת את צד ג' 2 לשפות את הנתבעת 1 בסכום כולל של 124,350 ₪.

כן את מחייבת את צד ג' 2 בשכר טרחת בא כוחה של הנתבעת 1 ובהוצאות משפט, כפי שאפרט להלן.

יד – סוף דבר

170.אני מקבלת חלקית את התביעה כנגד הנתבעת 1 ומחייבת אותה לפצות את התובעים בסכומים הבאים:

ליקויים שאינם שנויים במחלוקת:39,673 ₪ (כולל מע"מ, פיקוח, הצמדה וריבית).

ליקויים בריצוף החצר:56,563 ₪ (כולל מע"מ, פיקוח, הצמדה וריבית).

ליקויים שתוקנו על ידי התובעים:75,620 ₪ (כולל מע"מ, הצמדה וריבית).

פיצוי בגין עגמת נפש:25,000 ₪ (נכון להיום).

סך כל הפיצוי:196,856 ₪

לפיכך, הנתבעת 1 תשלום לתובעים את הסכום של 196,856 ₪.

171.כן אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 35,000 ₪.

172.בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪ (בסכום ההוצאות כללתי, בין היתר, החזר חלקי של אגרת המשפט ששילמו התובעים (הן אגרת פתיחה והן מחצית שניה; ההחזר הוא חלקי היות והתביעה התקבלה בחלקה בלבד), החזר חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט (3,803 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום - 7.2.2021) והחזר חלקי בגין חוֹות הדעת מטעם התובעים (הן חוות דעתוֹ של המהנדס עמית זיו והן חוות דעתו של מר עופר טולדנו).

173.הנתבעת 1 תשלם את הסכומים שפסקתי בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

174.התביעה כנגד הנתבעים 3-2 – נדחית.

על אף דחיית התביעה כנגדם, היות והנתבעים 3-2 היו צד נחוץ לצורך בירור התביעה, איני מוצאת לנכון לחייב את התובעים בהוצאות בגין דחיית התביעה כנגדם. לפיכך, דחיית התביעה כנגד הנתבעים 3-2 תהא ללא צו להוצאות.

175.אני דוחה את ההודעה לצד שלישי כנגד צד ג' 1, גב' דורית רגב. כפי שהוסבר לעיל, דחיית ההודעה לצד שלישי כנגדה תהא, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

176.אני מקבלת את ההודעה לצד שלישי שהוגשה כנגד צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, וקובעת שעליה לשפות את הנתבעת 1 בסכום של 124,350 ₪ (סכום זה כבר כולל מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית).

בנוסף, אני מחייבת את צד ג' 2 לשלם לנתבעת 1 שכר טרחת עורך דין (בגין ההודעה לצד שלישי) בסכום כולל של 15,000 ₪, וכן החזר חלקי של אגרת המשפט ששילמה הנתבעת 1 בגין שיגור ההודעה לצדדים שלישיים בסכום של 10,000 ₪ (סכום זה הוא הן בגין אגרת פתיחה והן בגין מחצית שניה).

177.צד ג' 2, חברת יורי לאיבסקי הנדסה בע"מ, תשפה את הנתבעת 1 בסכומים שנפסקו, וזאת בתוך 60 יום מהיום, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים (לרבות לצדדים השלישיים) ותסגור את התיק.

 

ניתן היום, ט"ז אב תשפ"ה, 10 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.