1.לפני תביעה כספית, חוזית על סך של 640,000 ₪ ותביעה שכנגד כספית, חוזית, נזיקית, על סך של 855,976 ₪.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן התקבלה והנתבעת הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד.
רקע עובדתי
2.התובע עסק, בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, בגידול תרנגולות מטילות לביצים ושיווק אפרוחים.
הנתבעת, אגודה שיתופית חקלאית, עסקה בין היתר בשיווק עופות וגידול פרגיות ללהקות רבייה.
3.ביום 11.3.10 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם (נספח א' לתצהיר התובע ת/1) (להלן: "ההסכם"), לפיו התחייבה הנתבעת לספק לתובע אפרוחים (להלן: "הלהקה"). הלהקה תסופק מהאפרוחים שיבקעו בשבוע המתחיל ביום 24.4.10 והלהקה תסופק לחוות התובע בהגיע האפרוחים לגיל 22 שבועות לכל הפחות, ולא יותר מ-23 שבועות.
במילים אחרות, הלהקה תסופק לא יאוחר מיום 2.10.10.
עוד סוכם בהסכם, כי במידה והלהקה תזדהם ב-MG במשק התובע, תוך 14 יום מיום שיווקה ויוכח ע"י השירותים הוטרינריים שגם הלהקה שהועברה כולה מחוות הגידול של הנתבעת, למשק אחר, הזדהמה גם היא, תהיה הנתבעת אחראית לערך מכירת הפרגיות בלבד ולא לנזק או הוצאות נוספות אם יגרמו כאלה (סע' 5 להסכם).
כמו כן סוכם (סע' 9 להסכם): במידה והלהקה תהיה מזוהמת כרשום בסעיף 5 להסכם זה ו/או לא תישלח לחוות אחמד שתיוי בתל עדשים כמוסכם בהסכם זה תחזיר סוללית לאחמד שתיוי את המקדמות בגובה הסכום ששולם עד אז".
באשר לתמורה סוכם, כי מחיר הלהקה יהיה לפי מחירון המרכז החקלאי או מחירון מוסמך אחר המתפרסם מדי חודש, בניכוי 5% הנחה, ובתוספת עלות החיסונים הנוספים שאינם מופיעים במחירון (סע' 7 להסכם).
התמורה תשולם בשני תשלומים, הראשון בסך של 640,000 ₪ ישולם עד ליום 30.3.10 (סע' 8.b להסכם) והיתרה תשולם לאחר 14 יום ממועד שיווק הלהקה לתובע.
4.התובע שילם לנתבעת את התשלום הראשון, בסך של 640,000 ₪, במועד המוסכם, אולם הלהקה לא סופקה על ידי הנתבעת לתובע. והתובע הגיש תביעתו שבפנינו להשבת הסכום הנ"ל.
התביעה והתביעה שכנגד
5.התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא סיפקה את הלהקה בכלל וטענה כי הלהקה הזדהמה. חרף האמור בסע' 5 ו-9 להסכם, הנתבעת סירבה להשיב את הסכום ששולם על ידי התובע (640,000 ₪), על אף פניותיו אליה בעניין.
על כן, עותר התובע לחיוב הנתבעת בהשבת הסכום.
6.הנתבעת התגוננה בטענה, כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם, בכך שלאחר חתימת ההסכם ותשלום התשלום הראשון, הודיע התובע לנתבעת, בחודש 4/10, כי הוא אינו חפץ לרכוש את הלהקה. לאור ההפרה הנ"ל של ההסכם, ומאחר והנתבעת כבר השקיעה מאות אלפי שקלים בגידול הלהקה, דחתה הנתבעת את דרישתו להחזר התשלום בסך של 640,000 ₪.
באשר להזדהמות הלהקה, הנתבעת לא אישרה בהגנתה, כי הלהקה הזדהמה ולא שללה זאת, אם כי טענה שגם אם הלהקה הזדהמה הרי שאין לדבר רלוונטיות היות והתובע הודיע שאינו חפץ ברכישתה.
כבר ייאמר, כי טענת הנתבעת להשקעתה בגידול הלהקה הועלתה בצורה סתמית בכתב ההגנה וללא כל פירוט.
הנתבעת טענה עוד, כי עומדת לה טענת קיזוז כנגד התביעה, היות והתובע חייב לנתבעת סך של 723,563.94 ₪ בגין סחורות (להלן: "להקת 2008" או "הסחורות"), שהוזמנו על ידי התובע וסופקו לו על ידי הנתבעת, אולם הוא לא שילם תמורתן. עוד נטען, כי לבקשת התובע "הופקו החיובים בגין הסחורות לחברת אתר בני שיווק וייעוץ בע"מ" (להלן: "חברת בני אתר") (סע' 14 לכתב ההגנה).
גם כאן יצוין, כי טענת הקיזוז הועלתה ללא פירוט נוסף, היינו פרטי ההסכם של רכישת הסחורות הנ"ל, מועד כריתתו, תנאיו מועד אספקת הסחורות וכו'. אם כי, לכתב ההגנה צורף העתק כרטסת ממוינת, על שם "אתר בני שיווק בע"מ/שתיוי אחמד", (להלן: "הכרטסת הממוינת") שארחיב אודותיה בהמשך. יצוין כבר עתה, כי יתרת החוב המופיעה בכרטסת הממוינת עומדת על 743,285 ₪ ולא 723,563.94 ₪, כפי שנטען על ידי הנתבעת.
7.טענת הקיזוז הנ"ל מהווה עילת התביעה של הנתבעת בתביעה שכנגד. שבמסגרתה עתרה לחיוב התובע בתשלום סכום החוב 723,563.94 ₪ כשהוא משוערך ליום הגשתה ועומד על סך של 855,976 ₪.
גם בתביעה שכנגד לא הוסיפה הנתבעת פירוט מעבר לפירוט שניתן בכתב ההגנה מטעמה, אולם, הוסיפה כי אספקת הסחורות היתה "במועדים שונים", ברם לא פירטה את המועדים הנ"ל.
8.התובע הכחיש, בהגנתו בפני התביעה שכנגד, את הטענות שהועלו נגדו ביחס לרכישת הסחורות ואספקתן וטען כי אינו חייב לנתבעת מאומה. הוא הוסיף, כי הוא לא הזמין ולא קיבל סחורות כאמור וכי החשבוניות נשוא הכרטסת הממוינת, המוכחשת על ידו, לא הוצאו על שמו ומעולם לא הומצאו לו וכי שמו של התובע הוסף לכרטסת שלא כדין. עוד נטען, כי הוא לא היה צד בהתקשרות בין חברת בני אתר או מי מטעמה לבין הנתבעת. הוא הכחיש גם את הטענה לפיה הוא ביקש מהנתבעת להנפיק את החיובים לחברת בני אתר.
הראיות
9.מטעם התובע העיד התובע וכן מר סקוברוניק יצחק-עובד בקבוצת החברות עליהן נמנית הנתבעת ומטעם הנתבעת העיד מר אילן כרמון-מנכ"ל קבוצת החברות עליהן נמנית הנתבעת ומנהל ענף הלול.
הפרת ההסכם
10.נדון תחילה במחלוקת לעניין הפרת ההסכם.
כאמור, בעניין זה אין מחלוקת כי התובע שילם לנתבעת את התשלום הראשון וכי הנתבעת לא סיפקה את הלהקה לתובע.
המחלוקת בעניין זה, הינה סביב השאלה מדוע לא סופקה הלהקה, האם כטענת התובע כי הלהקה הזדהמה או שמא כטענת הנתבעת כי התובע הודיע בחודש 4/10 כי אינו מעוניין עוד ברכישת הלהקה.
11.משהודתה הנתבעת כי לא סיפקה את הלהקה בהתאם להסכם, עליה מוטל הנטל להוכיח, כי אי האספקה נעוצה בהודעת התובע שאינו מעוניין עוד בקבלת הלהקה.
להוכחת טענתה זו, לא הוצגו מטעמה של הנתבעת ראיות כלשהן למעט עדותו של אילן כרמון, אשר בתצהירו לא פירט את הטענה מעבר למשפט "במהלך חודש אפריל, ...., הודיע אחמד כי הוא אינו חפץ לרכוש הלהקה" (סע' 3 לתצהיר נ/3). את עיקר עדותו בתצהיר ייחד העד לנושא טענת הקיזוז (החוב נשוא התביעה שכנגד). העד לא פירט איך נמסרה ההודעה על ביטול הרכישה, מדוע, מי נכח בעת מסירתה, מה עשה בעקבות ההודעה, מה היתה תגובתו להודעה וכו'. חוסר הפירוט והעדר תגובה מטעם הנתבעת להודעה כאמור, כגון התנגדות להודעת הביטול או התיחסות לגורל ההסכם בעקבות ההודעה, עת מדובר בעסקה בהיקף האמור, אינו הגיוני כלל. יתרה מזו, וכאמור מלבד העדות הנ"ל לא הוצגה מטעם הנתבעת ראיה נוספת כלשהי לא בעל פה ולא בכתב.
יצוין, כי גם עדות העד סקוברוניק אין בה כדי לסייע שכן העד לא היה מעורב כלל בעריכת ההסכם והעסקה בכלל, לא היה בקשר עם התובע, לא נכח עת התקבלה הודעת הביטול הנטענת ואין בעדותו כדי לשפוך אור על המחלוקת הנ"ל. למרבית השאלות, שנשאל העד בעניין זה, הוא ענה שאינו יודע את התשובה ושיש להפנות את השאלה לאילן כרמון וכי הוא שמע על הודעת הביטול של ההסכם מאילן כרמון.
12.התובע כאמור הכחיש בעדותו, כי הוא הודיע על ביטול הרכישה, נהפוך הוא התובע העיד כי היה מעוניין ברכישת הלהקה ואף פנה לנתבעת בעקבות אי עמידתה בלוח הזמנים, אולם הנתבעת מסרה לו כי הלהקה הזדהמה. תמיכה לעדות הנ"ל ניתן למצוא באישור מאת המועצה לענף הלול המעיד על הזדהמות הלהקה ב-MG (נספח ב' לתצהיר ת/1). ובעדות אילן כרמון שלא הכחיש כי הלהקה הזדהמה, אם כי לטענתו הלהקה הזדהמה לאחר הודעת הביטול.
13.אין בידי לקבל עדותו של אילן כרמון בעניין זה, עדות שכאמור לוקה בחוסר פירוט, העדר היגיון והעדר תמיכה כלשהי בחומר הראיות.
חשוב להדגיש, כי הצדדים צפו אפשרות הזדהמות הלהקה וקבעו בהסכם מנגנון פעולה למקרה והלהקה תזדהם. והדבר גם תומך בעדותו של התובע.
14.בנסיבות אלה ומשלא הצליחה הנתבעת להוכיח טענתה בדבר ביטול ההסכם על ידי התובע הרי היא זו שהפרה את ההסכם משלא סיפקה את הלהקה לתובע.
לאור האמור, על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששולם על ידו.
השאלה המתבקשת עתה, היא האם עומדת לנתבעת טענת קיזוז כנגד התביעה והאם יש לקבל את התביעה שכנגד.
טענת הקיזוז והתביעה שכנגד
15.הנתבעת טוענת, כי התובע חייב לנתבעת סך של 723,563.94 ₪ נכון ליום 28.1.09 וכי יש לקזז סכום זה מסכום התביעה. גם הנטל להוכחת טענה זו רובץ לפתחה של הנתבעת.
16.העד אילן כרמון העיד בעניין זה, ובתצהירו (נ/3) טען כי בשנת 2008, הנתבעת נשאה בעלויות רכישת להקת פרגיות לרביה וגידולה והלהקה הועברה אל לול שבכפר יהושע, ברשותם ובניהולם של אחמד וחברת בני אתר וכי הלה שיווקו ומכרו את הלהקה וביצי רבייה ללקוחות ברשות הפלסטינית אך לא שילמו לנתבעת מלוא הוצאות הלהקה וכן הוצאות רכישת תערובות ללהקה כל זאת בסך של 743,285 ₪. יצוין, כי הסכום הנטען הנ"ל שונה מהסכום שנטען בהגנה ובתביעה שכנגד.
בתצהירו, לא פירט העד מהות ההתקשרות שהיתה בין הנתבעת לבין התובע וחברת בני אתר, אם היתה התקשרות והאם מדובר בהסכם שנכרת בין הצדדים ואם כן האם ההסכם בעל פה או בכתב, האם היתה תמורה מוסכמת בהסכם ומה הם תנאיה ותנאי תשלומה, כמו כן לא הבהיר מדוע הועברה הלהקה לחווה אליה הועברה.
17.להוכחת טענת העד, לפיה התובע חייב לשלם לנתבעת את החוב הנטען שעל פי התצהיר הוא 743,285 ₪, צורף לתצהירו העתק של הכרטסת הממוינת של הנתבעת (נספח ג' לתצהיר נ/3) לשנת 2008. למעשה, הכרטסת היא הראיה היחידה בכתב הנושאת את שמו של התובע שכן יתר הראיות, היינו הקבלות בגין תשלומים ששולמו (נספח ה' לתצהיר נ/3) כמופיע באותה כרטסת, הונפקו בשמה של חברת בני אתר, כאשר ההסבר שניתן על ידי העד לעניין זה הוא שהדבר נעשה לבקשת התובע ובני אתר.
הכרטסת הנ"ל נושאת את השמות "אתר בני שיווק בע"מ/שתיוי אחמד", וכוללת תנועות (חובה וזכות) החל מחודש 2/08 ועד לחודש 10/08. יתרת החובה בכרטסת הינה בסך של 743,285 ₪. לתצהיר צורפה כרטסת נוספת של הנהלת חשבונות המתייחסת לשנת 2009 אשר כוללת תנועות נוספות של חיוב וזכות והיתרה בכרטסת הנ"ל עומדת על 732,563.94 ₪. אזכיר, כי יתרת החוב הנטענת בהגנה ובתביעה שכנגד הינה 723,563.94 ₪. סביר להניח שמדובר באותם סכומים ושבכתבי הטענות מטעם הנתבעת נפלה טעות דפוס, אולם ככל שאכן כך הדבר המשמעות היא שהחוב הנטען כולל גם חוב משנת 2009 בניכוי תשלומים שבוצעו באותה שנה, וככל שכך הדבר הרי שקיימת סתירה עם טענת העד כרמון כי מדובר בחוב משנת 2008. ערה אני לעובדה כי סכום החוב הנטען בהגנה ובתביעה שכנגד קטן יותר מהחוב המופיע בכרטסת משנת 2008 אולם לשוני בסכומים השלכה על שאלת מהימנות הטענה לעניין חבותו של התובע בתשלום הסכום וכאמור קיימת סתירה בין החוב הנטען בהגנה ובתביעה שכנגד לבין זה שנטען בתצהיר העד.
אוסיף עוד לעניין הכרטסת - כפי שהובהר לעיל, הנתבעת טענה כי חובו של התובע לנתבעת מעוגן בכרטסת הממוינת המהווה אסמכתא לחוב האמור. אולם, מחומר הראיות שהונח בפני עולה כי קיים עותק נוסף של אותה כרטסת ממוינת שאינו נושא את שמו של התובע אלא אך ורק את שמה של חברת בני אתר (ת/4).
אבהיר את העניין, הנתבעת הגישה תביעה כספית כנגד חברת בני אתר (תיק 21236-01-12) וזאת ביום 11.1.12, (נספח א לתצהיר ת/2), במסגרתה ביקשה לחייב את חברת בני אתר בתשלום החוב נשוא הכרטסת הממוינת בסך של 743,285 ₪ (להלן: "התביעה נגד חברת בני אתר"). יצוין כי מדובר באותה כרטסת ממוינת נשוא תיק זה. הנתבעת זכתה בתביעתה ונפסק מלוא סכום החוב כנגד חברת בני אתר. בכתב התביעה הנ"ל, נטען בצורה מפורשת כי חברת בני אתר רכשה מהנתבעת להקות רבייה ותערובות ולא שילמה תמורתן ונותרה חייבת סכום התביעה. לכתב התביעה נגד חברת בני אתר צורפה כרטסת ממוינת לשנת 2008 שהיא, למעשה, העתק מדוייק ומלא של הכרטסת הממוינת נשוא התיק שבפנינו אלא מה, באותה כרטסת לא מופיע שמו של התובע אלא אך ורק השם "אתר בני שיווק וייעוץ בע"מ". כמו כן, באותה תביעה לא נטען כלל כי התובע כאן חייב כספים כלשהם לנתבעת בגין אותה רכישה.
העד נחקר אודות השוני הנ"ל בשני עותקי הכרטסת ולא יכל לתת תשובה משכנעת לשוני זה ולדבריו יכל להיות שלצורך הגשת התביעה כנגד בני אתר מישהו בחברה מחק את שמו של התובע מהכרטסת. ההסבר הנ"ל אינו משכנע כלל.
השוני בין שתי הכרטסות והעובדה שלטענת העד ייתכן שמאן דהוא בחברה הנתבעת מחק את שמו של התובע מהכרטסת מטילה דופי וספקות רבים אודות אמינות הכרטסת ומפחיתות ממשקלה של הכרטסת, שכן באותה מידה שבה נמחק שם מכרטסת ניתן גם להוסיף שם לאותה כרטסת, וזאת על מנת לטעון לחיובו של אדם בתשלום לנתבעת. הדבר מקבל משנה תוקף, לאור העובדה שלא קיים אף מסמך הנושא שמו של התובע, והמתיחס לחוב הנטען, מלבד אותה כרטסת, כפי שלא העיד אף עד מטעם הנתבעת מלבד העד כרמון.
אוסיף בעניין זה, כי תמוה בעיניי, ככל שאכן קיים חוב של התובע לנתבעת, בסכום גבוה כנטען, אשר אינו משולם במשך כשנתיים, איך הסכימה הנתבעת לכרות הסכם נוסף עם התובע מבלי שנושא החוב יוסדר או יועלה על הכתב בדרך כלשהי. ההסבר שניתן על ידי העד כרמון בעניין זה הוא שבשל קיומו של החוב דאגה הנתבעת לחיוב התובע בתשלום סכום המקדמה בסך של 650,000 ₪, אולם לא ברור מדוע, אם לתובע היתה יכולת תשלום כאמור, לא דאגה הנתבעת כי התשלום האמור ישולם על חשבון חוב העבר שלגביו אין בידי הנתבעת אסמכתאות לחיוב התובע, מלבד אותה כרטסת נטענת (בהנחה שאכן הכרטסת היא על שמו של התובע). כמו כן, תמוה בעיניי, שמשך כל אותה תקופה מאז שנת 2008 ועד לשנת 2010 (שנתיים) הנתבעת לא ראתה לנכון לפנות לתובע בדרישה בכתב לתשלום החוב או בפניה באמצעות עו"ד לגביית החוב.
לתמיהה כאמור, מתווספת העובדה שהנתבעת העלתה טענות שונות לעניין סכום יתרת החוב מבלי שניתן הסבר כלשהו לשוני האמור, וכך למעשה קיימים 3 סכומים (723,563.94, 732,563.94 ו-743,285).
ממכלול הראיות כאמור לעיל הגעתי למסקנה, כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח טענתה כי התובע חייב בתשלום יתרת החוב הנטענת, יהא סכומה אשר יהא.
כאן המקום לציין, כי אמנם התובע אישר כי בני אתר איכסן בחווה אצלו להקה שהתקבלה מהנתבעת, אולם אין באמור כדי ללמד שהתובע חייב לשלם לנתבעת עבור רכישת הלהקה הנ"ל. התובע הסביר את מערכת היחסים עם בני אתר והעיד כי מעולם לא היו ביניהם יחסי שותפות עסקית אלא יחסים של השכרת החווה לצורך איכסון להקות, כאשר כנגד ההשכרה כאמור וכנהוג בענף, משולם לתובע סך של 25 אג' עבור כל ביצה.
התובע הבהיר בחקירתו הנגדית, כי החוב נשוא הכרטסת הממוינת אינו חוב שלו, אלא חוב של חברת בני אתר וכי בני אתר רכש את הלהקה מהנתבעת וביקש לאכסן אותה בחווה אצל התובע, בתמורה לתשלום דמי שכירות עבור האיכלוס. התובע התייחס בחקירתו למעורבותו של עלי מסרי מעזה בעסקה הנ"ל ואישר כי היתה מעורבות כאמור ברם אין לתובע כל קשר לעסקה של רכישת הלהקה מהנתבעת. התובע הבהיר עוד, את משמעות עסקאות השכרת חוות לצורך איכסון ואמר, כי השכרה משמעותה שהשוכר, במקרה זה בני אתר, מאכסן את הלהקה בחווה של התובע ומקבל את הביצים ומוכר אותם ומשלם עבורם למשכיר, שהוא התובע במקרה שלנו, 25 אג' לכל ביצה וכי הלהקה והביצים הן של השוכר ולא של המשכיר. התובע הדגיש, כי הוא לא מכר ביצים ולא מכר את הלהקה הנטענת ולא קיבל תמורתה אלא קיבל, אך ורק, עבור השכירות וכמקובל 25 אג' לביצה. עדותו של התובע מקובלת עלי. אמנם התגלו סתירות מסויימות בעדות ברם אין בסתירות כדי לפגוע במהימנות העדות במיוחד לנוכח העובדה שאף בתצהיר בני אתר, שצורף לתצהיר של כרמון, אין אזכור ולו במילה לעובדה שהתובע חייב יחד איתו בסכום החוב הנטען או כי התובע מעורב ברכישת הלהקה הנטענת או בכלל ברכישות שהיו לבני אתר או חברת בני אתר אצל הנתבעת.
יש להוסיף, כי לא הוצגו ראיות כלשהן מהן ניתן לקבוע כי התובע קיבל תשלום כלשהו עבור מכירת להקות כלשהן או מכירת ביצים מאותן להקות שנמכרו על ידי הנתבעת.
לאור כל האמור, לא ניתן לקבוע כי התובע רכש להקות מהנתבעת והוא חייב בגין רכישתן או שהוא קיבל תמורה כלשהי ממכירת להקות כאמור.
לפני סיום, יש לציין כי התובע הזמין את בני אתר למתן עדות והנתבעת הזמינה את עלי מסרי למתן עדות, אולם שני העדים לא התייצבו חרף ניסיונות הצדדים לזמנם לכן הצדדים ויתרו על העדת העדים הנ"ל. בנסיבות אלה אין לזקוף אי התייצבות מי מהעדים לחובתו של מי מהצדדים.
סוף דבר, הנני קובעת כי הנתבעת לא הצליחה להרים את הנטל הרובץ לפתחה ולהוכיח כי התובע חייב בחוב כלשהו לנתבעת.
לסיכום
19.הנני מקבלת את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד.
הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 640,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום תשלום האגרה ועד לתשלום המלא בפועל, כמו כן שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ (כולל מע"מ), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ו, 29 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
