החלטה בבקשה למחיקת הליך מחמת אי כשירות של המבקשת

בפניי שתי בקשות מטעם שני הצדדים, הכרוכות זו בזו כפי שיתואר להלן.

בקשת המבקשים, לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד כספי; בקשת המשיבה למחיקת ההליך ולמצער עיכובו, מחמת אי כשרות משפטית של המבקשת.

רקע והבקשות שבפניי

התובענה דנן הוגשה ביום 22.1.2025, לפסק דין הצהרתי לביטול הסכם מכר/מכר מותנה במקרקעין.

כעולה מכתב התביעה, התובעת (המבקשת) היא בעלת נחלה (משק חקלאי) בגבעת עדה (להלן: "הנחלה"), התקשרה ביום 11.1.2023 עם הנתבעת (המשיבה) למכר הנחלה (להלן: "הסכם המכר"). לטענת המבקשת, הסכם המכר הופר לכל אורכו, לרבות אי תשלום רוב התמורה, וכעת מתבקש ביטולו.

ביום 31.3.2025, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד כספי; לטענת בא כוחה, תיקון זה נדרש לאור פסק דינו של בית המשפט העליון ב-רע"א 2299/23 אליעזר זילברברג נ' ליאורה פרו (15.8.2023) – (להלן: "עניין זילברברג").

בעניין זילברברג נקבע, כי יש לשנות את הלכת פיצול הסעדים בתביעות מקרקעין, כך שלבית המשפט המחוזי הדן בתביעת המקרקעין, תהא סמכות אף לדון בסעדים כספיים שבתחום סמכותו של בית משפט שלום, כאשר אלה נובעים מאותה עילת תביעה.

המבקשת ביקשה לתקן את כתב תביעתה, כך שיכלול סעד כספי שהוא הפיצוי המוסכם המופיע בהסכם המכר (להלן: "בקשת תיקון כתב התביעה").

במסגרת תגובתה לבקשה, ביקשה המשיבה למחוק את התובענה, מחמת אי כשרותה המשפטית של המבקשת, הנלמדת גם מייפוי כוח מתמשך שהופעל בעניינה, ושהוגש בהליך אחר בבית משפט שלום בחדרה (להלן: "בקשת המחיקה"). לחלופין ביקשה המשיבה לעכב את ההליך דנן עד אשר יקבלו מיופיי כוחה של המבקשת (בניה, א' וי') אישור מראש של בית משפט לענייני משפחה לניהול התובענה דנן. לטענת המשיבה, על פי סעיף 32ו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"), מיופה כח לא מוסמך לבצע פעולות משפטיות שמהותן העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, ופעולה משפטית אחרת, לרבות כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששווין עולה על חמש מאות אלף ₪ (או על מאה אלף ₪ אם לא ניתנה הסמכה מפורשת מאת מייפה הכוח), מבלי לקבל את אישור בית משפט מראש.

עוד טענה המשיבה, כי המבקשת ובנה א', הגישו ארבע תביעות שונות (כולל התביעה דנן) נגד המשיבה ואביה, ונגד חברה בע"מ שבבעלות אבי המשיבה. כל ארבע התביעות מבוססות על אותה עילה, אותה מערכת הסכמית ואותה מערכת עובדות רלוונטית.

כן ביקשה המשיבה אורכה בת 30 ימים להגשת תגובת המשיבה לבקשת תיקון כתב התביעה – שתימנה החל מיום קבלת אישור בית המשפט לניהול התובענה דנן.

יצוין כי לתגובת המשיבה הנ"ל, צורף עותק מייפוי הכוח המתמשך בעניין המבקשת.

בהחלטתי מיום 9.4.25 דחיתי את בקשת המשיבה לאורכה להגשת תגובה לבקשת תיקון כתב התביעה, מטעמי יעילות הדיון והיעדר מניעה כי שתי הבקשות תתבררנה במקביל; קבעתי כי זו תוגש לא יאוחר מיום 27.4.25. כן ביקשתי את תגובת המבקשת לבקשת המחיקה.

בתגובת המבקשת לבקשת המחיקה, נטען כי אין כל קשר בין סעיפי חוק הכשרות שהובאו על ידי המשיבה לבין התובענה דנן; על מיופיי הכוח של המבקשת לנסות למנוע פגיעה בזכויות אימם (מייפת כוחם) על דרך מיצוי הליך משפטי ככל שזכויותיה נפגעו. כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך לא דורש אישור של בית משפט לענייני משפחה כלל וכלל. אכן הוגשו ארבע תביעות בשלב זה, אך הנתבעים שונים והעילות שונות לחלוטין, ואינן קשורות כלל לתובענה דנן – תביעה בגין אי תשלום שכר עבודה שאין בצידו יחסי עובד מעביד; תובענה לפינוי מושכר; תובענה בגין פגיעה בפרטיות עקב התקנת מצלמות מעקב; התובענה דנן. לא קיימת כל מערכת הסכמים כטענת המשיבה; קיים הסכם מכר נשוא התובענה דנן, ויש הסכם לעיבוד קרקע חקלאית עם אביה של המשיבה וחברה בע"מ, שתוקפו פג.

המבקשת ביקשה כי הכנסת מיופיי הכוח כתובעים בשם המבקשת, תיכלל בכתב התביעה המתוקן, לכשיוגש.

בתגובת המשיבה לבקשת תיקון כתב התביעה, התנגדה המשיבה למבוקש, ממספר טעמים.

1. לבקשת תיקון כתב התביעה לא צורף כתב התביעה המתוקן שמבוקש לאשרו. לא ברור מהם התיקונים הנדרשים, לא צוין גובה הסעד הכספי המבוקש; לפי חוק הכשרות, מיופה כוח לא רשאי לבצע פעולה משפטית ששוויה עולה על חמש מאות אלף ₪ ללא קבלת אישור מראש מבית משפט לענייני משפחה, והפיצוי המוסכם הקיים בהסכם המכר הוא שמונה מאות אלף ₪, מבלי להידרש לטענת המבקשת כי היא זכאית לפיצוי על נזקים נוספים, המוכחשים.

2. לבקשת תיקון כתב התביעה לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות המצוינות בה, בניגוד לחובה שבדין. יש לדחות את הבקשה על הסף ולו מטעם זה.

3. אין ליתן פרס, בדמות היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה, שעה שהמבקשת ובנה בחרו בטקטיקה בעייתי של הפרדת תובענות וניהול במקביל ארבעה הליכים משפטיים נגד המשיבה ואביה. עסקינן בהתנהלות נפסדת וחסרת תום לב של המבקשת ובנה א'.

4. המבקשת איננה כשירה משפטית, שעה שנכנס לתוקף ייפוי הכוח המתמשך ומשכך לא ניתן להמשיך בניהול תביעותיה, כפי שפורט בבקשת המחיקה.

5. כתב התביעה דורש תיקון על דרך של הוספת שני בניה של המבקשת, כמיופיי כוחה, מאחר שהמבקשת מינתה את שני בניה – א' וי', לטפל בכל עניינה במשותף.

תשובת המבקשת לטענות המשיבה הוגשה ביום 29.4.25, במסגרתה חזרה על טענותיה בתגובתה לבקשת המחיקה (ראו סעיף 10 לעיל) וטענה כדלקמן:

1. המשיבה מניחה כי הסעד הכספי יעלה על חמש מאות אלף ₪; תואיל ותמתין לכתב התביעה המתוקן. ככל שאכן הסעד המבוקש יעלה על הסכום הנ"ל, תוכל להתנגד.

2. ייפוי הכוח המתמשך בעניין המבקשת, נכנס לתוקפו ללא כל אישור מבית המשפט.

3. כתב התביעה המתוקן יכלול את שני בניה של המבקשת, מיופיי כוחה במשותף.

4. בקשת תיקון כתב התביעה לא כוללת את כל העובדות; ככל שיאושר התיקון המבוקש, יצורף תצהיר כדין של שני מיופיי הכוח.

ביום 5.5.25, הוגשה תשובת המשיבה לתגובת המבקשת בבקשת מחיקת ההליך. בתשובתה, הסכימה המשיבה כי אכן נכנס לתוקפו ייפוי הכוח המתמשך בעניין המבקשת ובניה. עוד טענה, כי לאחר כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, כבמקרה דנן, מיופיי הכוח חייבים לקבל את אישור בית המשפט מראש, לביצוע פעולה כהמשך ניהול התובענה דנן. לטענת המשיבה, כניסת בניה של המבקשת לנעליה כתובעת, מהווה פעולה משפטית כאמור בסעיף 32ו לחוק הכשרות; שווי התביעה דנן עולה על חמש מאות אלף ₪ מאחר ששווי הנחלה, נשוא הסכם המכר שבמחלוקת, עולה על חמישה מיליון ₪.

בהחלטתי מיום 6.5.25 קבעתי כהאי לישנא:

"לאחר עיון בשתי הבקשות (השלובות זו בזו) - בקשת מיופי כוחה של התובעת לתיקון כתב התביעה דנן, ובקשת הנתבעת למחיקת ההליך, ולאחר עיון בתגובות ובתשובות הצדדים, סבורני כי יהיה נכון להכריע בבקשות הנ"ל לאחר שתוגש טיוטת כתב התביעה המתוקן מטעם התובעת/ מיופיי כוחה.

על כן אני מורה לתובעת/ מיופיי כוחה, להגיש לא יאוחר מיום 13.5.25 את טיוטת כתב התביעה המתוקן שברצונם להגיש, כאמור בבקשתם מיום 31.3.25.

לאחר עיון בטיוטת כתב התביעה המתוקן, אכריע בשתי הבקשות התלויות ועומדות בתיק".

ביום 11.5.25, הגישו המבקשת ושני מיופיי כוחה, טיוטת כתב התביעה המתוקן. התיקון שהתבקש הוא הוספת סעד כספי בגובה של 490,400 ₪, בנמקם כי מדובר בחלק מהפיצוי המוסכם, עקב שיקולי אגרה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בשתי הבקשות, בתגובות ובתשובות, וכן לאחר עיון בכתב התביעה המתוקן, החלטתי לקבל את בקשת תיקון כתב התביעה שהגישה המבקשת, ולדחות את בקשת המחיקה שהגישה המשיבה.

להלן אפרט נימוקיי.

עיון בהעתק ייפוי הכוח המתמשך בעניין התובעת, שצורף כנספח לתגובת המשיבה מיום 9.4.25, מלמד כי הוא נכנס לתוקפו ביום 3.4.25 (עיינו בדף הפותח, נושא כותרת "אישור כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך", מאת האפוטרופוס הכללי מחוז ירושלים).

היינו, ביום הגשת התובענה, 22.1.25, ייפוי הכוח המתמשך לא היה בתוקף. עד כניסתו לתוקף, לא עלו טענות לעניין אי כשירותה המשפטית של המבקשת (ובעניין זה יצוין, מבלי לקבוע דבר, כי על פי הוראות חוק הכשרות, אין בכניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, לשלול את כשרותו המשפטית של האדם – ראו סעיף 32כ לחוק הכשרות).

המשיבה עמדה על בקשתה, כי יש להורות על מחיקת התובענה דנן עקב כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך, מה שגרם לטענתה לסיכול האפשרות כי בניה של המבקשת ייצגוה בתובענה זו, ללא אישור בית משפט מראש.

בהמשך, צמצמה את טענותיה בנקודה זו ומיקדה אותן לשאלה, האם לאחר כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, כבמקרה דנן, מיופיי הכוח חייבים לקבל את אישור בית המשפט מראש, לביצוע פעולה כהמשך ניהול התובענה דנן (ראו תשובתה מיום 5.5.25, שתומצתה בסעיף 13 לעיל).

המחלוקת העומדת בפניי, אם כן, היא האם במצב הדברים כמתואר לעיל, דרוש אישור בית משפט לענייני משפחה, על מנת לאשר את המשך ניהול התובענה – ולמצער, לאשר את תיקון כתב התביעה המבוקש?

סבורני כי התשובה לשאלה זו, על שני חלקיה, היא שלילית.

כאמור לעיל, המבקשת ייפתה את כוחם של שני בניה להיות מיופי כוחה בכל ענייניה. אופן הפעולה בין מיופי הכוח בכל ענייניה, לרבות בעניינים הרכושיים, הוא במשותף (עמ' 3 בהעתק ייפוי הכוח המתמשך בעניין התובעת, בחלקו התחתון).

לאור דברינו לעיל בדבר מועד כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף ומועד הגשת התובענה דנן, סבורני כי אין להיזקק לאישור בית משפט לענייני משפחה, לעצם ניהול ההליך דנן. בניה של המבקשת ייכנסו לנעליה כתובעים וינהלו עבורה את התובענה דנן, כמיופיי כוחה אשר שומרים על זכויותיה הנטענות.

עיון בהעתק ייפוי הכוח המתמשך בעניין התובעת, וכן עיון בסעיף 32ו לחוק הכשרות (על כל חלקיו ותתי סעיפיו), מלמד כי המבקשת נתנה הסמכתה במפורש לביצוע פעולות מעל מאה אלף ₪ (ראו סעיפים 32ו(ג) ו-(ז) לחוק הכשרות; עמ' 4 בחלקו התחתון של העתק ייפוי הכוח המתמשך בעניין המבקשת). לביצוע פעולות בגובה מעל חמש מאות אלף ₪, נדרש אישור בית משפט לענייני משפחה (סעיף 32ו(ד)(8) לחוק הכשרות).

עם הגשת טיוטת כתב התביעה המתוקן, ניתן לראות כי הסעד הכספי המבוקש הוא פחות מחמש מאות אלף ₪ (בניה של המבקשת העמידו אותו ע"ס של 490,400 ₪). בנסיבות אלה ולאור האמור לעיל – אין צורך בקבלת אישור בית משפט לענייני משפחה לביצוע תיקון זה ולניהול התובענה דנן.

בכל הקשור לבקשת תיקון כתב התביעה – אני נעתר לה מנימוקיה. אכן לאור פסק הדין בעניין זילברברג, הדרך הדיונית והיעילה שיש לילך בה היא להגיש את הסעד הכספי יחד עם התובענה לסעד במקרקעין, יהא שוויו אשר יהא; יש בבקשה כאמור על מנת לייעל את בירור ההליך על כל מחלוקותיו; הבקשה הוגשה בשלב מוקדם יחסית בהליך דנן, ובטרם הוגש כתב הגנה מטעם המשיבה; לא ייגרם למשיבה כל נזק דיוני או פגיעה בזכויותיה, בהתירי את התיקון המבוקש.

סוף דבר

בקשת מחיקת התובענה (או הפניית בניה של המבקשת לבית משפט לענייני משפחה לקבלת אישור ניהול התובענה דנן) – נדחית לנוכח הנימוקים לעיל.

בקשת תיקון כתב התביעה מתקבלת. כתב התביעה המתוקן שהוגש לתיק דנן ביום 12.5.25, ייסרק לתיקיית כתב הטענות.

המזכירות תחשב את הפרשי האגרה שעל התובעים לשלם (בגין הוספת הרכיב הכספי), ותנפיק לתובעים שוברים מתאימים.

התובעים ישלמו את הפרשי האגרה לא יאוחר מיום 26.5.25.

במקביל, ימציאו התובעים את כתב התביעה המתוקן לנתבעת, ויציגו אישור מסירה כדין לא יאוחר מיום 26.5.25.

הנתבעת תגיש כתב הגנה כקבוע בתקנות.

הדיון הקבוע ליום 15.6.25 – מבוטל בזאת.

תחתיו אני קובע מועד חדש לדיון קדם משפט ראשון – 26.10.2025 בשעה 09:00.

תשומת לב הצדדים וב"כ, כי עליהם לפעול עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ולמלא כל המוטל על הצדדים עד לישיבת קדם המשפט הראשונה – לרבות פגישה מקדימה בין הצדדים וב"כ ומסירת דיווח לבית המשפט.

בנסיבות אין צו להוצאות.

תז' מעקב.

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"ה, 12 מאי 2025, בהעדר הצדדים.