ת"א 54025-07-13 א. ואח' נ' חברה קדישא גחש"א דכוללות החסידים ע.מ. 580022101

"ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום" (בראשית ל"ה, יט-כ).

"השם מצבה, הוא ע"ש התיצבות הקבר (משם 'יצב', כמו כל לשון של מצבה הכתוב במקראות) שהיא מיצבת ומבליטה את הקבר שיהא ניכר, לבא לבקרו ולהתפלל לעילוי נשמתו או להתפלל על החיים בזכות הקבור שם". (גשר החיים, רנד).

רקע

1.מקרה אנושי ורגיש מאין כמותו, הובא לפתח בית המשפט. למרבה הצער, ניסיונות לפתרון וליישוב המקרה בדרכים חלופיות ובבית המשפט לא צלחו ואין מנוס אלא מלהכריע בסכסוך.

ביום כ"ד חשוון תשנ"ח (23.11.97), נולד לתובעים בן - י. א.

למרבה הצער, נפטר התינוק כשהוא בן כשלושה וחצי חודשים, ביום שישי ח' אדר תשנ"ח (06.03.98).

התובעים נמנו באותה עת על קהילת **. על פי הפסיקה ההלכתית ומנהגי הקהילה החרדית הירושלמית ובכללה קהילת ***- בשעה שהולך לעולמו תינוק בן חודשים ספורים, ההורים לא משתתפים בטקס הקבורה, לא מקימים מצבה על הקבר, לא עולים לקבר במהלך השבעה ואף לא פוקדים את הקבר לאחר מכן.

התינוק הובא לקבורה ביום פטירתו, בערב שבת בשעה 16:00 ונטמן בהר המנוחות, בגוש יד' בחלקת הילדים שבהר המנוחות שבירושלים.

התובעים שבאותה עת נמנו כאמור על ***, כיבדו את מנהג הקהילה, והמנוח הובא לקבורה כשהתובעים לא היו במקום.

התובעים פעלו בהתאם להוראות פוסקי ההלכה, לא פקדו את הקבר והתמקדו בהמשך החיים.