לנקרי ואח' נ' יצחק אטיאס השקעות בע"מ

מבוא

1. לפנייתובענה כספית ע"ס 467,200 ₪ וביסודה ליקויי בנייה שהתגלו בדירת התובעים.

    

2. התובעים הינם בעליה ודייריה של דירת מגורים בעיר אשקלון. הנתבעת העונה לשם "יצחק אטיאס השקעות בע"מ", הינה היזם אשר מכר את הדירה לתובעים.

    

3. תובענה זו הוגשה על רקע טענות שהעלו התובעים בנוגע לקיומם של ליקויי בנייה בדירה שנמסרה להם על ידי הנתבעת, וכן בהתייחס לטיפול שניתן לפניותיהם לאחר מסירת החזקה.

    

   טענות התובעים

    

4. התובעים רכשו את הדירה נשוא ההליך בשנת 2011, עוד טרם הושלמה בניית הדירה. עם סיום הבנייה בשנת 2013, נמסרה הדירה לחזקתם והם החלו להתגורר בה משנת 2014. משנת 2016 ואילך החלו להופיע ליקויי רטיבות חמורים, שהחריפו עם הזמן והשפיעו באופן מהותי על איכות חייהם של התובעים. לליקויים אלו נוספו ליקויים אחרים, אך חרף פניותיהם לנתבעת לתקנם, לא בוצע על ידה טיפול מספק להסרת כל אותם ליקויים.

    

5. לטענת התובעים, יש לתת את הדעת לנסיבות רכישת הדירה ולמערכת היחסים שבין הצדדים. הדירה נרכשה על ידם מתוך אמונה כי הם מקבלים נכס חדש, תקני, ובמצב ראוי למגורים. הנתבעת, לעומת זאת, קיבלה את מלוא התמורה עבור הדירה אך לא קיימה את התחייבויותיה, לא פעלה כנדרש לתיקון הליקויים, ואף התנהלה, לאורך התקופה, בחוסר תום לב. התובעים מציינים כי נאלצו להתגורר בדירה זו במשך שנים ארוכות תחת תנאים קשים, שכללו רטיבות, נזקים למבנה, ופגיעה ממשית באיכות חייהם.

    

6. התובעים מדגישים את חשיבות הרצף הכרונולוגי בהבנת הליקויים והשלכותיהם. לטענתם יש להבחין בין הליקויים הראשוניים שהתגלו עם מסירת הדירה, לבין מצבה כעת שהלך והחמיר ואף מציג חור שנפער באמבטיית חדר הרחצה ורטיבות משמעותית. לטענת התובעים, החור שנפער באמבטיה נוצר בעקבות איכותה הירודה ו/או לקות בהתקנתה והינו משנת 2019, אך הוא אינו הגורם לנזקי הרטיבות שקדמו לו. נטען כאמור כי נזקי הרטיבות החלו כבר עם כניסת התובעים לדירה בשנת 2016.

    

7. באשר לפניות התובעים לנתבעת- בשנת 2014, מסרו התובעים לנתבעת חוות דעת שמאית, במטרה להביא לתיקון הליקויים. הנתבעת, מצידה, המציאה חוות דעת נגדית ולטענת התובעים, דחתה את דרישותיהם. בהמשך, ביוני 2016, הועברה לנתבעת חוות דעת נוספת, אך גם פנייה זו לא נענתה (נספח ג' לתצהיר התובעים). לטענת התובעים, חרף פניותיהם החוזרות ונשנות והצגת חוות דעת מקצועיות, הנתבעת לא הגיבה באופן ענייני, ואף סירבה להגיע לבדיקה בדירה, שעה שלטענתם מצב הרטיבות החמיר.

    

8. לטענת התובעים אפוא, מדובר בהתנהלות הלוקה בחוסר תום לב מובהק. על אף שהם רכשו את הדירה מכספם ובתום לב, מתוך ציפייה לגור בה בנוחות ובביטחון, נבצר מהם ליהנות ממנה בפועל. במקום זאת, הם נאלצו להתמודד לאורך שנים עם ליקויים מתמשכים שפגעו באיכות חייהם ואף גררו אותם לתחושות תסכול, מבוכה וכעס, והפכו את חוויית המגורים, שהייתה אמורה להיות חיובית, למקור לעוגמת נפש.

    

9. לעניין הליקוי באמבטיה, נטען כי בשנת 2015, הנתבעת יצרה קשר עם התובעים במטרה להחליף את האמבטיה המרכזית בדירה. בתגובה לפנייתה התובעים ביקשו לדעת מה הסיבה לכך. אולם נותרו ללא מענה.

    

10. זאת ועוד, ביום 4.8.2016 נשלח אל התובעים מכתב מאת הנתבעת, שעסק בתלונת רטיבות שהתקבלה מדייר המתגורר בדירה שמתחתיהם. במכתב צוין בין היתר כי "בעקבות פניית הדייר בדירה מתחתיך ולאחר ביקור שנערך על ידי נציגנו, נמצא כי קיים חשש לנזילה מצנרת האינסטלציה בדירתך" (נספח ד לתצהיר התובעים). הפנייה נועדה לצורך תיאום מועד לביצוע בדיקה ותיקון בדירה. התובעים סבורים כי הם לא סירבו לשתף פעולה עם הנתבעת בשום שלב, ואף לא היו מודעים לקיומם של ליקויים בדירה שמתחתיהם. בהתאם לכך, פנו לנתבעת לצורך קביעת מועד לבדיקה ולתיקון הליקויים (ראו נספח ד לתצהיר התובעים).

     

11. בהמשך לכך, נקבעה פגישה עם מר דוד אטיאס, נציג מטעם הנתבעת. הפגישה נסבה סביב הליקויים הקיימים בדירה, ובמיוחד רטיבות שנמשכה במשך חודשים רבים. במהלך הפגישה, נציג הנתבעת התחייב בפני התובעים כי יקבלו טיפול ראוי מטעם הנתבעת, וכי בעיית הרטיבות תטופל.

     

12. בהתאם להתחייבות זו, עזבו התובעים את דירתם במהלך חודש אוגוסט 2016 על מנת לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים. ואולם, כאשר שבו לדירה, גילו לתדהמתם כי הליקויים נותרו בעינם. לטענתם, הנתבעת לא ביצעה תיקון יסודי, אלא הסתפקה בתיקוני צבע קוסמטיים בקירות, פירוק קרמיקות והחלפתן בגוון שאינו תואם. כמו כן, קרמיקת הדקור בקיר שממוקם מתחת לחלון חדר האמבטיה נשברה במהלך העבודות, ונותר קיר בטון חשוף שלא שוקם.

     

13. למרות כל זאת, הנתבעת לא איתרה את מקור הרטיבות, ולא סיפקה מענה מלא לליקוי. לאחר שהתובעים דרשו טיפול יסודי ופתרון מלא, השיבה הנתבעת כי מקור הרטיבות הוא כביכול בפגם במיכל ההדחה הסמוי. על רקע טענה זו, פנו התובעים לבדיקה עצמאית על ידי חברת "חמת", ממנה עלה כי טענת הנתבעת שגויה ואינה מתיישבת עם ממצאי הבדיקה.

     

14. בהמשך, בחודש אפריל 2018 הנתבעת הסכימה להחליף את הקרמיקה בחדר האמבטיה בפעם השנייה אך זאת בתנאי שמחצית ממנה תוחלף על חשבון התובעים. התובעים סירבו להצעה שכן לטענתם הקבלן הוא הגורם אשר מלכתחילה גרם לליקויי הקרמיקה ואין מקום להחיל זאת עליהם. התובעים במשך השנים פנו אל הנתבעת פעמים רבות בדרישה לתקן את הליקויים האמורים אך ללא הואיל.

     

15. לימים בחודש מאי 2019 התקיימה פגישה בין התובעים לבעלי הנתבעת, מר יצחק אטיאס. במסגרת הפגישה סוכם, כי הנתבעת תבצע את התיקונים הנדרשים. ואולם, במכתב מיום 29.7.2019 הודיעה הנתבעת כי תבצע עבודות חיפוי וריצוף בלבד, וכי בכך תסתיים אחריותה. התובעים התנגדו לתנאים שהוצבו, והעבודות בוטלו. בפגישה נוספת בדצמבר 2019, שבה נכחו בעלי הנתבעת ונציגה, הובהר כי הנתבעת תסכים לבצע תיקון נוסף, וזאת בכפוף לתנאי כי מדובר בתיקון האחרון, ולא תחול עליה כל אחריות נוספת- תנאי שהתובעים דחו.

     

16. ביום ה-5.7.2020 שלחו התובעים לנתבעת מכתב התראה המביא אחריו נקיטת הליכים. במכתב האמור צורפו חוות דעת של המהנדס יעקב קליגסברג ושמאות שצורפו לכתב התביעה.

     

17. לטענת התובעים, חוות הדעת מאשרת את קיומם של ליקויים מהותיים בדירה, ובראשם רטיבות נרחבת, ליקוי בטיחותי בדלת הממ"ד וסדקים באינסטלציה. עלות התיקון הוערכה בכ-110,000 ₪, כולל צורך בפינוי הדירה למשך חודש. בנוסף, ציין המומחה כי הרטיבות המתמשכת גורמת לפגיעה בערך הנכס, והמליץ לדרוש פיצוי על ירידת ערך (פירוט אודות חוו"ד של המהנדס יעקב קליגסברג, יינתן בהמשך).

     

    סעדי התביעה

     

18. התובעים העמידו את סכום התביעה, כמפורט להלן:

     

    • בגין ליקויי הבנייה בדירה ועלויות הבדיקות שנדרשו לאיתורם, טוענים התובעים לנזק בסך כולל של 175,750 ₪, בהתבסס על מספר הצעות מחיר שצורפו. עם זאת, חוות הדעת ההנדסית מטעם התובעים, שנערכה על-ידי המהנדס קליגסברג, מעריכה את עלות תיקון הליקויים בסכום נמוך יותר, העומד על 110,300 ₪.

    • בגין ההוצאות שנדרשו לשם עריכת בדיקות וחוות דעת מקצועיות, עותרים התובעים לפיצוי בסך של 3,450 ₪.

    • בגין פינוי הדירה לצורך ביצוע העבודות משך חודש ימים, אשר שוויו הוערך בחוות דעת קליגסברג בסך של 20,000 ₪.

    • בגין ירידת ערך נטענת של הדירה, העמידו התובעים את נזקם על סך של 160,000 ₪. עם זאת, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה מטעמם על ידי השמאי מר אברהם תורג'מן, ירידת הערך מוערכת בסך של 104,500 ₪.

    • בגין עגמת נפש שנגרמה להם לטענתם עקב הליקויים והתנהלות הנתבעים, עותרים התובעים לפיצוי בסך של 60,000 ₪

       

      טענות הנתבעת

       

19. לעמדת הנתבעת דין התובענה דחייה על הסף וזאת מכיוון שהנתבעת עמדה בהתחייבותה לפי הסכם המכר ומסרה את החזקה בדירה לתובעים ביום ה-1.3.2013 כשהיא תקינה וחפה מכל פגם. הנתבעת סבורה כי התובענה נסובה על ניסיון אסור של התובעים להתעשר על חשבונה של כדין, וכי הנזקים הנטענים נגרמו בשל רשלנותם של התובעים עצמם ולא כתוצאה מליקויי הבניה.

     

20. הנתבעת סבורה כי מסירת החזקה בוצעה למעלה משבע שנים ושמונה חודשים לפני מועד הגשת תובענה זו. לא זו בלבד, התובעים ערכו חוות דעת קודמות לאלו שצורפו לכתב התביעה, כאשר הליקויים הנטענים בתובענה לא נכללו בחוות הדעת הקודמות. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים הפרו את הוראות חוק המכר, בכך שלא אפשרו לה לתקן את הליקויים הנטענים או לבצע את הבדיקות הדרושות, כנדרש על פי דין.

     

21. הנתבעת סבורה כי הליקויים הנטענים אינם מצויים באחריותה כקבלן. לעמדתה, חלק מהליקויים חוסים תחת טענת התיישנות, בהתאם לתקופות האחריות הקבועות בדין, ומשכך אינם ברי תביעה עוד. זאת, לנוכח שימוש בלתי סביר שביצעו התובעים בנכס. לטענת הנתבעת, התובעים לא השתמשו בנכס בהתאם לייעודו, ואף התעלמו מהוראות התחזוקה שנמסרו להם בעת מסירת החזקה. כנטען, העדר תחזוקה שוטפת וראויה אינו באחריות הקבלן.

     

22. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים הציגו מצג שווא, לפיו קיימת רטיבות וכן ליקויים בדירה ממועד מסירת החזקה, בעוד שלטענתה אין כל אמת בדבר. הנזקים הנטענים לא התקיימו במועד מסירת החזקה, וממילא אין ליחסם לנתבעת.

     

23. נטען כי בהתאם לחוות דעתו של מומחה הנתבעת, המהדס מרזוק יעקב, האומדן הכספי של הליקויים שנקבע על ידי מומחה התובעים, אינו סביר ואינו מתיישב עם הטענה כי הליקויים מצויים באחריות הנתבעת. אם לא די בכך, הרי שלפי חוות הדעת עצמה מטעם התובעים, הרטיבויות האמורות אינן מצויות באחריות הקבלן. הנתבעת מפנה לחוות דעת נגדית מטעמה, שם נקבע כי הרטיבות שנצפתה בדירה המצויה בחדרי הרחצה חסרת רצף נזק המוביל אל חדרי הרחצה, ולפיכך סבורה הנתבעת, כי קיים גורם אחר, שאינו באחריותה לנזקים אלה. לעמדתה, שיטת השטיפה של התובעים את הרצפה היא הגורם למרבית הנזקים הנטענים.

     

24. הנתבעת מפנה לחוברת התחזוקה אשר נמסרה לתובעים במעמד החתימה ומסירת החזקה (נספח ג' לכתב ההגנה). חוברת זו כוללת פירוט של תכונות מיוחדות של הדירה, אזהרות רלוונטיות והוראות תחזוקה. לא זו בלבד, התובעים אישרו כי קיבלו קרמיקה רזרבית שניתן לעשות בה שימוש היום. בנוסף, הנתבעת מפנה לטופס המסירה הראשוני מיום 31.12.2012 (נספח ד' לכתב ההגנה), בו מצוין כי הנתבעת תיקנה את הליקויים שנרשמו באותו מועד בעוד שהליקויים המופיעים כיום בחוות הדעת מטעם התובעים, אינם זהים לאותם ליקויים שצוינו אותה עת.

     

25. לשיטת הנתבעת, פניית התובעים לנתבעת ביום ה-26.1.2015 בטענות אודות ליקויים בדירה הינה מיותרת על יסוד טענות ריקות מתוכן. לפנייה צורפה חוות דעת של חברת טרמינל. מנגד ביום ה-13.5.14 הנתבעת המציאה חוות דעת נגדית לתובעים ובה התכחשה לנזקים הנטענים. למרות זאת ולפנים משורת הדין, הנתבעת נענתה לבקשת התובעים לתיקון הליקויים הנטענים על ידם אך התובעים לא יצרו עימה קשר ואף סירבו לאפשר לה לבצע את התיקונים.

     

26. חרף  טענות התובעים שלפיהן הנתבעת לא פעלה לשביעות רצונם, הרי שבפועל קיימה הנתבעת מספר פגישות במשרדיה עם התובעים, בהן נכחו מנהלים ונציגים מטעם שני הצדדים. מעבר לכך וכפי שצוין קודם, הנתבעת נקטה צעדים אף מבלי שהייתה מחויבת לכך. באשר לדרישה לשאת בעלות מחצית מאריחי האמבטיה, זו באה לעולם בעקבות בקשתם של התובעים להתקין דוש במקום האמבטיה וכהסכמה מכללא שמחצית מעלות פירוק האמבטיה וחיפוי האריחים תחול עליהם.

     

27. יתרה מכך, מיד לאחר קבלת פניית התובעים, פעלה הנתבעת באופן ענייני ובתום לב במטרה לגשר על הפערים ולהגיע להבנות, מתוך רצון כן לשמר את התובעים כלקוחותיה. כחלק ממאמצים אלה, פנתה הנתבעת לתובעים במועדים 4.8.2020 ו- 12.8.2020 באמצעות דוא"ל, במסגרתם הוצעו מועדים אפשריים לקיום ביקור של מומחה מטעמה בנכס. בהתאם לכך, תואם מועד לביקור ביום 19.8.2020. לאחר הביקור, המומחה קבע בחוות דעתו כי לעמדתו אין ליקויים מהותיים בדירה ושהעלות לתיקונם, נמוכה בהרבה מאומדן מומחה התובעים.

     

     

    חוות דעת מומחה בית משפט

     

    ליקויים בדירה

     

28. נוכח חוות הדעת הסותרות אשר מציגות ממצאים שונים, ביום ה-24.5.2021 מונה מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין מר דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט בנושא ליקויי הדירה.

     

29. ביום 3.10.2021 הוגשה חוות דעתו של מומחה זה, במסגרתה בחן המומחה את טענות הצדדים בנוגע לליקויים ולפגמים בדירה וזאת לאחר ביקורו בה ביום 8.7.2021.

     

30. המומחה מצא ליקויים בדירה והם: כתם רטיבות בקיר חלון מחסן; שיפוע לקוי בריצוף מרפסת סלון; שוני בגווני חיפויי חדר האמבטיה; סדק בקיר פרוזדור; התנפחויות צבע מעל לאמבטיה ; ליקוי בזווית פתח חלון הדרייקיפ באמבטיה, כתם רטיבות בחלון מחסן הדירה, ועוד וזאת על סך כולל של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ.

     

31. באשר לנזקי הרטיבות בדירה עצמה– נקבע כי בתחתית קירות פזורים רבים בדירה קיימים כתמי רטיבות מעל לפנל הריצוף. על פי מומחה לאיתור נזילות מטעם מומחה ביהמ"ש, אשר ביצע בדיקת רטיבות בדירה ביום 20.7.2021, נמצא כי קיימת דליפה מקופסת הביקורת של שירותי חדר הרחצה וכן דליפה מהאביזר העליון של ניקוז המקלחון. עוד קבע מומחה זה כי יש להתקין הגבהה של קופסת הביקורת במטבח וכי תכולת הרטיבות בדירה גבוהה ועומדת על למעלה מ-9%. לצורך העניין קבע מומחה בית משפט כי יש לבצע פירוק הריצוף ויבוש החול הרטוב מבלי לפרק את ארון המטבח, ולאחר הייבוש לרצף מחדש כולל תיקוני טיח וצבע מעל לפנלים וזאת בעלות כוללת של 53,500 ₪ בצירוף מע"מ. עוד קבע המומחה כי יש לפצות את התובעים עבור פיקוח הנדסי בסך 5,700 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ 62,700 ₪ בצירוף מע"מ בגין נזקי הרטיבות וליקויי הבניה האחרים. עוד קבע המומחה קטגורית כי כל הליקויים ניתנים לתיקון.

     

     

32. עוד קבע המומחה כי על הנתבעת לפצות את התובעים עבור עלות הזזת רהיטים וניקיון בסך של 3,000 ₪ ו-,10,500 ₪ עבור שבועיים דיור חלוף.

     

    ירידת ערך

     

33. כאמור, במסגרת חוות דעתו של בית המשפט נכללה גם חוות דעת שמאית, של השמאי אברהם תורג'מן אשר קבע כי לא תהא ירידת ערך לדירה, היות שלאחר תיקוני הליקויים לא יישארו ליקויים עם פחת שיורי. אליבא מומחה זה, במרבית הדירות במדינה מתגלה רטיבות מגשמים, איטום לקוי, פיצוץ צינור מים וכו', שלאחר תיקונם לא מותירים פחת שיורי ובהתאמה גם לא ירידת ערך.

     

34. עם זאת קבע המומחה כי יש לפצות את התובעים עבור הפגיעה בשימוש בדירה לתקופה שבה נמצאו הליקויים לטענתו בדירה וזאת מחודש 2/20 עד חודש 10/21 (משך 20 חודשים), לפי שיעור של 10% מדמי השכירות הראויים לדירה מעין זו בסך 4,500 ₪ לחודש, ובסה"כ 9,000 ₪ - מכפלת 450 ₪ ב-20 חודשים - כפיצוי לתובעים.

     

    חוות דעת משלימה

     

35. לימים ותוך כדי ניהול תובענה זו, החלו התובעים במלאכת תיקון הנזקים ולשם כך הם פירקו את ריצוף חדרי האמבטיה בדירה . בעקבות כך ופניית הנתבעת בעניין זה לבית המשפט, ביום 4.1.24 ביקר המומחה אורמן שוב בדירה והגיש חוות דעת משלימה מטעמו ביום ה-7.2.2024 נוכח ביקורו זה.

     

36. על פי חוות דעת משלימה זו , שנערכה לאחר שהמומחה חזה במו עיניו במעבי הריצוף שפורק בחדרי הרחצה, קבע המומחה כך: בחדר רחצה ילדים- חגורת ההפרדה ברצפה נמצאה נמוכה מהנדרש, וזאת על אף שנצפתה עלייה של כ- 20 ס"מ של איטום בקירות בהשוואה לביקור הקודם. נטען כי כיוון שחגורת ההפרדה הייתה נמוכה והמים התרכזו במצע החול בריצוף כתוצאה מחור האמבטיה, מים אלה חדרו למצע החול בדירה, ואף ייתכן מחוץ לגבולות חדר הרחצה "לשאר שטח הדירה". בנסיבות אלו, קבע המומחה אורמן כי יש לפרק את רצפת חדר הרחצה, ולבצע עבודות איטום מחדש, הכוללות התקנת חגורת הפרדה תקנית ובדיקת צנרת הדלוחין. בחדר רחצה הורים- גם שם נמצא כי חגורת ההפרדה נמוכה ואינה עומדת בתקן הנדרש מה שהוביל לטענתו לחדירת מים אל מצע החול בחדר השינה. יחד עם זאת, קבע המומחה אורמן כי ניתן להסתפק בפירוק שורת ריצוף אחת בלבד וביצוע איטום מקומי. יתרה מזאת, בבדיקה הכוללת לא נמצאה חדירת רטיבות לדירה שמתחת.

     

37. המומחה שב וחזר על עלות פירוק הריצוף והחלפת החול כפי חוות דעתו המקורית וזאת על סך 53,500 ₪ אך קבע בנוסף כי יש לבצע בדיקה לאיתור מקור הרטיבות במצע החול הרטוב וגם לבצע איטום בין חגורת ההפרדה לריצוף וזאת בתוספת של 4,000 ₪. בהקשר לכך טען המומחה כי כיוון שלא נמסר לו על מקור הכשל שגרם לרטיבות מצע החול, ייתכן שהרטיבות במצע החול הגיעה מהאמבטיה השבורה "כמו לשאר שטח הדירה".

     

38. על רקע המסמכים שצורפו על ידי הצדדים, הפנה המומחה אורמן לממצאים שנאספו במהלך ביקוריו בדירה. בביקור מיום 8.7.2021 נמצא חור גדול באמבטיה, ובביקור קודם מיום 31.12.2019 נמצאו סדקים פתוחים באמבטיה וכן מדדי רטיבות גבוהים במצע החול שמתחת לריצוף. יודגש כי מדדי הרטיבות היו אף גבוהים יותר בביקור המאוחר. המומחה קבע כי הופעת הסדקים אינה נובעת מליקויי בנייה מצד הקבלן. עוד ציין המומחה את שתואר לעיל והוא כי פירוק הריצוף והחיפוי שבוצע לא היה נדרש במלואו, וכי היה ניתן להסתפק בפירוק שתי מרצפות צמודות בלבד, לצד ביצוע ייבוש רצפתי באמצעים סבירים ועלות מינימלית. כן צוין, כי לא נמצא כל ליקוי של סתימה בצנרת המזגן.

     

39. לצד כך, ציין המומחה כי קיים חשד לכך שבוצע שימוש על ידי התובעים באמבטיה השבורה לצורכי רחצה, וזאת עקב הימצאות חול רטוב מתחת לאמבטיה, ממצא זה המעיד על חדירת מים ממושכת היה המקור לדעתו לרטיבויות שהתגלו בדירה וזאת בהעדר עדות לנזילת מים מצינור מים פעיל. בעדותו ציין המומחה כי השפעת שימוש זה על הרטיבות בדירה, לצד השפעת המצאותן של חגורות הפרדה נמוכות מהתקן, עומדת על 50 אחוזים לכל צד (עמ' 29 שורה 23 לפר' הדיון).

     

     

    דיון והכרעה

     

40. עד כאן טענות הצדדים והמחלוקות הנדונות. בהקשר לכך ראוי לציין כי הצדדים לא זימנו את המומחים מטעמם לעדות בבית משפט כי אם הסתפקו בחקירתו הנגדית של המומחה אורמן מטעם בית משפט.

     

41. בסיכומיהם ( סעיף 20 ואילך) זנחו התובעים את דרישותיהם המקוריות עלי תביעתם זו, וביקשו לאמץ את ממצאי חוות דעת מומחה בית משפט והם לפסוק לטובתם סך כולל של 80,411 ₪ כולל מע"מ (18 אחוזים) עבור ליקויי הבניה.

     

42. כן ביקשו התובעים לאמץ את קביעות מומחה בית משפט ביחס לעלות הזזת הרהיטים ; הניקיון והדיור החלוף בסך כולל של 13,500 ₪ וביקשו להצמיד סכומים אלו משנת 2016 ואילך אז התגלו הליקויים לטענתם בדירה. באשר לירידת הערך שעלותה החודשית אומצה על ידי התובעים גם כן, טענו התובעים עם זאת שיש לספור אותה משנת 2016 ולא החל מחודש 3/20 משך 20 חודשים כפי שקבע המומחה. על יסוד כך תידונה טענות התובעים ובהתאמה גם הנזקים הנטענים עתה.

     

     

     

    לגופו של עניין

     

43. מערכת היחסים ההסכמית בין התובעים לנתבעת מקורה בדיני החוזים הכלליים, וזו מוסדרת באופן ספציפי בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 ובפרט בסעיפים 4 ו – 4א' שבו, המפרטים את הזכויות והחובות הנוגעות בדבר:

    "4. (א)המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה:

    (1) הדירה או כל דבר שבה (להלן – הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה;

    (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

    (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

    (4) בתוך תקופה של 20 שנים שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (להלן – תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית), התגלתה אי-התאמה יסודית, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

    (5) התגלתה אי-התאמה יסודית, אף לאחר תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית, והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

    (6)המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש.

    (ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח-1968.

    (ג)לענין סעיף זה –

    "אי-התאמה יסודית" – אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;

    "תקופת בדק" – תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה;

    "תקופת אחריות" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק.

    הודעה על אי-התאמה או אי-התאמה יסודית

    4א. (א)הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה –

    (1)שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, אם הודיע עליה הקונה או קונה המשנה למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה;

    (2)שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.

    (ב)הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה יסודית שלא היה ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה."

     

44. מחוות דעת הנתבעת של המהנדס יעקב מרזוק שצורפה לראיות הנתבעת לאחר ביקור מומחה זה בדירה ביום 19.8.20, נמצא על ידו כי בדירה מצויים לא מעט מוקדי רטיבות שאינם קשורים לרטיבות בחדר הרחצה והם: מתחת ללוח תקשורת; בחדר הורים; בכניסה לחדר ארונות הורים; בחדר ילדים בקיר הגובל עם הממ"ד ; בחדר שינה ילדים ובחדר אורחים . לעניין זה קבע המומחה כך: " אני סבור שאין אפשרות לקבוע כי מדובר ברטיבות קפילרית שמקורה (ב)חדרי הרחצה משום שאין רצף נזקים אשר מוביל לחדר הרחצה. לדוגמא: לוח תקשורת, הנישה של המקרר והסלון".

     

45. בהתייחס לסדק שהתגלה באמבטיה, קבע מומחה הנתבעת כי :" יתכן ומדובר, לפחות בחלק מהמקרים, זה מקור הרטיבות אשר מתפשטת בדיק(ר)ה."

     

     

46. גם מומחה התובעים המהנדס מר יעקב קליסברג קבע בחוות דעתו מחודש מארס 2020 כי בדירה ממצאים זהים לאלו שמומחה הנתבעת מצא וכי בסבירות גבוהה: "מקור הרטיבות הינו בכשלים במערכות האיטום ברצפות חדר הרחצה"

     

47. עוד הטעים מומחה זה וקבע כי "רטיבות ברצפת הדירה התגלתה עוד בשנת 2016 עת קיבלו המזמינים מכתב מהקבלן (באוגוסט 2016) , המודיע להם כי רטיבות מדירתם חודרת לתוך התקרה בדירת השכנים מתחת לדירתם , ואכן, ביום הביקורת, ראיתי כתם רטיבות בתקרת חדר האמבטיה של הדירה התחתונה מסביב לקולטן הניקוז בפינת החדר". כתימוכין לכך צורפה תמונה של כתם זה בתקרה.

     

48. במסגרת חוות דעתו הראשונה מיום 23.9.21 , עוד טרם פורק הריצוף כמתועד בחוות הדעת המשלימה, מצא מומחה בית משפט כי לאחר בדיקת מאתר נזילות מיום 20.7.21 שמינה המומחה, תכולת הרטיבות בדירה המצויה: "בתחתית קירות רבים בדירה" עומדת על 9 אחוזים העולה על התקן בעניין זה והיא בעקבות דליפת מים שמקורה בקופסת ביקורת בשירותי חדר הרחצה ובדליפת מים מהאביזר העליון של ניקוז המקלחון". עוד קבע המומחה כי יש להתקין הגבהה של קופסת הביקורת במטבח.

49. לצורך העניין קבע המומחה כי יש לפרק את רצפת חדר רחצה ילד מתבגר ולבצע איטום כולל חגורת הפרדה ובדיקת צנרת דלוחין, כולל תיקון קופסאות ולרצף מחדש ולבצע תיקוני טיח וצבע מעל פנלים. עוד קבע המומחה כי בעקבות המצאות רטיבות בחול מתחת לאמבטיה השבורה, קיים חשד שנעשה שימוש באמבטיה זו.

     

50. במסגרת חוות דעתו המשלימה מיום 31.1.24 לאחר ביקורו בדירה ביום 4.1.24 זאת לאחר שהתובעים החלו בעבודות לתיקון הליקויים בדירה, מצא מומחה בית משפט כי לצד קיומו של איטום מתאים ברצפת חדר האמבטיה, התגלה שחגורת ההפרדה ברצפת חדר זה, נמוכה מהתקן ובעקבות כך, "מים שהתרכזו במצע החול בריצוף כתוצאה מהחור באמבטיה חדרו לתוך מצע החול בדירה" עוד קבע המומחה כי במועד ביקורו לא נמצאה רטיבות במצע החול מחוץ לחדר האמבטיה, ולא דווח לו על רטיבות מתחת לחדר הרחצה לדירת השכנים למטה.

     

     

51. המומחה ערך בדיקה גם בחדר רחצה הורים לאחר שגם שם פורק הריצוף והחיפוי הקרמי. גם שם מצא המומחה כי חגורת ההפרדה תחת הריצוף נמוכה מהמותר בדין וכתוצאה מכך חדרו מים למצע החול בחדר השינה. עוד קבע המומחה כי נמצא איטום ברצפה אך לא ניתן היה לבדוק את איטום הקירות כי כל אריחי הקרמיקה והטיח הוסרו באמצעות קונגו אך לא נמצאה חדירת רטיבות לדירה שמתחת.

     

52. לעמדת המומחה, מאחר שנמצאה חגורת הפרדה נמוכה לא היה מקום לפרק את כל חדר הרחצה כי אם שורת ריצוף בצמוד לחגורה ולבצע איטום בין החגורה לריצוף ולבצע בדיקת מאתר לאיתור מקור הרטיבות במצע החול. עוד קבע המומחה כי מאחר שלא מקור הכשל שגרם להרטבת מצע החול בחדר רחצה זה,יכול שמקור הרטיבות בחול זה הינו מהאמבטיה השבורה כמו גם לשאר שטח הדירה.

     

     

53. לצד כך, מהראיות שבתיק עולה באופן חד וברור כי בעקבות פניות התובעים לנתבעת כבר במהלך 2016 לתקן ליקוי רטיבות שהתגלו בדירה (שהעיקרית שבהן הייתה בחודש אוגוסט 2016 אז הופיעו סימני רטיבות מחדר רחצה ראשי לדירת השכן מטה), נענתה הנתבעת לבצע תיקונים בדירה, ללמדך שהנתבעת לקחה אחריות על ליקויי הרטיבות שהתגלו בדירה, אלא שמעדותו של מר יצחק בוכריס מנהל העבודה מטעמה עולה כי ליקויים אלה טופלו באופן שטחי ביותר, מבלי שנעשה ניסיון לאתר את מקור הרטיבויות אותה עת בדירה, שהתבטא כאמור בין היתר בעליית רטיבות קפילארית מעל לפנלים, במוקדים מסוימים בדירה:

    העד, מר בוכריס:כי טיפלנו בחדר - חדר איפה שהיה סימנים של תפרחת. תיקנו, הוא לא היה צריך לפנות את החדר, את הדירה אפילו לא ליום אחד.

    עו"ד ורדי - גלר:אוקיי.

    כב' הש' סומך:ומה הבנתם שהתפרחת נובעת מ-?

    העד, מר בוכריס:טענו שיש רטיבות.

    כב' הש' סומך:בדקתם ממה היא נובעת?

    העד, מר בוכריס:בדקו, אני לא בדקתי. לא מסמכותי לבדוק. גם בית משפט מינה מישהו.

    כב' הש' סומך:טיפלו ברטיבות?

    העד, מר בוכריס:הייתה תפרחת מעל, מעל הפאנלים. קילפנו את כל התפרחת שהייתה,

    כב' הש' סומך:הבנתי, אבל בדקו ממה היא נובעת? הרי היא לא נובעת יש מאין נכון?

    העד, מר בוכריס:לא יודע מאיפה. מה שהיה תפרחת, אני ראיתי, תיקנתי. אני לא מומחה לבדוק מאיפה זה בא.

    כב' הש' סומך:אף אחד מהנתבעת לא בדק בתקופה ההיא מאיפה נובעת התפרחת?

    העד, מר בוכריס:לא זוכר, לא זוכר.

    ( עמוד 104 שורות 38-28 ; עמוד 105 שורות 1-8 לפר' הדיון).

     

54. עדות זו של מר בוכריס מתיישבת עם עדותו של התובע 1 המגובה בתכתובות עם הנתבעת, ולפיהן לאחר ביצוע התיקונים בדירה על ידי הנתבעת ובשוב התובעים לדירה באמצע חודש ספטמבר 2016, התגלו שוב סימני עובש, רטיבות ותפרחת בקירות, שהרי הוכח כי הנתבעת כלל לא ירדה לעומק שורש הבעיה והסתפקה בתיקון קוסמטי בלבד.

     

55. תופעה זו של הופעת סימני הרטיבות מחדש לאחר תיקון הנתבעת בדירת התובעים, מתיישבת גם עם סעיף 17 לתצהיר התובע 1 אשר טען כי ימים ספורים לאחר חזרת התובעים לדירה מתום תיקוני הנתבעת, התגלה שסימני העובש, הרטיבות והתפרחת בקירות חזרו באותם מקומות שהם נמצאו בדירה קודם לאותם תיקונים, שמעדות מר בוכריס למדנו כי היו קוסמטיים בלבד. מר בוכריס, מטעם הנתבעת לא שלל בעדותו את פנייתו החוזרת של התובע 1 לנתבעת לשוב ולתקן ליקויים אלה, אך טען כי דובר בחודשים ספורים ולא ימים כפי עמדת התובע 1 לנתבעת בדוא"ל (עמ' 107 שורות 24-30 לפר' הדיון).

     

56. גם מומחה בית משפט, מצא כאמור בחוות דעתו הראשונה, עדות לצורך בהגבהת קופסת הביקורת של המטבח, ואך הגיוני לפיכך לסבור כי לדבר תרומה להופעת הרטיבויות בדירה במהלך התקופה שבה הן התגלו לראשונה אלא שהנתבעת לא נתנה דעתה לעומק אודות מקורם של הליקויים כאמור.

     

57. מכאן שלא ניתן לשלול כי מקור הופעת סימני הרטיבות בדירה הוא בליקויי בניה המנויים בתקופת הבדק ולכל היותר בתקופת האחריות הנקובה בחוק המכר דנן וכיוון שמדובר בליקויים מבניים - אלו באחריות הנתבעת בלבד.

    החור באמבטיה

58. הנתבעת תולה תלי תילים על מסקנת מומחה בית משפט בנוגע לאפשרות שהרטיבות שהתגלתה בדירה מקורה בשימוש רשלני שנעשה על ידי התובעים במרוצת השנים באמבטיה הסדוקה ולימים המחוררת. התובעים לעומת זאת שללו נמרצות שימוש באמבטיה זו בהתגלה הסדק , ופניות שלא נענו לנתבעת להחליפה בשל לקות שנפלה בהתקנתה ו/או בטיבה כפי שהוכח במקרים של שכנים בבניין.

     

59. לצורך העניין כמה מושכלות יסוד: בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט נהנית ממשקל ראייתי משמעותי, וזוכה למעמד מיוחד בהיותה אובייקטיבית, מקצועית וניטרלית, בשים לב לכך שמדובר במומחה בלתי תלוי, אשר אין לו כל עניין בתוצאות ההליך. (רע"א 9828/17 דרור אבני נ' ד. שליט בע"מ (18.1.2018)), מסיבה בולטת לעין, (ע"א 6510/20 דוד מזרחי נ' אהרון כהן, פסקה 6 (נבו 12.12.2021)) ומנימוקים כבדי משקל (ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נגד ערן רובין (6.12.2018)).

60. יחד עם זאת, חוות דעתו של המומחה אינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט, אשר נותר הרשות המכריעה הבלעדית בכל שאלה עובדתית ומשפטית העולה במסגרת ההליך.

    "מינוי מומחה מטעם בית המשפט מהווה אך כלי עזר בידי בית המשפט בבואו להכריע בשאלות מקצועיות העומדות בפניו, כאשר אין בידו את מלוא הידע והניסיון הדרושים לשם הכרעה בהן. נקבע לא אחת כי מינוי המומחה לעולם אינו מחליף את שיקול דעתו של בית המשפט, וההכרעה הסופית בפלוגתה נותרת בידי בית המשפט, בהיותו הפוסק האחרון גם בעניינים שבמומחיות. [...]. (רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 (17.4.2023)).

61. בהתאם לעדותו המפורטת של מומחה בית המשפט במהלך חקירתו הנגדית, החור הקיים באמבטיה נגרם, לדבריו, כתוצאה ממכה חזקה בחסות התובעים. המומחה שלל אפשרות שמדובר בבלאי סביר או ברשלנות מצד הנתבעת בהתקנת האמבטיה ו/או בטיבה. המומחה אף העלה חשד, בהתאם לממצאי המאתר מטעמו, כי התובעים המשיכו לעשות שימוש באמבטיה על אף מצבה זה ומכאן הרטיבות במצע החול והאפשרות שהרטיבות בדירה מקורה בזליגת המים מהחור באמבטיה. לצורך הדיון להלן תמונת האמבטיה שצולמה בעת ביקור המומחה בדירה:

    

     

62. עם כל הכבוד למסקנה זו של המומחה, איני מקבלה. אסביר:

    • ראשית, הוכח כי הדירה סבלה מרטיבות במוקדים שונים בה כבר בשנת 2016 בעוד שלא נסתרה טענת התובעים כי הסדק באמבטיה התגלה בשנת 2019. עובדה היא שלא מר בוכריס ומי מטעמו ולא מומחה הנתבעת שביקרו בדירה במועדים שונים בתקופה זו, לא הלינו על סדק באמבטיה באותה תקופה היא הראייה לכך. בחקירתו הנגדית גם מומחה בית משפט הסכים כי מקור הסדק באמבטיה הינו במועד מוקדם למועד ביקורו לראשונה בדירה בשנת 2021 (עמ' 18 שורה 33 ועמ' 19 סיפא שורות 5-6 ושורות 22-23 לפר' הדיון).

    • שנית, מעדות מומחה בית משפט ניכר כי מסקנתו אודות השימוש באמבטיה על ידי התובעים נסמכת על תוצאות הרטיבות של המאתר מטעמו ועל העובדה שלא התגלה פיצוץ בצינור בדירה וכי בעת ביקורו השני בדירה לא נמצאה עדות לסימני רטיבות מחוץ לחדר הרחצה (שם, בעמ' 30 שורות 13-23 לפר' הדיון). מדובר במסקנה שיורית שאינה נסמכת על מידע קונקרטי וגם המומחה הודה בכך בחקירתו הנגדית:

       

      כב' הש' סומך:[..] אני רוצה להבין ממך אם הבנת שהשתמשו באמבטיה בתקופה הזאת?

      העד, מר אורמן:יכול להיות, אני לא, עד כדי כך אני לא (שם, בעמ' 13 שורה 33).

      • שלישית, אף לגוף העניין, לכתב התביעה צורף מכתב מטעם "קבוצת חמת", מתאריך 5.10.16, אשר מתייחס לביקור טכנאי מטעמה בדירה. על פי המכתב: "הרטיבות הקשה נובעת מנזילה מאחת הנקודות הקשורות לאמבטיה אם בנקודת החיבור של האובר פלו או בנקודת החיבור לזווית ברצפה, או לחלופין בחיבור מחסום הריח". אותה עת לא היה סדק באמבטיה. הנתבעת לא הכחישה את אמינות מכתב זה או תוכנו. מר בוכריס מטעם הנתבעת העיד כי כלל לא החליף את האמבטיה וממילא כאמור, גם לא נעשו תיקונים מהותיים בדירה שנועדו לאתר את מקור הנזילות בה. לו הייתה האמבטיה וסביבתה נבדקים כראוי, יכול בהחלט שהיו לרשות הנתבעת ממצאים שישללו את ממצאי המכתב ואולם לא כך נעשה וחזקה היא שלא ניתן לשלול פגם בחיבור האמבטיה שהוביל מים יצר סדק עם השנים בה. בכל מקרה, הוכח כי התובעים נדרשו בתחילת הדרך מאת הנתבעת לאפשר לה להחליף את האמבטיה הנדונה. זו לבסוף לא הוחלפה, משמעות הדבר עדות לתקלה כביכול בה כבר אז- שנותרה בעינה.

      • רביעית, מהתרשמותי מעדות התובע 1 והתנהלותו אל מול הנתבעת לפי הראיות שבתיק, בשים לב לדבקותו כבר בראשית הדרך מאת הנתבעת לתקן את הליקויים בדירה, ופניותיהם הרבות של התובעים לנתבעת לתקנם, עד אשר אלו נצרכו בתיקונים עצמאיים, איני סבור כי מדובר במי "שישימו פס" ויעשו להגדלת נזקם שלהם בדירה באמצעות שימוש באמבטיה. התובע 1 הותיר רושם מהימן בעניין זה וקשה לי להאמין שהוא יעשה שימוש באמבטיה מחוררת ( ומה תכלית יש בכך?) מתוך תובנה שהדבר יגרום לו ולמשפחתו סבל נוסף אשר סופו אותה את לא נראה לעין. לכל ברור כי שימוש באמבטיה מחוררת לא רק שאין בו תכלית כי אם הוא משקף רצון ליצור עוד נזקים לדירה , תוך כדי העמקת סבלם של הגרים בה, ללא תכלית וללא היגיון. לא זהו המקרה שלפנינו בעת שממילא ראינו כי תולדת ליקויי הרטיבות בדירה הינה שנים רבות אחורה.

      • חמישית, ממילא כפי שראינו, התגלה על ידי מומחה בית משפט כממצא עובדתי, שחגורת ההפרדה תחת סביבת האמבטיה נמצאה נמוכה מהתקן המותר ב-5 ס"מ לפחות (שם, עמ' 52 שורות 37-38 לפר' הדיון. דבר זה אפשר כשלעצמו ובאופן עצמאי, את זליגת המים לשאר המוקדים בדירה, ולכן אף אם היה מוכח שהתובעים עשו שימוש בה, לעובדה זו לא היתה תרומה משמעותית לנזקי הרטיבות בדירה. העיד על כך מומחה בית משפט :

        "כב' הש' סומך:החגורה הייתה מונעת זליגה של המים לעבר הדירה?

        העד, מר אורמן:כן.

        כב' הש' סומך:באמת? לא משנה מה הכמות שלהם?

        העד, מר אורמן:לא ב100 אחוז, אבל הייתה (מדברים ביחד),

        כב' הש' סומך:זאת אומרת אתה אומר שהנזק לכאורה היה קטן יותר?

        העד, מר אורמן:כן.

        כב' הש' סומך:נזק הזה.

        העד, מר אורמן:כן."

        (עמ' 28 שורות 11-28 לפר' הדיון).

         

        ובהמשך:

         

        "לא היה צריך לפרק את הריצוף בדירה, באמבטיה. רק לעשות חגורה.

        עו"ד צור:ואז מה כל הנזקים,

        העד, מר אורמן:רק חגורה.

        עו"ד צור:שהיו בכל, מה הנזקים שהיו בדירה? כי כתבת את זה בחוות הדעת האחרונה שצירפת.

        העד, מר אורמן:כן.

        עו"ד צור:ואז מה היה קורה מבחינתך? כמה נזקים מדובר? לא 55 אלף שקל. כמה קבעת?

        העד, מר אורמן:אמרתי שמאחר ולא הייתה חגורה ומים הצליחו לחדור מהאמבטיה." (שם בעמ' 57 שורות 16-24).

         

63. מכאן שאני מתקשה לקבוע כי התובעים חדלו בתרומתם לנזקי הדירה מתוקף שימוש שנעשה באמבטיה. ממכלול האמור לעיל ניתן ללמוד על ליקוי רטיבות שהיו בדירה עוד קודם לכן שאינם קשורים באמבטיה בהכרח, וזאת עוד לפני מועד היווצרות הסדק בה בשנת 2019. הוכח כי ליקויים אלו לא טופלו על ידי הנתבעת וגם לאחר ביקורו השני של מומחה בית משפט בדירה, נמצאו כי אלו קשורים בין היתר בחגורת ההפרדה הנמוכה בחרי הרחצה, כאשר ממילא נמצא כי אין עדות או מסקנה שהתובעים, עשו שימוש באמבטיה זו משך כל אותה תקופה.

     

64. יותר הגיוני בעיניי לסבור כי מדובר באמבטיה שהותקנה באופן לקוי והובילה בהדרגה מים תחתיה עד ליצירת סדק והעמקתו לכדי חור, כפי המכתב מאת חברת חמת, והראייה היא שהנתבעת בעצמה שלא הכחישה את קיומו של מכתב זה או תוכנו, פנתה שנים קודם לכן לתובעים בכדי להחליפה, אלא שבפועל לא כך קרה על ידה.

     

65. עוד ובאותו הקשר , איני סבור כי לתובעים תרומה באי החלפת האמבטיה. ספק בעיניי באם ידעו התובעים אותה עת שהאמבטיה מוליכה מים לדירה ובאם ככלל זהו המקור היחידי לרטיבות בה שהרי ראינו כי עוד בשנת 2016 התגלו בדירה ליקויים מעין אלו. די בעצם המוכח והלא נסתר והוא שהתובעים חדלו לעשות שימוש באמבטיה בכדי להסיק שהם פעלו כמוטל עליהם בעוד שהנתבעת שהתעלמה מפניותיהם להעמיק חקר ולתקן את הליקויים היא שנושאת באחריות לכך.

     

66. לפיכך ובהתאם, מסקנתי היא שמדובר בליקויי רטיבות שמקורם בליקויי בנייה שאינם נופלים בגדר התיישנות ועל הנתבעת לתקנם.

     

67. ליקויים אלו שעלותם לא נסתרה, הועמדה על ידי מומחה בית משפט על עלות של 53,500 ₪ בחוות דעתו הראשונה, ובעלות נוספת של 4,000 ₪ בחוות הדעת המשלימה ובסה"כ 57,500 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ 67,850 ₪ כולל מע"מ והיא שלא נסתרה- מקובלת עליי.

     

68. לעניין זה אדגיש כי בחוות דעתו הראשונה קבע מומחה בית משפט כי במסגרת תיקון הליקויים יש צורך בפירוק כל הריצוף וייבוש החול בעלות של 53,500 ₪ בצירוף מע"מ בעוד שבחוות דעתו המשלימה הוא קבע כי ניתן היה להסתפק רק בפירוק שורת הריצוף שליד חגורות ההפרדה בעלות נמוכה יותר, אלא שהיה זה "בחכמה לאחר מעשה", משכבר פעלו התובעים לפי חוות דעתו הראשונה ועל כן אין לזקוף לרעתם את העלות הנמוכה לפי חוות הדעת המשלימה . בכל מקרה עלות החלפת כל החול בדירה הינה כפי הכרעת המומחה במסגרת חוות דעתו הראשונה.

     

    ליקויים נוספים ופיקוח הנדסי

     

69. כזכור, מומחה בית משפט גם קבע כי בדירה ליקויים נוספים והם בין היתר מחמת שיפועי ריצוף לא תקינים במרפסת, שוני בגוון חיפויי קרמיקה באמבטיה, ועוד וזאת בעלות כוללת של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ עוד קבע המומחה פיקוח הנדסי עבור כל הליקויים כולל הרטיבות לעיל בעלות של 5,700 ₪ בצירוף מע"מ.

70. מומחה בית משפט שלל בעדותו את עמדת הנתבעת לשימוש אסור שנעשה בחומרי ניקוי האריחים בידי התובעים (עמ' 66 שורות 20 -21 לפר' הדיון) ועמדתו זו לא נסתרה וזאת בופרט שמדובר באריחים עמידים מטיבם לחומרים מעין אלו ולא הוכח דבר קיומו של חומר חומצתי בהם. המומחה לא שלל אפשרות שהסדק בקיר נגרם על ידי התובעים בהעדר קיומו בחוות הדעת הקודמות מטעמם (עמ' 67 שורה 2 לפר' הדיון) ועניין זה מקובל עליי. המומחה גם לא שלל שבמועד הרלוונטי לבניית הבניין לא היה תקן שחייב התקנת שקע חשמל בארון חשמל (שם בעמ' 67 שורה 21 ) וממילא התובעים לא טענו כך בחוות דעתם ועל כן גם עניין זה מקובל עליי. המומחה גם לא שלל שהתובעים קיבלו את הדירה ללא דלת ועניין זה לא תועד במסירה (עמ' 68 שורות 28-29 לפר' הדיון) ועל כן אין זכאות לפי חוות דעתו לפיצוי עבורה – עניין שמקובל עליי. הוא הדין ביחס למעצור דלת ממ"ד (שם בעמ' 69 שורה 23) וככלל מעצם קבלת החזקה בדירה ביום 1.3.13 והגשת תביעה זו ביום 19.11.20 חלפו מעל ל- 7 שנות האחריות המנויות בחוק המכר לגבי הליקויים הנ"ל ואין מקום לפיצוי בגין ליקויים אלה, בדיוק כפי שמומחה בית משפט הטעים והסכים עליו בחקירתו הנגדית (עמ' 72 שורה 16 לפר' הדיון).

71. לצד כך, יש לפסוק לתובעים עלות מופחתת בגין פיקוח הנדסי שתביא בחשבון את תיקון ליקויי הרטיבות בלבד אותה מעמיד אני לפי חלקם היחסי של הליקויים על 5,300 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ על 6,254 ₪ כולל מע"מ.

     

    ירידת ערך לעבר- פיחות בשימוש בדירה, הזזת רהיטים וניקיון

     

72. מקובלת עליי עמדת מומחה בית משפט במקרה זה. לא התרשמתי כי נותרה ירידת ערך לדירה לעתיד שזוקפת פיצוי לתובעים. מדובר בדירה שליקוייה ניתנים לתיקון ועם הטיפול בהם, היא תחדל מלסבול מליקויים אלה. התובעים הטיבו לעשות כאשר פעלו לעשות כן, ויש היגיון וצדק רב בעמדת המומחה לרבות בחקירתו הנגדית כי ההבדל נעוץ בין דירה שליקוייה לא ניתנים לתיקון שאז ישנה עדות לאפשרות לירידת ערך מתוםקף הפן הפסיכולוגי –מסחרי הנוגע לרמת הביקוש הנמוכה של דירה זו, לעומת דירה שמטופלת ומתוקנת ולמעשה בכך אף מגדילה את ערכה לנוכח חידושם של צנרות או איטום שהיה לקוי בה.

73. כן מקובלת עליי עמדת מומחה בית המשפט כי לתובעים נגרם נזק בשל ההעדר שימוש תקין בדירה בעבר בסה"כ 450 ₪ לחודש (התובעים טענו בסיכומיהם לעליית דמי השכירות ב-30 אחוזים כפי שמומחה בית משפט סבר בדיון ואולם מדובר בתיזה שיכול שהיא נכונה או לא נכונה ואיני יכול על כן לקבלה). על רקע העובדה שהוכח כי ליקויי הרטיבות (שהם הרלוונטיים לצורך העניין בשל מהותם) מקורם עוד מחודש יוני שנת 2016 לא מקובל עליי התחשיב שעשה המומחה שהינו מועד ביקור מומחה בית משפט בדירה- לאחר תחילת עבודות התובעים בה, שאז פסקו לכאורה אותם ליקויים. בסה"כ 92 חודשים מכפלת 450 ₪ לחודש ובסה"כ 41,400 ₪ בתור פיצוי בגין ראש נזק זה.

74. מומחה בית משפט קבע זכאות לתובעים עבור הזזת רהיטים וניקיון בעלות כוללת של 3,000 ₪. לא מצאתי כי התובעים תבעו רכיבים אלה ועל כן לא ניתן לפסוק אותם להם בגינם.

     

    דיור חלוף

75. מומחה בית משפט קבע לתובעים בחוות דעתו דיור חלוף בסך 10,500 ₪ ואולם הוא לא פירט עבור איזו תקופה והכיצד הוא הגיע לתחשיב זה. לצד כך, התובעים בעצמם לא הראו נתונים אודות הדיור החלוף שהם טוענים לו, כל שכן קבלות שיעידו ששילמו עבורו בצאתם לטענתם מהדירה משך תקופת מה לרבות בחוות הדעת מטעמם. על כן לא ניתן לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיב זה.

    עוגמת נפש

76. התובעים עתרו לפיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם בסכום של עדרו אלפי שקלים שיביא בחשבון את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם משך שנים ארוכות בשל רשלות חמורה של הנתבעת שלוותה בצורך בדיור חלוף לכל המשפחה לתקופה מסויימת לשם תיקון ליקויי הדירה , לרבות ההכנות וההוצאות הכרוכות בכך ואובדן ההנאה והסבל שנגרמו להם בשל השימוש הלקוי בדירה לקויה.

77. סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע בעניין זה כך:

    " גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין."

78. בעניין סולל בונה, עמד בית המשפט העליון על השאלה מהם אותם "נסיבות העניין" שבכוחם לזקוף פיצוי בשל עוגמת נפש בתובענה בגין ליקויי בניה:

     

    "בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים" ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (1.12.2008)).‏

     

79. בהתאם לכך ולענייננו, אין ספק בעיניי כי התובעים סבלו מעוגמת נפש משך תקופת שהותם בדירה מאז התגלו בעיקר ליקויי הרטיבות. גם ראינו שהנתבעת לא באמת פעלה למיגור ליקויים אלו, אף שהתאפשר לה הדבר ולעיתים אף הציבה את התובעים בפני עובדה מוגמרת בדמות – קבלו את עמדתי לפשרה או תתמודדו עם המצב בעצמכם.

80. התובעים שנאלצו בסופו של יום לעמוד על שלהם ולתקן בלית ברירה את הליקויים בעצמם, לא שהו ללחצים אלו של הנתבעת, ובצדק והכל תוך שהם דרים בדירה עם ליקויים על ילידהם מבלי שעזרו פניותיהם לנתבעת לבוא ולתקנם במועדם.

81. בשקלול הנתונים האמורים לעיל, יש מקום לפסוק לתובעים עוגמת נפש אותה אני מעמיד על סך 25,000 ₪ עבור כל אחד - ובסה"כ 50,000 ₪ עובר שניהם.

    סוף דבר

     

82. לסיכום האמור לעיל, הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:

     

    • 67,850 ₪ כולל מע"מ, עבור ליקוי רטיבות בדירה.

    • 6,254 ₪ כולל מע"מ עבור פיקוח הנדסי.

    • 41,400 ₪ עבור הפחתת השימוש בדירה לעבר.

    • 50,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

      ובסה"כ- 165,504 ₪, כשסכום זה צמוד לריבית שקלית ממועד הגשת התביעה ועד היום.

       

83. בנוסף, בשים לב למהות העניין, משך ניהול ההליך והיקפו, והתנהלות הצדדים עד כה בהתאם לו, הנני מורה כי הנתבעת תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים על סך 45,000 ₪, ובאגרות בית משפט ששולמו על ידי התובעים , וכן בשכר מומחה בית משפט ששולם על ידם (כפוף להצגת קבלה כדין). כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים יחדיו בגין ניהול ההליך לרבות המומחים מטעמם בסך 10,000 ₪ כל אחד.

     

84. מלוא הסכומים האמורים לעיל ישולמו על ידי הנתבעת בתוך 30 ימים מהיום.

     

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"ה אב תשפ"ה, 19 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.