פרח נ' רשות המיסים בישראל

בפני תביעה שהגיש התובע בגין הודעת חיוב במסגרתה נדרש על ידי הנתבעת, מדינת ישראל – רשות המיסים, לשלם תוספת למסי הייבוא, בגין ייבוא אישי של רכב. התובע עותר למעשה לסעד הצהרתי המורה, כי שווי הרכב, שלגביו יפורט להלן, הינו 17,000 אירו וכי החלטת הנתבעת להעלאת שווי הרכב וחיוב התובע בגין המיסוי הנגזר מהעלאה זו – בטלה.

הצדדים 

התובע הינו תושב העיר טבריה, עו"ד במקצועו. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, ביקש התובע לייבא ארצה רכב מסוג מרצדס דגם SLK200, שנת ייצור 2012 (להלן: הרכב) לצרכיו האישיים, במסגרת הליך ייבוא אישי. הנתבעת הינה מדינת ישראל – רשות המיסים.

טענות התובע

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע רכש את הרכב בסך של 17,000 אירו מסוחר רכב בשם יוניטריידר (להלן: יוניטריידר). התובע העביר את מלוא הנתונים והפרטים לעניין מחיר הרכב לידי הנתבעת ובהתאם לכך קיבל לידיו את רשימון מס' 317006062 בחודש יולי 2013. התובע שילם את מסי הייבוא בהתאם לשווי הרכב שהוצהר על ידו ואשר אושר על ידי הנתבעת.

לטענת התובע, מספר חודשים עובר להגשת כתב התביעה, הוא מכר את הרכב לצד ג' לאחר שעשה בו שימוש במשך כשנתיים.

כחודש עובר להגשת התביעה, הוזמן התובע לתשאול במשרדי הנתבעת בחיפה ביחס לעסקת ייבוא הרכב. במהלך התשאול הבין התובע מחוקר הנתבעת כי בידי הנתבעת מסמך מסוחר רכב בגרמניה אשר בינו לבין התובע אין ולא היה כל קשר. במסמך זה, שכלל פרטים של עשרות כלי רכב, הופיע, לטענת החוקר, מספר שלדה שנחזה להיות מספר השלדה של הרכב. לצד מספר השלדה הופיעה צבורת נסיעה ולפיה הרכב גמע 170,000 ק"מ לפני ייבואו לארץ.

בסמוך עובר להגשת התביעה, קיבל התובע מכתב דרישה מן הנתבעת, שכותרתו "הודעה בדבר חיוב" מיום 22.10.15 ולפיו מבדיקה שנערכה לאחר התרת הרשימון עולה כי מחיר העסקה בגין רכישת הרכב הינו 26,630 אירו ולא כפי שהוצהר על ידי התובע ועל כן, נוצר גרעון בתשלום מיסים, קנסות, רביות והצמדה בסך כולל של 70,802 ₪ (נספח לכתב התביעה).

התובע טוען כי לאחר שהתקבל בידיו מכתב הדרישה, הוא ניסה לפנות מספר פעמים למשרדי המכס, אך ללא הצלחה. ביום 22.11.15 עלה בידו לשוחח עם הגב' אורלי פישמן, המשמשת בתפקיד ממונה צוות מעריכים – תפ"ג (תביעות, פיקדונות, גירעונות) בית המכס חיפה ואשר חתומה על מכתב הדרישה. התובע הסביר לגב' פישמן כי לא היה מקום לבצע הערכה מחדש של שווי הרכב וממילא לא היה כל טעם לקבוע שווי רכב גבוה מהשווי ששולם על ידי התובע בפועל, כפי שהוצהר על ידו, אולם ללא הואיל. התובע הפנה את תשומת ליבה של גב' פישמן לכך כי לא צורף למכתב הדרישה כל מסמך, בניגוד מוחלט לאמור בגוף המכתב. בתשובה לכך, ענתה גב' פישמן כי מדובר במכתב היוצא באופן אוטומטי מהמחשב.